בג"ץ דורש מממשלת ישראל לנמק מדוע החליטה לקחת לידיה את סמכויות האכיפה על תכנון ובנייה בשטח השמורה ההסכמית במדבר יהודה. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה פלסטינית הטוענת כי המהלך סותר את הסכמי אוסלו, זאת בצל נתונים המעידים על בניית אלפי מבנים חדשים באזור.
צו על תנאי שהוציא הרכב שופטי בג"ץ בראשות הנשיא יצחק עמית מחייב את המדינה לספק הסברים למהלך. ההחלטה ניתנה במקביל להשבעת הכנסת ה־26 ונוגעת לעתירה הפלסטינית שדורשת לבטל את צווי האכיפה הישראליים.
השמורה ההסכמית משתרעת על כ־167 אלף דונם באזור ים המלח ומדבר יהודה. במסגרת הסכם וואי משנת 1998 הועבר השטח לאחריות אזרחית פלסטינית והוגדר כשטח B, תוך שישראל שומרת על האחריות הביטחונית העליונה. ההסכם קבע כי ניתן לתחזק מבנים קיימים אך אסר על בנייה חדשה. נתוני משרד ההתיישבות מצביעים על תמונה שונה בשטח. בשנת 1998 נספרו במקום 268 מבנים, אך עד לקיץ 2023 זינק מספרם ל־3,048.
בעקבות הנתונים וההפרות החוזרות אישר הקבינט המדיני־ביטחוני בקיץ האחרון להעביר את סמכויות האכיפה לידי ישראל. זמן קצר לאחר מכן חתם אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט על צווים שהסמיכו את המינהל האזרחי להוציא צווי הריסה. לקראת סוף השנה כוחות צה"ל והמינהל האזרחי הרסו שבעה מבנים בשמורה.
במוקד המאבק המשפטי הנוכחי ניצב בית ספר פלסטיני שנבנה בשטח השמורה. עתירה של תנועת רגבים ומועצת הר חברון דורשת להרוס את המבנה, ונידונה במשולב עם העתירה הפלסטינית. בא כוח הרשות הפלסטינית טוען כי פעולות האכיפה מפרות את ההסכם ופוגעות בקניין התושבים, בעוד המדינה משיבה כי הבנייה הפלסטינית היא זו שמפרה את ההסכמות וכי ישראל מוסמכת לפעול בהתאם.
הוצאת הצו בעיתוי הנוכחי מעוררת ביקורת חריפה בקרב ארגוני ימין וראשי רשויות ביהודה ושומרון שמזהירים כי הצעד יוביל להקפאת האכיפה בשטח. רועי דרוקר, מנהל מרחב יהודה ושומרון בתנועת רגבים, תקף את המהלך: "מי מנהל את המדינה הזאת, ממשלה נבחרת או שופטי בג"ץ? שנתיים שלמות ההליך מתנהל, ובית המשפט מתעורר דווקא עכשיו, ומתערב בהחלטה מדינית של ממשלה נבחרת".
ראש המועצה האזורית גוש עציון ירון רוזנטל הצטרף לביקורת וקרא להרוס את הבתים שנבנו מאז הסכמי אוסלו. לדבריו, התמשכות ההליך המשפטי "פוגעת בביטחון תושבי מזרח גוש עציון וכל תושבי מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו