מדינת ישראל ניסתה להילחם בקורונה בלי מידע על אזרחים ותיקים ובלי כוח עזר במוסדות לקשישים: כך עולה מדו"ח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שבדק את אופן הטיפול באזרחים הוותיקים בקהילה ובמוסדות מאז התפרצות משבר הקורונה בישראל, שהעלה כשלים רבים.
בישראל יש 1.1 מיליון אזרחים ותיקים, שכ-7% מהם מתגוררים במוסדות, במקבצי דיור ובבתי דיור מוגן. אחת הסוגיות המרכזיות בדו"ח היא המחסור במידע שהיה בנוגע לאזרחים ותיקים ברשויות המקומיות ובמאגרי מידע ארציים. לטענת המבקר, אין בישראל גוף אחד המרכז עליהם מידע בסיסי, ואשר מאפשר באמצעות מנגנון מוסדר איסוף מידע והעברתו לגופים המעורבים בטיפול באזרחים הוותיקים.
ברשויות המקומיות היה חוסר במידע על אזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע ובפרטי ההתקשרות עימם, דבר שעיכב את מתן הסיוע להם עם פרוץ המשבר הקורונה. אגב, ראוי לציין כי נכון לחודש אפריל 2021, 92% מכלל המתים מהנגיף בישראל היו בני 60 ומעלה.
הביקורת של אנגלמן מופנית גם כלפי משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי, שהפעילו את תוכנית "מגן זהב" וביקשו למפות את צורכיהם של כלל האזרחים הוותיקים, מבלי שנקבע סדר עדיפויות של הזדקקות לסיוע. בסופו של דבר, המשרדים הגיעו לשיעורי מיפוי נמוכים (30%-34%) ולא ביצעו מעקב מול הרשויות המקומיות שאליהן העבירו את המידע על האזרחים הוותיקים.
חלק מהרשויות המקומיות העלו קשיים בנוגע לריבוי הגורמים שפנו לאזרחים הוותיקים, וטענו שנעשתה עבודה כפולה באיתור צורכיהם וכי נמסר להן מידע לא מדויק. אבסורד נוסף הוא שהמשרד לשוויון חברתי פעל להקמת מאגר מידע על אזרחים ותיקים הן לצורך הסיוע להם בתקופת משבר הקורונה והן מתוך היערכות למצבי חירום עתידיים. המשרד פנה לשישה גופים מרכזיים המחזיקים במידע, אלא שמשרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד העלייה והקליטה לא נתנו את אישורם להעברת מידע. "בשל כך, נפגעו הן תשתית המידע לצורך הסיוע לאזרחים הוותיקים במשבר הקורונה והן התשתית להקמת מאגר למצבי חירום עתידיים", נכתב בדו"ח.
תקופת הקורונה מלווה עבור רבים בניתוק, בדאגה ובחרדה. עם זאת, מהדו"ח עולה כי משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לא פעלו ליידע את האזרחים הוותיקים שעימם יצרו קשר גם בנוגע למענים של המשרד האחר ולהנגיש אותם. בעקבות, זאת נמנע מאזרחים ותיקים רבים מידע על מגוון פעילויות שעשויות היו להועיל להם ולשפר את איכות חייהם.
בחלק אחר בדו"ח, המתייחס לדיירים המתגוררים במוסדות (7% מהקשישים), עולה כי בתקופת משבר הקורונה התגלה כי קיים מחסור בעובדי כוח עזר במוסדות, הנאמד בהיקף של כ-2,500 מטפלים. עוד עולה כי על אף החלטת הממשלה מיולי 2020 לאפשר להביא מחו"ל עובדים זרים, שנה לאחר מכן (יולי 2021) טרם הובאו לישראל עובדים זרים לצורך העסקתם כעובדי כוח עזר במוסדות.
לצד זה, בדו"ח צוין כי על אף שהייתה חשיבות לשמירת הקשר של הדיירים עם יקיריהם באמצעים דיגיטליים (מחשבים, טאבלט עם מצלמה וכדומה), החזקת אמצעים אלו אינה תנאי לקבלת רישיון להפעלת בית חולים גריאטרי או בית אבות, והמשרדים השונים לא הקצו מימון מתקציבם לרכישת אותם אמצעים או להפעלתם.