למה דווקא בשלישי, ומה עלול לפסול לכם את הקול? כל מה שלא ידעתם על הבחירות

מחר (שלישי), ייצאו מיליוני ישראלים אל הקלפיות, יעמדו מאחורי פרגוד קרטון, יבחרו פתק מתוך מגוון אפשרויות, יכניסו אותו למעטפה כחולה וישלשלו אותה לתיבה.

הטקס הדמוקרטי הזה חוזר על עצמו בישראל כבר יותר משבעה עשורים, וכמעט כל פרט בו מוכר היטב. אבל למה דווקא מעטפה כחולה? מי החליט שהבחירות יתקיימו ביום שלישי? ומה באמת קורה לקולות שממשיכים להיספר כשמרבית המדינה כבר מכירה את תוצאות המדגמים?

למה הבחירות בדרך כלל ביום שלישי?

האמת היא שלא תמיד. הבחירות הראשונות במדינת ישראל, שנערכו ב-25 בינואר 1949 לאספה המכוננת, אכן התקיימו ביום שלישי. אבל הבחירות לכנסת השנייה, ב-1951, נערכו ביום שני, ואלו של הכנסת השלישית, ב-1955, דווקא ביום ראשון. גם בהמשך היו חריגות: ב-1984 הצביעו הישראלים ביום שני, וב-1996 ביום רביעי.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

אז למה בכל זאת יום שלישי הפך למסורת? "חוק יסוד: הכנסת" קובע את יום שלישי כמועד הרגיל לבחירות, וההסבר המקובל לבחירתו הוא בעיקר מעשי: במדינה שבה השבת משפיעה על סדרי העבודה, יום שלישי מאפשר להיערך לבחירות בתחילת השבוע ולהותיר זמן לספירת הקולות ולהשלמת ההליכים לפני השבת הבאה. עם זאת, כשהבחירות מוקדמות, אפשר לקבוע בחוק מועד אחר.

למה מעטפות ההצבעה כחולות?

מאחורי המעטפה הכחולה מסתתר סיפור מעט פחות חגיגי מהסמליות של צבעי הדגל. חוק הבחירות לכנסת קובע כי מעטפות ההצבעה יהיו כחולות, אלא אם ועדת הבחירות המרכזית החליטה אחרת. אבל גם הכחול עצמו לא תמיד נראה אותו הדבר.

בדיון בכנסת בשנת 2001 הסבירה תמי אדרי, ששימשה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, כי לאורך השנים שונו גווני הכחול במעטפות ממערכת בחירות אחת לאחרת, כדי למנוע שימוש במעטפות שנותרו מבחירות קודמות. כלומר, מאחורי בחירת הגוון עומד גם שיקול של שמירה על טוהר הבחירות. המעטפות עצמן אטומות, כדי לשמור על חשאיות ההצבעה.

למה יש קולות שנספרים רק אחרי הבחירות?

כשמגישי הטלוויזיה מכריזים על תוצאות המדגמים, לא כל הקולות כבר נספרו. חלקם עדיין נמצאים במעטפות כפולות, שצריכות לעבור הליך בדיקה נוסף.

ההסבר פשוט: חיילים, מאושפזים בבתי חולים, אסירים ובעלי זכות הצבעה נוספים שהחוק מאפשר להם להצביע מחוץ לקלפי שבה הם רשומים, מצביעים באמצעות שתי מעטפות. הפתק מוכנס למעטפה פנימית, וזו מוכנסת למעטפה חיצונית שעליה מופיעים פרטי הבוחר.

לפני הספירה נבדק שהבוחר לא הצביע גם בקלפי הרגילה שלו. רק לאחר מכן מופרדת המעטפה החיצונית מהמעטפה הסודית, והקול מועבר לספירה בלי לחשוף למי הצביע. הבדיקה הנוספת היא אחת הסיבות לכך שספירת הקולות הללו נמשכת גם לאחר סגירת הקלפיות.

טעויות נפוצות

טעות קטנה מאחורי הפרגוד עלולה להפוך הצבעה לפסולה. למשל, אם הכנסתם למעטפה פתקים של שתי רשימות שונות, או אם הוספתם לפתק קשקוש או מסר שעלול לזהות אתכם.

הפתעה חריגה: שניים או שלושה פתקים זהים של אותה מפלגה לא ייפסלו, אלא ייחשבו לקול אחד. ארבעה פתקים זהים? הקול כבר ייפסל. לעומת זאת, הכנסת פתקים של מפלגות שונות תפסול את ההצבעה.

ומה לגבי מי שמקמט את הפתק? לא כל קמט או פגם מקרי פוסל קול. המבחן המרכזי הוא עמידה בכללי ההצבעה והיעדר סימן שעלול לחשוף את זהות הבוחר.

עברתי דירה. אפשר פשוט להצביע בקלפי הקרובה?

כאן התשובה עלולה לאכזב לא מעט ישראלים. ככלל, כל בוחר משויך לקלפי לפי כתובתו המעודכנת בפנקס הבוחרים, ואינו רשאי לבחור בעצמו קלפי אחרת רק מפני שהיא קרובה יותר לביתו הנוכחי או למקום עבודתו.

יש חריגים שנקבעו בחוק, ובהם חיילים, מאושפזים ואנשים המוגבלים בניידות. מי שמוגבל בניידות והקלפי שאליה שובץ אינה נגישה רשאי להצביע בקלפי נגישה מיוחדת, בהתאם לכללים. אבל מעבר דירה שלא עודכן במועד אינו מקנה כשלעצמו זכות להצביע בקלפי אחרת.

איבדתי את תעודת הזהות. האם אוכל להצביע?

כן. תעודת זהות היא לא הדרך היחידה להזדהות. אפשר להגיע לקלפי גם עם רישיון נהיגה ישראלי בתוקף או דרכון ישראלי בתוקף. יש גם תעודות זיהוי נוספות המותרות לקבוצות מסוימות, כגון תעודה צבאית אישית.

בנוסף, ההודעה לבוחר שנשלחת בדואר אינה תעודת זיהוי, וגם אין חובה להביא אותה. היא נועדה בעיקר לסייע באיתור הקלפי.

פתק לבן ומחאה

אחד המיתוסים הוותיקים של הבחירות בישראל הוא שפתק לבן מבטא מחאה נגד כל המפלגות - ואכן, פתק לבן שנותר ריק נחשב לקול פסול, ואינו נספר כקול כשר לאף רשימה.

אלא שבפועל לפתקים הלבנים יש תפקיד אחר לגמרי: הם מאפשרים להצביע גם במקרה שבו חסרים בתא ההצבעה פתקים של רשימה מסוימת. במקרה כזה אפשר לכתוב על הפתק הלבן, לפי הכללים ובאמצעות עט כחול, את אותיות הרשימה המבוקשת.