"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר מחקר של עשרות שנים: פרי של עץ מתקופת בית שני שוחזר בערבה

חוקרות ישראליות הצליחו להנביט תמרים מזרעים של זן נכחד מלפני כ-2,000 שנה • ד"ר סולווי: "התגלית היא נס, נרגשות להחיות זן קדום של תמרים"

,עודכן
0השמעה

פרי של עץ תמר קדום שנכחד לפני כ-2,000 שנה שוחזר בערבה // צילום:מרקוס שונהולוץ

פרי של עץ תמר קדום בעל יכולות סגולה שנכחד לפני כ-2,000 שנה שוחזר בערבה. לאחר עשרות שנים של מחקר ועבודה בשטח הצליחו חוקרות ישראליות להנביט תמרים מזרעים מזן נכחד מתקופת בית שני. כמות פירות קטנה הונבטה בהצלחה בשנה שעברה, וכעת מניבים העצים פירות בכמות גדולה יותר אשר חלקם אף צפויים להימכר במהדורה מוגבלת למבקרים במתחם העצים.

גדיד התמרים הוא שיאו של מחקר בן עשרות שנים, להחייאת זנים קדומים של עצי תמר, המנוהל על-ידי ד"ר איליין סולווי, מנהלת המרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה וד"ר שרה סלון, מנהלת מרכז המחקר לרפואה טבעית על שם בוריק בבית חולים הדסה. שחזור הפרי הקדום נחשב לתגלית מדעית בינלאומית פורצת דרך. בתום טקס חגיגי שהתקיים במתחם העצים שמחוץ למכון הערבה ללימודי הסביבה בקיבוץ קטורה, זכו חלק מבאי הטקס לטעום מהפרי, אשר לדבריהם "נראה כמו תמר המג'הול המוכר והאהוב, אך הטעם מזכיר ממש דבש".

מקורם של עצי התמר, המכונים אדם, בועז, חנה, יונה, יהודית ואוריאל, הוא במקבץ של 32 זרעים שנתגלו במהלך השנים 1963-1991 במערות קומרן שליד ים המלח ובמסגרת החפירות שקיים יגאל ידין באיזור, וגילם המוערך הוא 1,800-2,400 שנה.

נראה כמו מג'הול, טעם של דבש,מרקוס שונהולוץ

לדברי ד"ר סולווי, המחקר נועד להתחקות אחר מקורותיהן של אוכלוסיות עץ התמר הקדום ולאמת את יכולות ההישרדות ואריכות הימים של הזרעים, ומאפשר להסיק על טכניקות חקלאיות קדומות שהשביחו את הפרי הייחודי – שיש להן רלוונטיות גם לגידול תמרים מודרני. המחקר מגלה שהמקור הגנטי לעצים הוא מחצי האי ערב וצפון אפריקה, והחוקרות משערות שהכלאות ליצירת זן יהודה נעשו בארץ ישראל הקדומה.

"זה מאוד מרגש לטעום את התמרים ולראות כמות כה גדולה ומשמעותית של פירות מכיוון שלא היו לנו ערובות שנקבל עץ נקבי מניב-פרי. לכן זה נראה כמו נס בכמה רמות – זרעים מחפירות ארכיאולוגיות שנבטו בצלחה, וכנגד כל הסיכויים, נבטו ביניהם גם עצים נקביים. אנחנו נרגשים להחיות זן קדום של תמרים", אמרה ד"ר סולווי.

מכון הערבה ללימודי הסביבה הינו מוסד אקדמי מוביל בתחומו ללימודי סביבה ולפיתוח מנהיגות סביבתית איזורית חוצת גבולות. המכון שוכן בקיבוץ קטורה שבערבה ולומדים בו מדי שנה סטודנטים ישראלים, פלשתינים וירדנים, יחד עם סטודנטים מכל רחבי העולם. המכון הוקם בשנת 1996 והוא עוסק מאז בתכניות לימודים ובמחקרים אקדמיים פורצי דרך בנושאי הסביבה השונים, תוך מתן דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר