משטרת ישראל ניצבת בצומת דרכים. בחודשים הקרובים יסיים איתמר בן גביר את כהונתו כשר לביטחון לאומי, ויהיה מחליפו אשר יהיה, כבר עכשיו ברור שהגוף האמון על שמירת החוק בישראל זקוק לשינויים לא מעטים.
בשיחות עם "היום" מסתמנת בקרב בכירי המשטרה לשעבר תמימות דעים: יש לצמצם באופן דרמטי את מספר הניצבים בסגל הפיקוד הכללי (ספ"כ), להגדיל את מכסת השוטרים בניידות, לפעול להעברת חוק הרוגלות וליצור כלים לשימור שוטרים וידע במערכת. לתפיסתם, אירועי 7 באוקטובר הוכיחו שמקומו של המפכ"ל הוא בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, ושהאינטרס של הארגון הוא להפריד בין הפוליטיקה למשטרה. השר היוצא לא תמיד הצליח להקפיד על כך, אף שזכה גם למילים טובות על הקמת המשמר הלאומי, על היחידות למאבק בפרוטקשן ועל הגדלת התקציבים.
כהונתו של בן גביר שאם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, יסיים בקרוב את תפקידו, לוותה לא פעם בטענות על התערבות יתר בפעילות המשטרה, במינוי הקצינים הבכירים בה ובהתוויית כללים לפעילות המבצעית. מרגע כניסתו לתפקיד ייאלץ השר הבא להתמודד עם שגרת הפעילות של המשטרה ועם עיצוב פניה לעתיד, ועל שולחנו תונח מיד גם שאלת הארכת כהונתו של המפכ"ל הנוכחי.
דבר ראשון - מספר הניצבים
נקודת הביקורת המרכזית שהעלו הבכירים לשעבר נוגעת למספר הניצבים, שהלך ותפח. "דבר ראשון, הייתי מצמצם את מספר הניצבים", אומר תת-ניצב (בדימוס) דובי יונג, מומחה בינלאומי לביטחון פנים ולמניעת טרור. "הייתי סוגר מיידית חלק מהמטות שהוקמו, למעט מטות ביצועיים. כל המשאבים צריכים להיות מכוונים לשטח".
לדבריו מצטרף רב-ניצב (בדימוס) משה קראדי, יו"ר פורום המפכ"לים והניצבים לשעבר. "לצערי, המשטרה איבדה את האיזון במבנה הארגוני. השר הבא ומי שיהיה המפכ"ל יצטרכו לטפל במבנה הארגוני של המשטרה", אומר קראדי, שכיהן בעבר כמפכ"ל, ומוסיף: "בתקופה שלי היו 17 ניצבים, היום יש 29. זה מטורף. השר בן גביר ניפח את כל הדרגות מטעמים אלקטורליים".
בכיר נוסף במשטרה ציין כי כדי לקדם קצינים "הוקמו מרחבים שאין בהם צורך מבצעי, הוקמו מטות שרק גרמו לחוסר סנכרון במערכת, ולכל דרגה בכירה יש עוד דרגות בכירות תחתיה כדי למלא את השורות". גם קראדי הביע חשש מריבוי הדרגות הבכירות בצמרת המשטרה: "מדובר באיזון לא נורמלי, גם בזילות בדרגות וגם בזילות בתפקידים. מי שעוסק בבניין הכוח יודע שצריך פירמידה שלמעלה היא צרה. השר הנוכחי הפך את הפירמידה, ובאחריות המנהיגות הבאה להחזיר את האיזון", קבע.
כלקח מאירועי 7 באוקטובר, סבור יונג שהגיעה העת "שהמפכ"ל יהיה חלק מדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני. בסוף, השוטרים הם אלה שמהווים את המגן האנושי". גם ניצב אמיר כהן, שפיקד על מחוז דרום בפרוץ המלחמה והודיע לאחרונה על פרישתו, סבור שמקומו של המפכ"ל בדיוני הקבינט. לדברי רבים, כהן הוא המועמד המוביל לתפקיד המפכ"ל הבא, ולדברי מקורביו הוא יציב את הדרישה כתנאי לכניסתו לתפקיד. השר הבא יצטרך להחליט אם להצטרף לדרישה.
