על אופנוע שטח ובחשאיות: כך נכנסו משפחות יהודיות לבתים ביריחו

משפחות יהודיות נכנסו היום (רביעי) לשמונה בתים שנרכשו באזור יריחו, במבצע חשאי של תנועת נחלה, בגיבוי ובליווי מועצת בנימין. הבתים נמצאים על אדמות מדינה בשטחי C, בתחום המועצה האזורית בנימין. חלקם ממוקמים בפאתי יריחו, סמוך לארמונות החשמונאים ומתחת לחוות החשמונאים.

כעת נחשפים ב"היום" פרטים נוספים על ההיערכות שקדמה לכניסה: ביום שישי האחרון הגיע ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, לסיור חשאי בשטח כשהוא רכוב על אופנוע שטח. דרך ההגעה נבחרה כדי לצמצם את הסיכוי שיזוהה ושההכנות למהלך ייחשפו.

החשש היה שהגעתו הגלויה של ראש המועצה תמשוך תשומת לב ותוביל לניסיונות לסכל את כניסת המשפחות. לכן הגיע גנץ כרוכב שטח, והסיור נשמר בסוד עד להשלמת המהלך. לכניסה לבתים קדמו עסקאות רכישה והכנות לקליטת המשפחות ולאבטחתן. בתנועת נחלה מדגישים כי הבתים נרכשו בכסף מלא וכי העסקאות מגובות במסמכי בעלות. הרכישות וההיערכות התנהלו בחשאיות, והמהלך נחשף לציבור רק עם כניסת המשפחות.

סגירת המעגל של ישראל גנץ

עבור גנץ, הסיור והכניסה לבתים הם גם סגירת מעגל אישית. כנער בן 16 צעד עם מאות נערים אל יריחו במחאה על העברתה לשליטת הרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו. לדבריו, הוא היה בקבוצה האחרונה שיצאה מהעיר באותו לילה.

"הייתי בן 16 כשנכנסנו ליריחו בלילה שבו פינו אותה", סיפר. "מאות נערים צעדנו בחשכה אל העיר, מתוך תחושה שאסור להשלים עם ההפקרה הזאת. הייתי בקבוצה האחרונה שיצאה, והתמונה מהרגע ההוא נשארה איתי כל השנים".

כשלושה עשורים לאחר מכן, גנץ מלווה את כניסת המשפחות כראש המועצה, כשבנו שלו בן 16. "היום יש לי ילד בן 16, ואני זוכה ללוות משפחות שחוזרות לבנות כאן בית", אמר. "דור שלם עבר מאז. הכאב של היציאה הופך היום למעשה של תיקון".

המשמעות הסמלית של הכניסה ליריחו

למהלך יש גם משמעות מדינית וסמלית החורגת משמונת הבתים. יריחו היא אחד הסמלים הבולטים של הסכמי אוסלו, והביטוי "עזה ויריחו תחילה" מזוהה עם ראשית העברת השליטה לידי הפלסטינים. מכאן גם המשקל שמייחסים מובילי המהלך לכניסת משפחות יהודיות למגורים בפאתי העיר.

אף שהבתים נמצאים בשטחי C, על אדמות מדינה בתחום מועצת בנימין, מובילי המהלך רואים בכניסה אליהם הישג משמעותי: ביסוס נוכחות יהודית קבועה במרחב המזוהה עם הנסיגה הישראלית ועם התבססות השלטון הפלסטיני. מבחינתם, רכישת הבתים וכניסת המשפחות הן דרך לתרגם את ההתנגדות להסכמי אוסלו למעשים בשטח, להרחיב את ההתיישבות ולערער את התפיסה שלפיה הנסיגה מאותם מרחבים היא מהלך שאין ממנו חזרה.

גנץ הציג את המהלך כחלק ממאמץ רחב יותר לשינוי המציאות בשטח: "מפרקים את הסכמי אוסלו במעשים, בית אחר בית, משפחה אחר משפחה. קנינו בכסף מלא, ואנחנו חוזרים הביתה".