תגלית עולמית: ציורי קיר מרהיבים מהתקופה הממלוכית

חפירות הצלה, שהחלו לפני כחודש באתר חירבת א־טייבה שבהר חברון, גילו פרסקאות נדירים מהתקופה הממלוכית ושני מטבעות מתקופת המרד הגדול (לפני כ-1,950 שנים). לא מן הנמנע שהעמקת החפירות תחשוף ממצאים נוספים, מתקופות קדומות יותר.

הפרסקאות, שיטה עתיקה לציור על טיח רטוב, מעוררים התרגשות בקרב החוקרים. "זה מדהים, כי לא מצאנו דברים כאלה בבתים פרטיים מהתקופה הממלוכית", מסביר קמ"ט ארכיאולוגיה, חנניה היזמי, "אנחנו מכירים ציורי קיר ופרסקאות בעיקר מתקופות קדומות יותר, אבל לא בתרבות המוסלמית". הארכיאולוג דותן טראובמן, מנהל החפירה באתר יחד עם אחיה הגר, מוסיף: "מדובר בממצא עולמי שאנשים נוסעים ליוון ולרומא כדי לראות אותו".

חירבת א־טייבה, אתר מוכרז מאז 1944, נמצא על שתי גבעות בין היישובים המבודדים תלם ואדורה החולשים על כביש 35 (חוצה יהודה). החפירות באתר החלו בעקבות פנייה מתושבי תלם אל פקח המינהל האזרחי, שהגיע והבחין כי פלשתינים החלו בעבודות עפר והקימו טרסות בגבעה בשטח C.

בעקבות זאת, החל היזמי בחפירות הצלה לחיפוש ממצאים מעניינים באתר, שאמנם הוכרז כאתר עתיקות אך מעולם לא נחקר רשמית. "הבחנו שהטרסות שהפלשתינים הקימו משולבות עם אבנים עתיקות, ובעבודות העפר שהם עשו נחשף למעשה המפלס העליון של המבנה", אומר היזמי.

הפרסקאות, שמתוארכים לתקופה שלפני כ־800 שנה, הם עיטורים בסגנון ציור זהה לכלים הקרמיים מאותה עת. "בתקופה המוסלמית אסור היה להראות פרצופים של אנשים, וציירו פרחים וחיות", מסביר טראובמן, "היה צריך להביא במיוחד אומן שמתמחה בציורים כאלה ובאומנות הטיח הצבוע, ובעל הבית שהביא אותו היה מספיק עשיר כדי ליצור משהו שלא נראה בכל בית - ולכן הממצא הזה חשוב ונדיר, וצריך להיות מוצג במוזיאון".

החפירות הארכיאולוגיות עצרו בינתיים את העבודות הפלשתיניות. ברוכי בורשטיין, מזכיר תלם: "כולם מודעים לחשיבות האסטרטגית של המקום הזה ביחס למרחב. הוא מחבר את ההתיישבות הפלשתינית ואת ההתיישבות היהודית, וברור שהמלחמה עליו לא נגמרה".

ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, מזכיר כי ההשתלטות הפלשתינית על שטחי C מתרחשת בכל האזור, כחלק מתוכנית פיאד לרצף טריטוריאלי מדרום הנגב ועד חברון. "חירבת א־טייבה היא לא המקום הראשון והיחיד שיש בו השתלטות על אתרים היסטוריים. לצערי, אף אחד לא עושה כמעט כלום ואנחנו נשארים עם המציאות העגומה בשטח".