לפתחו של השר הבא יעמדו לא פחות מ-141 מינויים לדרגות בכירות, ובהם שאלת הארכת כהונת המפכ"ל בסוף אוגוסט השנה, מינוי ניצבים ומינוי מפקדי מרחבים ותחנות. לכן קשה להתעלם משאלת מעורבותו של השר במינויים.
"המשטרה לא נגועה פוליטית, ואסור גם שינסו לייצר לה תווית שכזו", מבהיר בכיר לשעבר במשטרה. "יש סיבה שלא ראינו את ארדן, אוחנה או בר-לב מתחילים להדיח ניצבים או מפקדי מרחבים. לכל שר יש את הקו והמדיניות שלו, אבל הקו המנחה של המשטרה הוא החוק והשירות לציבור. בן גביר נדמה לכולם דומיננטי יותר, כי הוא עושה יותר רעש ברשתות ובתקשורת. אבל כשמגיעים לשולחן המקצועי, יש רק מצפן אחד".
מנגד, קראדי הזהיר בעבר מפני התנהלותו של בן גביר סביב המינויים בארגון, פגיעה שאת עקבותיה יהיה צורך לתקן בעתיד: "זה נכון שהשר צריך לאשר את המינויים מדרגת סנ"צ ומעלה. אגב, הייתה ועדה שהמליצה שהאישור יהיה מדרגת נצ"מ ומעלה. כך או כך, ברוב המוחלט של המקרים וההמלצות, השרים חתמו וסמכו על המלצות המפכ"ל והספ"כ. השר הנוכחי ניצל את הסמכות והכוח כדי לשלוט ולהעביר מסר, אפילו ברמת מינוי מפקדי תחנות".
על השר הבא תוטל האחריות להשיב את האמון בהליך המינויים. יונג מוסיף הערה חשובה משלו: "לשר לביטחון לאומי יש מזכיר משטרה, בדומה למזכיר הצבאי של שר הביטחון. אני סבור שהוא צריך להיות ניצב בדימוס. אי אפשר להעמיד אותו במבחן נאמנות מתמיד, נאמן למפכ"ל או נאמן לשר. לתפיסתי, טוב גם שיהיה לשר יועץ שמכיר את המערך אבל נמצא מחוץ למשטרה, מישהו שיהווה עוגן מחשבתי נוסף, כמו שהמל"ל אמור להיות".
גם ברמת המסר לשוטרים בשטח מצפה קראדי מהשר הבא להתנהל אחרת: "בזמני היו עשרה ערכים, ואחד מהם היה ריסון הכוח. החוק נתן לשוטר סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לשימוש בכוח ובנשק. חשבנו אז שצריך לרסן את זה, כי אסור שלשוטר יהיה כרטיס חופשי לשימוש בכוח. השר בן גביר הפך את זה. כל מי שהשתמש בכוח באופן לא חוקי, למשל זרק רימון הלם, הוא הזמין אותו, נתן לו דרגות ותשבחות וכו'. זה דבר שצריך לטפל בו מהר מאוד: להסביר לשוטרים שהם מחויבים לציית אך ורק לחוק ולא לשר, ולא משנה מאיזו מפלגה הוא. ערך נוסף שהייתי מצפה שיוחזר מיידית הוא ערך המצוינות. אנחנו קידמנו אנשים על בסיס מצוינות. אם היית טוב, זה מה שקידם אותך, לא נאמנות לשר או למפלגה".
האתגר: גיוס שוטרים
האתגר הקריטי ביותר שיעמוד לפתחו של השר או השרה הבאים הוא גיוס כוח אדם ושימורו. למרות המשכורות שגדלו והתנאים ששופרו, המשטרה אינה מצליחה לגדול בכוח אדם כפי שהייתה רוצה. המשכורת של שוטר מתחיל אמנם עלתה, אבל הנתונים מלמדים שחלק לא קטן מהמתגייסים החדשים לא נשארים במערכת. ב-2024 גויסו כ-1,000 שוטרים חדשים, אך הם בעיקר צמצמו את הפערים שנוצרו במערכת שמשוועת לידיים עובדות. "ההחלטה לבטל את הפנסיה התקציבית לפני כשלושים שנה הובילה לכך שרבים מהשוטרים שהגיעו לגיל 55 פורשים רק עכשיו, כי משתלם להם, ואילו לשוטרים הצעירים אין עוגן כלכלי שיגרום להם להישאר", מסבירים הקצינים.
גם יונג מצביע על הבעיה ה"דורית", שמתאפיינת לדבריו בשירות קצר של כמה שנים במשטרה: "שיטור זה מקצוע לחיים, זו קריירה. לוקח זמן להתמקצע, להבין איך ומול מי פועלים. חייבים לתת כלים כדי לשמר את השוטרים הצעירים במערכת". לתפיסתו, עזיבת המערכת אחרי שנים בודדות היא עקב אכילס.
גם ניצב אהרון אקסול, בשיחה שקיים עם "היום" לפני כמה שבועות, התייחס לתופעה שבה קצינים בדרגות ביניים ושוטרים מנוסים עוזבים את המערכת: "בהיבט הארגוני זה אירוע בעייתי. הארגון מאבד ידע, ואת הידע שנצבר קשה להעביר הלאה, כי אין העברת מקל".
קראדי התייחס גם הוא לאתגר וקבע: "המשטרה איבדה את המקצועיות שלה בצורה טוטלית, ולכן זה לא פלא שיש כל כך הרבה נרצחים ולא מפענחים. מאות קצינים טובים נטשו את המשטרה. במצב הקיים אין סיכוי לפענח מקרי רצח, לא במגזר הערבי ולא במגזר היהודי. אובדן המקצועיות הזה גרם לכך שהדור הצעיר לא יודע בכלל איך מנהלים חקירות". קראדי מודע למצוקה ומציע את עזרתו לשר הבא: "אני מוכן להיות עוזר שלו ולעמוד בראש לשכת גיוס, לגייס בין 400 ל-500 אנשי משטרה, קצינים ושוטרים מתחום החקירות והמודיעין שפרשו בחמש השנים האחרונות. הם יבואו לשירות מילואים של שנתיים-שלוש כדי לשקם את המערכות, לעזור לפענח תיקים ולהכשיר את הדור החדש כדי שיתקדם".
בכל הנוגע לצורך בגיוס כוח אדם נוסף, נראה שיש תמימות דעים: התקציב גדל, וכך גם התקנים, אבל המשטרה פשוט לא מצליחה למלא אותם. "כוח האדם חייב לגדול משמעותית. המשטרה קטנה מדי ביחס למשימות. יש תקנים, אין אנשים", סיכם אחד הבכירים. בהקשר זה מותח קראדי ביקורת נוספת על יעדי הגיוס: "מאז התקופה של קובי שבתאי, המערכת חיזקה וניפחה את מג"ב בצורה מטורפת והחלישה את המשטרה הכחולה. נוצר מצב שיש לנו פלוגות וחטיבות ומשמר לאומי וכו', אבל אין לנו שוטרים בניידות. וזה עיקר עבודת המשטרה: לתת שירות לציבור, לתת לאזרח ביטחון. במקומות שבהם הוציאו בעבר חמש-שש ניידות למשמרת, מפקדים בקושי מצליחים להוציא ניידת אחת. לכן צריך להפוך את התהליך הזה. הייתי מבטל במג"ב לפחות 1,000 תקנים ומעביר אותם למשטרה הכחולה", סיכם.
