הסדק שעל הקיר: המדינה חייבת לפעול - ומהר

קריסת הבניין בחולון היא פעמון אזעקה ממשי • המדינה הייתה חייבת לבדוק, בכל עיר, עד כמה היא צריכה לתמוך ברשות המקומית - אלא שמשרד האוצר לא רוצה להכניס את היד לכיס, והתוצאה היא מציאות מסוכנת

התמוטטות הבניין בחולון היא פעמון אזעקה חזק, אשר למרבה המזל, בזכות אנשים שהגדילו ראש בשטח האירוע הקשה הזה, נגמר ללא נפגעים והרוגים. אולם אי אפשר להמשיך במצב הנוכחי, ועל המדינה לקחת אחריות על כמות עצומה של מבנים שעברו בלייה, ופרוסים בעשרות אלפים ברחבי הארץ.

ראשיתו של המצב היתה בצורך הבוער של המדינה בשנות ה־50 וה־60 לספק דיור בר־קיימא לציבור העולם הגדול, שעלה לארץ בבת אחת ובגלים גדולים. המדינה היתה ענייה, והיה רצון להוציא את העולים למגורי קבע מהמעברות. לכן, בנו באופן מהיר מבנים באיכות שניתן היה לספק במחיר שווה לכל נפש.

זה היה מפעל טוב וגדול שהיה טוב לשעתו, אולם כיום, 70 שנה אחרי, מדובר בצבר גדול של מבנים שפרוס על כל הארץ שהוא במצב של בלייה מתקדמת מאוד. כאן לכאורה היתה צריכה המדינה להיכנס, למפות את כל המבנים האלו ולפעול למניעת קריסתם. אלא שהמדינה ברחה מאחריות דרך החלטה על תמ"א 38, שמשמעותה היא שהשוק החופשי ישקם את הבניינים על ידי חיזוקים ובנייה של עוד קומות, לשיווק לקונים חדשים.

המציאות הזו מסוכנת בישראל פעמיים. ראשית, בגלל שמבנים כאלו קורסים בקצב שלהם, כמו שראינו בחולון השבוע. שנית, וחמור מכך, בישראל יש מחזור קבוע של רעידות אדמה חזקות אשר החריבו בעבר ערים, כולל למשל את העיר רמלה.

ברעש אדמה חזק ייפלו אלפי מבנים בבת אחת ברחבי הארץ, והאסון יהיה גדול מאוד. הוא קודם כל יפגע בערים הסמוכות לנקודת הרעש, וזה עלול להכות באילת, בית שאן, טבריה וצפת. גם בערים האלו יש ציבור עני, שלא יכול לשקם ולתחזק את הבניינים שלו.

אבל הרעש לא ישפיע רק על אזור השבר שבו הוא יתחולל, אלא יגיע בהשפעות שלו גם עד ערי החוף. גם באזור השפלה מבנים רבים מצויים בסכנת קריסה. התריעו על זה בפני המדינה מאז שנת 2005, והסבירו שאלפי או עשרות אלפי מבנים - אף אחד לא יודע בעצם כמה יש כאלו - בסכנה. אבל המדינה ברחה מהאחריות לתמ"א 38. זה כשל שוק מסוכן.

מה שצריך לעשות זה להטיל על פרויקטור לאומי, למשל פיקוד העורף, למפות את כל המבנים האלו, לדרג את הסיכון שלהם ולהתחיל בתוכנית שיקום סדורה. חייבים ממש להתחיל בכך כל עוד פעמוני האזהרה מצלצלים בעוצמה.

מעבר למדינה, יש אחריות גם לציבור עצמו ולרשויות המקומיות. מהנדס העיר יכול לקבוע שבניין עומד ליפול ולהתריע על כך, וגם הציבור עצמו צריך לבדוק את מצב הבניין הישן שבו הוא גר. ודאי שגם הגורמים המקומיים אחראים. אולם במצבה של המדינה, די ברור שערים עשירות וציבור עשיר יתמודדו לבד עם הבעיה, ומקומות עניים לא יוכלו לטפל בה היטב ומהר.

כאן אין להסתמך על השוק החופשי ועל גישות כלכליות של שוק חופשי, אלא לחזור לאחריות על הציבור שהיתה במדינה בשנות ה־50 וה־60, אז נבנו כל הפרויקטים האלו שהיו מבורכים לשעתו, אך התבלו ונחלשו עד היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו