נפרדים מתשפ"א עם האנשים שעשו את השנה

עוד שנת קורונה חלפה לה, ובכל זאת, עם ניסיון להסתכל לקראת השנה החדשה שבאה עלינו לטובה, חמש דמויות בולטות בחרו בדמויות מופת אחרות כאנשי השנה שלהן.

פרופ' רן בליצר | ראש מערך החדשנות בקופ"ח כללית

האחיות המחסנות, שבזכות המסירות עשו את הלא ייאמן

השנה הזו עמדה בסימן ניצחון המדע על אתגרי הטבע. זה קרה 100 שנים לאחר הפנדמיה הקשה בהיסטוריה - השפעת הספרדית, אשר התפשטה ללא מעצור וגבתה מחיר חסר תקדים בנפש. נגיף הקורונה גבה עד כה את חייהם של כ-4.5 מיליון בני אדם, ואף שלצערנו אנו רחוקים עדיין גלובלית מסיום המשבר, זמינותו של חיסון יעיל ובטוח בזמן שיא הצילה ועוד תציל את חייהם של מיליונים.

הקורונה מעמידה בפנינו אתגר רב-פנים ומורכב; יש המשווים אותה ל"מבחן מאמץ", המותח את הסיבולת לקצה ובוחן את ההתמודדות כאשר קצוות העצבים חשופים - לא רק במערכת הבריאות, אלא בחברה כולה. ובחזית ההתמודדות עמדו, ועדיין עומדים, צוותי הרפואה: במחלקות, במרפאות, בצוותי הטיפול הנמרץ, בצוותי טיפול הבית של הקופות, במעבדות, במרכזים הלוגיסטיים ובמרכזי הבדיקות והחיסונים. נראה שאפשר לסמן את הגורם העיקרי שעשה את ההבדל עבור ישראלים כה רבים בשנה האחרונה.

ולכן, אשת השנה שלי היא האחות המחסנת. לא אחות או אח ספציפיים, אלא האחות כמייצגת קבוצה גדולה של עשרות אלפי אנשי מקצוע מסורים. מתוך השחיקה הכבדה, לאחר כמעט שנה של התמודדות עם תחלואה ותמותה גוברת וטיפול מתמשך בקהילה ובבתי החולים, תחת אמצעי מיגון מכבידים, מדינת ישראל עשתה השנה את הלא ייאמן - וחיסנה מיליוני ישראלים בפרק זמן קצר משמעותית מכל מדינה אחרת. גם במתן המנה הראשונה, וגם כעת במנה השלישית, נדרש מאמץ מתואם ומרוכז של צוות מסור, שעשה לילות כימים מתוך תחושת שליחות עמוקה - והוביל להישג ששום מערכת בריאות אחרת לא הצליחה לשחזר.

כולנו, כפרטים וכעם, אסירי תודה לכל אותם אחים ואחיות, רופאים ורופאות, עובדי מקצועות הבריאות והמעבדה בכל התחומים ואנשי הלוגיסטיקה והמנהלה. בזכותם הצלחנו להתמודד עם הגלים הקודמים, ובזכותם, יש לקוות, נצליח להתמודד בהצלחה גם עם הגל הרביעי ועם האתגרים הבאים שצופן לנו העתיד - בשגרה ובחירום.

אלוף אמיר ברעם | מפקד פיקוד הצפון

טלי, החיילת הבודדה שאימצנו, בזכות ההקרבה והגבורה

ראש השנה מסמל עבורנו את ראשית השנה העברית החדשה. קול השופר, הריחות והטעמים, אווירת החג והזמן עם היקרים לנו - כל אלו הפכו למראה שכיח בישראליות המודרנית של ימינו. זהו נס שדורות רבים חלמו עליו, שהפך עבור אלו החיים כאן למראה טבעי, רגיל. אנחנו דור שנולד למציאות של ביטחון ומצליח לשמור עליו, אך אבותינו לא בהכרח זכו לכך. דבר נוסף שאינו מובן מאליו, הוא שיש בינינו גיבורות וגיבורים שוויתרו על החוויה המשפחתית שלהם, לא רק היום אלא בכל השנה - כדי להגן על המדינה.

גם למשפחתי יש גיבורה פרטית כזאת. שמה טלי. היא בת 19, לוחמת ומפקדת בחיל התותחנים - וגם חיילת בודדה. היא עלתה לישראל מאנגליה והותירה מאחור חיי נוחות, בית, משפחה וחברים. היא עשתה זאת מבחירה, כדי להגן על מדינה שמעולם לא התגוררה בה.

טלי אינה יחידה. כמוה יש עשרות אלפי חיילות וחיילים נוספים. בעוד לרבים מהם יש בית חם לחזור אליו בסוף השבוע ובחגים, לטלי - ולחיילים בודדים אחרים - אין משפחה קרובה להישען עליה. לכן החלטנו במשפחת ברעם להיות לה לבית ולאמצה לקרבנו, וזה שנתיים שהיא אחד ממקורות האור שלנו.

טלי, דיברנו על הבחירה להעביר את חייך לישראל. סיפרת לי על גודל האחריות שאת חשה כלפי החיילים שלך. אני גאה לראותך לפני כל ארוחת שישי או חג, חוזרת משבועיים בשטח עם ברק בעיניים וסיפורים על חברים ופקודים, בסלנג צה"לי עם מבטא בריטי. אני גאה לראות את הטירונים נושאים אלייך עיניים. אני גאה לדעת שצה"ל והמדינה התברכו במפקדים ערכיים כמוך. אני גאה בך.

טלי, משפחת ברעם בחרה בך לאשת השנה שלנו. זוהי זכות עבורנו להיות לך משפחה בישראל. בערב החג נשב סביב אותו השולחן, ואז גלית ואני נסתכל עלייך בהערכה כי נדע שלילדים הקטנים במשפחה יש מקור השראה בחייהם.

חג שמח ושנה טובה, לוחמת. לך, למשפחה שמעבר לים ולכל בית ישראל.

רב-ניצב קובי שבתאי | מפכ"ל המשטרה

השוטרים והשוטרות שמוכנים להיות "לוכדי ברקים" לאומיים

אנשי השנה שלי הם השוטרים והשוטרות, שבכל שנה - ובייחוד בשנה האחרונה - עמדו איתן כ"לוכדי ברקים" בסערות ובסופות שחוותה מדינת ישראל.

ראש השנה תשפ"ב הוא הזדמנות מצוינת עבורי, כמפכ"ל המשטרה, להעלות על נס את עבודתם של השוטרים והשוטרות, לוחמי מג"ב, המתנדבים ואנשי המילואים, שבשנה האחרונה נשאו ביתר שאת את ביטחון הפנים של ישראל על כתפיהם.

השנה פעלו השוטרים בכל החזיתות והאירועים: המהומות בירושלים בצל הרמדאן וגל אירועי הטיק-טוק; מבצע שומר החומות; גל פרעות והפרות סדר חסר תקדים בעוצמתו, שנבלם הודות לשוטרים שעמדו בחזית ובגופם מנעו הסלמה; סיכול טרור; מאבק בלתי מתפשר בפשיעה; שריפות; חקירות רגישות ומורכבות שהסתיימו בכתבי אישום; אכיפת תקנות הקורונה; המלחמה בתאונות הדרכים; ושלל משימות נוספות בעלות חשיבות לאומית והשפעה מכרעת על ביטחון אזרחי ישראל.

בשנת תשפ"א לובשי המדים הכחולים היו יותר זמן במשמרות, שלעיתים נמשכו 16 שעות ויותר, ופחות עם היקרים להם - הכל מתוך תחושת שליחות ורצון עז לעמוד ביעדים ובמשימות. השוטרת שמשאירה בבית שלושה ילדים, יוצאת בשעת לילה למשמרת סיור עמוסה באירועים ברחובות העיר ונעה מזירה לזירה; השוטר שיוצא בשעת בוקר מוקדמת לשמור על הנוסעים בדרך; ולוחם מג"ב, שמוצא את עצמו בקרב פנים אל פנים עם מחבלים בג'נין - הם, ועוד רבים כמותם, אנשי השנה שלי.

בכל העולם עבודתו של השוטר היא מורכבת, אך בישראל היא קשה הרבה יותר. החיכוך היומיומי עם העבריינים בזירות מורכבות, הטיפול "בידיים חשופות" בתחלואי החברה, המעבר המהיר בין שגרה לחירום והחובה להתמקצע בכל המשימות, שכן השוטר מוצא את עצמו עוסק בכולן במהלך שירותו - אלה הופכים את המשטרה ל"לוכדת הברקים" הלאומית, שעומדת בחזית כל משימה לאומית, ושאנשיה רואים בעבודתם שליחות לאומית.

מתניהו אנגלמן | מבקר המדינה

שירה איסקוב ודמאס פיקדה, בזכות השאיפה לתיקון ולצדק

כמבקר המדינה, אני רואה חשיבות רבה לשמש פה, עין ואוזן לאוכלוסיות ראויות לקידום בחברה, שקולן לא נשמע.

כך, לפני שנה בדיוק, כאשר היינו בהכנות לראש השנה, מתרגשים מכניסתה של שנת תשפ"א, בבית אחד במצפה רמון נפגעו אישה וילד ממעשי זוועה של איש צמא דם. את אשתו, שירה איסקוב, הוא ניסה לרצוח, ולא עניינה אותו הטראומה הנוראה שהוא גורם ממש באותו הרגע לילד שלו. רק הודות לשכנה גיבורה חייה של שירה ניצלו. אני שמעתי על כך בצאת החג והזדעזעתי.

באומץ ובכוחות רצון אדירים עברה שירה שיקום מפרך במשך שבועות ארוכים, עמדה על רגליה והתאחדה מחדש עם בנה הפעוט. מאז היא הפכה מודל והשראה עבור נשים שעברו אלימות בין בני זוג, והעלתה לסדר היום הציבורי את החובה המוטלת על המדינה לטפל בסוגיה חשובה זו.

לפני חודשיים שמחתי על היענותה של שירה להוביל סרטון הסברה על דו"ח מבקר המדינה, למניעת אלימות בין בני זוג. שירה נגעה ברגשות העמוקים ביותר של החברה הישראלית, והסרטון זכה ליותר מ-800 אלף צפיות ברשתות החברתיות.

בזמן אחר ובמקום אחר, דמאס פיקדה ספג מכות על לא עוול בכפו. דמאס, אז חייל שבינתיים הספיק גם להפוך לקצין, עמד באפריל 2015 לבוש מדי צה"ל עם אופניו. שוטר התקרב אליו ודחף את אופניו כמה פעמים. האירוע הסלים, ולפי התיעוד השוטר תקף אותו ללא סיבה נראית לעין.

כמו אצל איסקוב, גם כאן פיקדה הפך סמל למאבק נגד שיטור היתר כלפי יוצאי אתיופיה, והוביל סרטון הסברה שליווה את דו"ח מבקר המדינה בעניין.

שירה ודמאס, שניים שהפכו לגיבורים בעל כורחם, הגיעו ממקומות שונים, חוו פגיעה בצורה שונה ובפער זמן של חמש שנים - והפכו באותו פרק זמן למובילי דו"חות מבקר המדינה שעסקו בליקויים שיש לתקן, למען חברה טובה יותר. שניהם אנשי השנה שלי לתשפ"א.

שירה ראשוני | קפטנית נבחרת הג'ודו באולימפיאדה

שירה איסקוב, בזכות האומץ להילחם ברוע, לספר - ולנצח

יש לנו אותו שם, אנחנו גם לא רחוקות בגיל, ויהיו גם שיגידו ששתינו לוחמות, אבל האמת? המדליה הגדולה צריכה להיות של שירה איסקוב. היא הלוחמת האמיתית, והיא אשת השנה שלי.

לא ייאמן שכבר חלפה שנה מאז ערב ראש השנה ההוא, מאז היום שבו שירה נלחמה על חייה מול זה שניסה לשים להם קץ.

היא נלחמה כדי להגן על בנה, נלחמה כדי לשרוד, נלחמה כדי להשתקם. היו בה הרוח והאומץ להרים את ראשה, להתעקש שתמונותיה במצב קשה ייחשפו ולהגיד בקול רם: "הנה אני, ככה זה נראה כשמישהו תוקף מישהי, זו התוצאה של רשע בהתגלמותו".

בזכות האומץ הזה, הכוח לומר "אני לא צריכה להתבייש, הוא זה שצריך להתבייש", שינתה שירה איסקוב את השיח והפכה לסמל במאבק באלימות כלפי נשים.

שירה ניצחה, והניצחון שלה הוא אמיתי, וכל כך מוחשי וחזק. ההתמודדות, החשיפה, הכנות שלה, העומק. רק מלראות אותה מספרת את סיפורה בפנים גלויות אפשר לקבל כל כך הרבה השראה. בכל אלה שירה איסקוב השפיעה על כל כך הרבה נשים, ואני די בטוחה שיש לא מעטות שחייהן ניצלו בזכותה.

שירה ממשיכה להילחם בדרכה האצילית. היא הופיעה בפני הוועדה לקידום האישה בכנסת, ופעולותיה הובילו גם לשינוי חקיקה; היא השיאה - בצדק - משואה בטקס ביום העצמאות, וממש לאחרונה היא גם ניצחה במלחמתה בבית המשפט.

שירה מוכיחה שלמול הרוע עלינו להרים ראש, לא להתחבא, להגיד את האמת, להוביל וגם לנצח.

שירה, את לחלוטין אשת השנה שלי. הלוואי שהשנה הזו תהיה מדהימה עבורך, מגיע לך!

הביאו לדפוס: יאיר אלטמן, אלי שטרן, איציק סבן, מיטל יסעור בית-אור