על רקע התקציבים שגייס בן גביר למשטרה והגיוסים הנרחבים, נראה שהעימותים הנוכחיים פוגעים במאמצי הגיוס העתידיים. "העימות בין השר למפכ"ל יוצר דמורליזציה אצל חלק מהאנשים שאני משוחח איתם", משתף בכיר לשעבר. "השוטרים זכו להכרה והוקרה אחרי 7 באוקטובר, ומספרי המתגייסים היו העדות הטובה ביותר לכך. אם עכשיו השר טוען שאני שייך לארגון פוליטי ומחפש לשפוך דם, ברור שזה לא מייצר לי מעמד טוב בחוץ ולא מסייע לגייס אחרים".
בניגוד לקראדי, יונג סבור דווקא שהגדלת מג"ב והקמת המשמר הלאומי הם צעדים בכיוון הנכון, אך עדיין אינם מספיקים: "הייתי מצרף עוד 3,000-4,000 שוטרים לכוחות המשמר הלאומי וליחידות למאבק בפרוטקשן. בנגב יש שינוי, אבל כדי להשיג אותו היה צריך להגדיל את מספר השוטרים". לדבריו, יש לבנות את המשמר הלאומי אחרת ולגייס אליו את מי שהוצאו משירות מילואים.
השר או השרה החדשים יצטרכו להתעמת למען המשטרה גם מול היועצת המשפטית לממשלה ומול ועדות הכנסת. "היועמ"שית קושרת למשטרה את הידיים", טוען יונג. "היא מצמצמת את היכולת של השוטרים לעבוד ואינה מקדמת את חוק הרוגלות".
יש לציין שהחוק כבר הובא להצבעה בוועדה לביטחון לאומי, אך היועמ"שית דרשה שייכלל בו סעיף שיאפשר הפעלת רוגלות גם נגד נבחרי ציבור. גורם במשטרה הסביר את נחיצות החוק: "העבריינים פועלים בדרכים מתוחכמות. הם לא משוחחים בטלפון וגם לא שולחים הודעות. במועד מוסכם הם נכנסים למשחק ברשת ומתכתבים בצ'אט שבפלטפורמה של המשחק. אם אני לא יכול להפעיל רוגלה שתיכנס לטלפון שלו, לעולם לא אדע מה מתרחש".
בקרב גורמי חקירה ומודיעין במשטרה שוררת תחושה שהשר לא נאבק מספיק: "היה קל יותר להעביר לשב"כ, והמשטרה נחלשה". באותה זירה ייאלץ השר הבא לפעול מהר, שכן כבר בסוף דצמבר תפקע תקנת השעה המאפשרת מעצר מינהלי לחברים בארגוני פשיעה. כדי להאריך אותה נדרש אישור הכנסת. אם לא תכהן ממשלה יציבה, ולחברי הכנסת יעמדו שיקולים קואליציוניים או אינטרסים אחרים, יהיה קשה להבטיח שהתקנה תוארך. כך יאבד כלי חיוני נוסף במלחמה בעבריינים ובארגוני הפשיעה.
לצד הביקורת הנוקבת, ביום שאחרי בן גביר תישאר המשטרה עם שורה של שינויים מבניים ותקציביים משמעותיים, שזוכים להערכה גם בתוך הארגון. "יש דברים שאין עליהם מחלוקת: השר הקים את המשמר הלאומי, הקים כיתות כוננות וצייד אותן, הקים שתי יחידות פרוטקשן בלהב 433, העלה משכורות לשוטרים, הוסיף אלפי תקנים למשטרה ונתן גיבוי לשוטרים בשטח ולמפכ"ל", מציינת בכירה לשעבר במשטרה, ומוסיפה: "תפקידו של שר הוא לקבוע מדיניות ולדרוש שהיא תמומש. לא בכל פעם שהשמיע ביקורת, זו הייתה התערבות פוליטית אסורה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו