הזנחה שקשה לטייח: ליקויים חמורים בדירות עמידר

תופעה מקוממת בבאר שבע: התושבים נכנסים לבתיהם החדשים - ובתוך חודשים מתגלים הליקויים • טיח נופל מהתקרה, קירות מתקלפים ורטיבות - אלו חלק מהבעיות שצצות במפתיע • הדיירים: "מתעלמים מאיתנו ומגלגלים אחריות" • מעמידר נמסר: "נגיע לבדוק אם יש צורך בטיפול נוסף"

ג'וסאלין מחוץ לביתה. "המנהל התעלם והלך" , צילום: דודו גרינשפן

"דפוס חוזר", "טיוח", "אנשים שקופים": דיירים קשי יום המתגוררים בדירות עמידר בשכונה ד' בבאר שבע מתלוננים תקופה ארוכה על רטיבות, על קילופים בקירות ועל בתים שמתפוררים מבפנים.

על פי התלונות, קבלני שיפוצים של עמידר "עושים שיפוצים בכאילו", ומבצעים תיקון קוסמטי של הבעיות, שלאחריו הרטיבות והקילופים חוזרים. דיירי עמידר נאלצים לשקר מחוסר ברירה על מנת לזכות בחיים הוגנים, אחרים משפצים בעצמם לפני החגים. הדיירת א' (השם המלא שמור במערכת) סיפרה: "לפני ארבע שנים קיבלתי את הדירה, הכל היה חדש ויפה. בהמשך ביקשתי דירה גדולה יותר. זה רק חדר וסלון, והילדים שלי גדלים. אמרו לי שזה לא מגיע לי, כי סלון זה גם חדר. פניתי לראש העיר, אבל ללא הצלחה".

"פתאום אני רואה כתם של נזילה במקלחת. אמרו לי שזה לא יכול להיות, כי הדירה משופצת. הראיתי לפקידה בעמידר תמונה - היא אומרת 'זה נראה יבש'. הכתם התרחב. רציתי לעשות סדר בבגדים בארון, פתאום אני רואה כתמים שחורים גם שם. כל הבגדים רטובים. כל זה קרה בשנה הראשונה", מספרת א'. "זה הגיע למצב שנופלות חתיכות מהתקרה, אז קבלן מעמידר הוריד את הקיר. זה היה חורף, לא היה לאן ללכת. יש לי ילד קטן, איך נהיה פה? למזלנו, מצאנו איפה להיות בימים האלו". הצרות המשיכו להגיע גם לאחר מכן בקצב מסחרר".

"פתאום התחילה רטיבות בסלון - דייר שגר מעל היה אוגר זבל. הזבל נאגר מהרצפה עד התקרה, כך שלא היה אפשר לגשת לברז, שם גם היתה נזילה - זה פשוט הרס שלוש דירות", מעידה א'. "פניתי לעמידר ואז הם התחילו להזיז את עצמם - כי הדייר פגע להם ברכוש. פינו אותו מפה לבסוף. לא היה אפשר לישון פה, הייתי נחנקת, עד שביקשתי ממישהו לבוא לתקן. עכשיו בכל פעם שיש חורף יש פה נזילות".

על הטיפול הלקוי של עמידר, לדבריה, הצליחה לכפר רק בעזרת רמאות. "בסוף שיקרתי", היא מספרת, "אמרתי לפקידה שהאור מהבהב, כי היא התעקשה על החשבונית. 'אני מפחדת משריפה', אמרתי לה. רק אחרי זה היא שלחה קבלן. באותו יום הגיע קבלן - בסוף מצא סתימה ושחרר".

"איך אדם מבוגר גר פה?"

א' היא אישה עם נכות, וכמובן דירות שהן לא בקומה הראשונה לא באות בחשבון עבורה. היא מספרת על החזית הנוספת מול החברה: "אני אחרי ניתוח וצריכה דירה אחרת, כי אני לא יכולה לעלות במדרגות. כשנכנסתי לדירה שהייתי אמורה להיכנס אליה שאלתי את עצמי, איך בן אדם מבוגר היה גר פה? הכל שבור, פטרייה על הקיר, נזילה בשירותים".

האמת שמתחת לטפט: "כך מוסתר הנזק, הכל שבור", דודו גרינשפן

"הם עושים את השיפוצים בכאילו, במקום לתקן הם צובעים מעל. מעל הדירה שאנחנו צריכים לעבור אליה יש דיירת, אז ביקשתי להיכנס ולראות איך הדירה", אומרת א'. "אני רואה אצלה במקלחת מה שאתה רואה אצלי. היא אמרה לי 'אני גרה פה פחות משנה'. היא אמרה לי 'כשנכנסתי לפה הכל היה צבוע ומשופץ'. עכשיו בתגובה הם אומרים 'את צריכה לתקן'".

מצבה של א' הוא כל כך מורכב שהיא נאלצה, לטענתה, לבקש מרופא המשפחה שירשום לילד שלה תסמיני אסתמה באופן פיקטיבי על מנת להשיג את אותו יחס מעמידר בנוגע לרטיבות ולעובש. תחילה נאמר לה שתקבל דירה חדשה מסיבה זו, אך נכון לעכשיו אין התקדמות בנושא.

אותה דיירת ש־א' סיפרה לנו עליה, שגם אצלה בדירה המקרה זהה לחלוטין, קיבלה דירה שנראית כמו חדשה, משופצת ויפה. אותה רטיבות בתקרה של השירותים הופיעה אחרי כמה חודשים: "היה פה קבלן ואמר שמישהו עשה נזק מעמידר וצריך לעשות מחדש", אמרה. "הם היו, צילמו ולא עשו כלום. שלושה חודשים אני מבקשת מהם שיבואו לתקן, קבעו איתי ולבסוף לא הגיעו. יום שלם חיכיתי להם".

ג'וסאלין, שהיא וגם אחותה קארולין מתגוררות במרחק של 100 מטרים זו מזו בדירות עמידר בשכונה ד', מספרת על שיפוצים בין חג לחג: "'למה אני משלמת לכם?' שאלתי אותם. אני הפסקתי לשלם לאחרונה, מעדיפה לקחת את הכסף ולשלם בעצמי את עלות השיפוץ. בכל פעם מגלגלים אחריות מדייר לדייר, לא רק בשיפוץ. כל דבר - ביוב, חשמל, מים".

סימני ההזנחה ניכרים בתוך זמן קצר, דודו גרינשפן

לטענתה, היא רבה עם פקידי עמידר שנים. במקרה אחר שעליו היא מספרת ומראה לנו, שיפצו את הדירה מעליה וסידרו לה את בעיות הצנרת, אך את החיבור עשו לצינור של דירתה - כך שנוצרו בה הצפות וסתימות. היא פנתה לעמידר. לדבריה, מנהל הגיע ופשוט התעלם ממנה: "הוא הסתובב והלך".

קארולין מספרת על הביקורות של עמידר פעם בשנה: "הם באים רק בשביל לסמן וי. הילדים הם אלה שמשפצים לי כל פעם מחדש. אנחנו מחכים לשיפוץ מעמידר, ובסוף אנחנו עושים אותו בעצמנו לפני החג". היא מראה לנו קיר עם התחלה של רטיבות ולחות ומתארת: "הנה, את הקיר הזה סידרנו רק בפסח האחרון".

באותו הביקור אצל שתי האחיות, הן מזמינות אותי לבוא יחד איתן לדירה של השכן הערירי שלהן. המצב בדירתו השאיר אותנו פעורי פה. הקירות מקולפים באזורים נרחבים מהבית, כמות לא סבירה של רטיבות ועובש, דלתות מפורקות ומקלחת מוזנחת. "אי אפשר לחיות במצב הזה, אין לו ילדים. זה לא יפה ולא נעים שאדם חי ככה". כעבור כמה שבועות מהביקור באותו בית, הדירה שופצה על ידי גורם חיצוני, אך תזדקק לשיפוץ יסודי.

"הכל מתפורר"

מזל גרה בדירת עמידר יותר משלושה עשורים. יש לה חוב אצל עמידר של יותר מ־50 אלף שקל. לטענתה, היא הפסיקה לשלם אחרי שלא קיבלה מענה ראוי לבקשותיה. אחרי שרואים את מצב הדירה שלה, נשאלת השאלה אם חוב לחברת עמידר הוא סיבה מוצדקת דיה לחוסר הטיפול בה. ביתה של מזל מתפורר כמעט כולו. הדבר היחיד המסתיר את כל העובש והרטיבות הוא טפט שאותו היא הדביקה כדי למנוע מהקירות להתפורר.

מזל מתגוררת בתנאים הללו בדירת שניים וחצי חדרים עם בתה ספיר, גרושה עם שלושה ילדים, אומרת: "הכל מתפורר. אני מכסה עם טפט מהבושה שיראו שאני חיה ככה, אין לי ברירה. פניתי כמה פעמים, לא מעניין אותם". על החוב מזל מספרת: "עכשיו אני משלמת את התשלום החודשי, 140 שקלים, אבל היה חוב לפני כן. אומרים לי 'אין לי מה לדבר איתך עד שתשלמי את החוב'. יש לי בעיות בלב, לא אכפת לאף אחד וזה לא מעניין איש". מעבר לעובש והקילופים הן גרות עם שלושה ילדים בדירת 48 מטר רבוע. "תנו לספיר עזרה. לא מגיע לילדים לחיות ככה", מתחננת מזל.

הרטיבות מצטברת על הקירות, דודו גרינשפן

את מונה ליזה גברגזהבר ביקרנו בדירתה, שאותה קיבלה מעמידר הודות לזכאותה. הבית משופץ, אבל בדיוק באותה שיטה: שיפוץ קוסמטי בלבד. ניתן לראות מייד, גם בעין לא מקצועית, שהקירות מלאים ברטיבות. גברגזהבר, עולה מאתיופיה, עדיין מתקשה לדבר בעברית באופן שוטף. היא ביקשה מהשכנה שלה לדבר עם עמידר טלפונית, ולדבריה, "השכנה דיברה איתם בטלפון, איימה וצעקה ורק אז הם הגיעו, ולא עשו כלום - עובד הגיע, צילם והלך".

אתי אבוטבול, מלווה של המשפחות מעמידר דרך תוכנית "נושמים לרווחה", נתקלת בבעיות האלה כל הזמן. "מדובר בדפוס חוזר", היא מתייחסת לשיפוץ לכאורה שקורה בבתי עמידר ומספרת על מקרה טראומטי: "ליוויתי משפחה שזכורה לי במיוחד - אם חד־הורית שיש לה ילד בן 17 עם בעיות בריאותיות. הבית היה מזעזע, ממש ברמה קיצונית. מדובר בטיוח". לדבריה, "עושים קצת צבע, קצת שפכטל וזה חוזר חלילה. את הבית לא מתקנים מהיסוד, שלושה-ארבעה חודשים וזה חוזר לקדמותו. כל מה שעשינו - זה לא עזר. אני בעצמי הלכתי לעמידר, והבנתי שזה משהו גורף שם".

"אנשים שקופים אני קוראת להם - זה פשוט ככה. אני מדברת גם על כאלו שגרים שם שנים. רק היום יש חמש משפחות עם אותן בעיות", מסכמת אבוטבול.

אריאל ברלינגר, שמסייע לבעלי הדירות במסגרת תוכנית מלגות של אוניברסיטת בן־גוריון, הסביר כי "התהליך מתחיל כשדייר א' עוזב דירת עמידר. לאחר מכן, עד שהדירה מקבלת דיירים חדשים היא חייבת לעבור שיפוץ, אחרת לדייר יש זכות לסרב לקחת את הדירה אם היא לא ראויה למגורים. בתווך הרטיבות שקיימת מתייבשת מעט, הקבלנים צובעים את הקירות מחדש ולדייר החדש שמגיע נראה כי קיבל דירה אחרי שיפוץ. רק אחרי כמה חודשים התקלות מתגלות, אבל אז כביכול "הוא כבר זה שגרם לבעיה", ואז הוא צריך להתחיל ולהילחם מחדש במנגנון המורכב שנקרא עמידר, חברה ציבורית שכל מטרתה היא לדאוג לדיור ראוי לאנשים שאין ביכולתם לאפשר זאת לעצמם".

תגובת עמידר לטענות הדיירים: "נבצע תיקונים בהקדם"

"נבהיר כי במסגרת מדיניות החברה פניות הדיירים נבדקות ומטופלות, בהתאם לנדרש על ידי אנשי מקצוע בשטח", אמרו בעמידר. "נדגיש כי מרבית הפניות שהועלו נבדקו על ידי אנשי המקצוע. במהלך השבוע הקרוב נפנה אל הדיירים, ובהתאם לצורך נגיע שוב על מנת להתרשם אם יש צורך בטיפול נוסף. אנו מצרים על אי הנוחות ועל העיכוב בחלק מצורכי הטיפול. החברה התייחסה באופן פרטני למצב הדירות שנדונו בכתבה, ולדבריה בוצעו בהן תיקונים שונים, לצד כאלה שיבוצעו בהקדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר