סמל יובל שי סוילם שנפל בפיגוע הירי בצומת יהודה לפני יומיים, מובא כעת (ראשון) למנוחת עולמים בבית העלמין הוד השרון.
סמל יובל שי סוילם, בן ה-20 מהוד השרון, נפל לצד סמ"ר רון יונתן רויטמן, בן ה-23 מאשקלון, בפיגוע הרצחני שאירע ביום שישי האחרון בצומת יהודה. סמ"ר רון הובא למנוחות מוקדם יותר היום בבית העלמין הצבאי באשקלון. השניים היו לוחמים מגדוד "ארי" (775) של פיקוד העורף. תחקיר ראשוני של הפיגוע העלה שהמחבלים, שיצאו מחברון ברכב ובו כמות גדולה של תחמושת, נתקלו בעמדת בידוק של לוחמי גדוד "ארי" של פיקוד העורף, שבלמו אותם כ־300 מטר מכביש 35.
שני החיילים נפצעו באורח אנוש, ובתום מאמצי החייאה נאלצו הצוותים הרפואיים לקבוע את מותם. 3 חיילים נוספים נפצעו באורח קל עד בינוני ופונו לקבלת טיפול בבית החולים.
אמנון, אביו של יובל, ספד לבנו בדברים קורעי לב, ובמקביל העלה טענות קשות בנוגע לתקינות נשקו של בנו בעת האירוע שבו נפגע. האב דרש מהמדינה לחקור את נסיבות האירוע ולפעול נגד משפחות המחבלים.
"הילד שלנו רק בן עשרים. עוד כל כך הרבה חלומות. חשבנו שיהיה לו עוד כל כך הרבה זמן. רצינו לראות אותו משתחרר, מטייל, מתאהב ובונה חיים. עכשיו אנחנו נשארים עם הגעגוע ועם הכאב". בהמשך תיאר את השבר שעמו מתמודדת המשפחה: "הבית שלנו התפרק. לנו אין בית. אנחנו לא חיים, לקחו לנו את הנשמות. לא נשאר לנו כלום. אנחנו מיום שישי אוכלים מרורים, לא מסוגלים לאכול".
במהלך ההספד העלה האב טענה חמורה בנוגע לתקינות נשקו של יובל, שלדבריו סבל ממעצורים עוד לפני האירוע. "יש פה סיפור רציני. יובל נלחם, הוא לא חשב עלינו, הוא רצה להציל את החבר שלו. הוא נפגע, היה לו מעצור בנשק. אנחנו יודעים שהייתה בעיה עם הנשק שלו. הוא כבר סיפר לנו את זה לפני. אמר לי: 'אבא, הנשק שלי לא טוב, יש לי מעצור, צריך לעשות תיקון'. אנחנו לא נוותר עד הרגע האחרון. אנחנו רוצים לדעת איך הגיע המצב הזה".
האב פנה גם לממשלה ולמערכת הביטחון בדרישה לנקוט צעדים נגד משפחות המחבלים. "אנחנו לא נסלח ולא נשתוק, אנחנו נלך עד הסוף. המחבלים הארורים האלה ריסקו משפחה שלמה, ריסקו כמה משפחות. לקחו לנו את הכול", אמר. "אני מבקש שהמדינה תיקח את המשפחות שלהם ולא תשאיר אותן בארץ. אני מקווה שעד סוף השבעה אדע שהם לא פה". בהמשך השמיע האב אזהרה חריפה: "אם המדינה לא תעשה את העבודה ואם הצבא לא יעשה את העבודה, אנחנו האזרחים ניקח את החוק בידיים".
בסיום דבריו מתח האב ביקורת על ההתנהלות הביטחונית בתקופת מסיק הזיתים, וטען כי יש להיערך מראש לאירועים אלימים באזור. "הצבא, לצערי, חייב להיערך בתקופה הזאת במסיק הזיתים כל שנה ושנה. כל שנה עושים בלגן ופוגעים בחיילים. מספיק כבר", אמר.
גם אחותו של יובל, שירה, ספדה לו בכאב ותיארה את הקשר המיוחד ביניהם. "לנצח אתה הולך להיות חקוק בליבי. אני לא אתן למחבלים לשבור את כוחי. רק אני ואתה יודעים מה הרגשנו אחד כלפי השני, רק אנחנו יודעים את המחוות הקטנות שלך ושלי. שפה של סודות הייתה בינינו, שפה של מעשים. תמיד ידענו לחפות אחד על השני, לצחוק אחד על השני ולהקשיב". שירה הבטיחה לשמור על זכרו של אחיה: "המחבלים לא יצליחו להכתים את מה שהיה, את מה שהיית בשבילנו ובשביל אחרים. אשמור את הזיכרונות לנצח".
לינוי, דודתו של יובל, נפרדה ממנו בדמעות וסיפרה על החלומות שלא הספיק להגשים. "יובלי, אתה רק בן עשרים. לא הספקת כלום. לא הספקת להתחתן, להביא ילדים. לא עשית את הטיול אחרי צבא שכל כך רצית. הלכת בפתאומיות, בלי סימן מקדים, בלי אפשרות להיפרד ממך. נרצחת באכזריות על ידי בני עוולה".
בדבריה התייחסה גם לרגעיו האחרונים ולמעצור בנשקו: "נלחמת, עמדת מול המחבלים והשבת בירי. תפעלת מעצור בנשק, אבל ברגע אחד זה נגמר. ברגע אחד הכדור פגע בך, ואתה לא כאן יותר".
בהמשך תיארה את אופיו של יובל ואת מסירותו למשפחתו ולסובבים אותו. "יובלי שלנו היה מלאך, ילד קסם שכולו טוב וטהור. ילד של נתינה, שמכבד את ההורים שלו ברמה הכי גבוהה שראיתי בחיי, שתמיד עוזר לכולם. ילד רגיש ומצחיק, וגם קצת אסטרונאוט, כמו שהיינו קוראים לך. תמיד שומר על האחים שלו. ילד שרואה אישה מבוגרת ואין סיכוי שלא יעזור לה לחצות כביש או להרים את השקיות".
את דבריה חתמה בפרידה כואבת: "המשפחה שלנו נהרסה. שום דבר לא ימלא את החורים. אנחנו אוהבים אותך, יובל. אנחנו מקווים שלא סבלת, אנחנו מקווים שלא פחדת. תנוח, יובלי שלי, תנוח. תשלח כוחות להורים שלך, לאחים שלך ולשאר המשפחה. תנוח, גיבור שלנו".
ראש העיר, אמיר כוכבי, ספד: "בתמונה שראתה כל המדינה אתה מחייך, לבוש במדים שאהבת. החיוך שלך גדול ויפה, אבל גם מבויש. כמוך, לא מוחצן. עיניים של שמחה נקייה וטהורה, עיניים של נשמה טובה, של ילד שגדל והיה לחייל, אבל נשאר תמיד הילד הטוב של אמא ואבא".
כוכבי סיפר על הקשר ההדוק של יובל עם בני משפחתו: "הילד הצנוע והרגיש שגדל בשכונה ולא עזב אותה לרגע, שדאג מקרוב ומרחוק לסבתא ולאמא סיוון, היה אח מעצים ומודל לחיקוי לאחות שירה ולאח איתמר. היה כמו דבק, שקט וחזק במשפחה כולה".
בהמשך התייחס לגבורתו של יובל במהלך האירוע שבו נפל: "עכשיו יובל, אתה כבר לא רק ילד, כבר לא רק חייל, עכשיו אתה גם גיבור. לא רק באופי, אלא במעשה. גיבור שבגופו עצר מחבלים והציל חיים".
ראש העיר הזכיר גם את חללי העיר שנפלו מאז 7 באוקטובר ונקברו בסמוך ליובל. "בשנים האחרונות ידענו יותר מדי כאב. גם כאן, בחלקה הזאת, קבורים לידך גיבורי העיר מהשבעה באוקטובר וחרבות ברזל. כולם ילדים כמוך, ילדים של החיים שנדרשו להיות גיבורים ולא היססו לרגע", אמר. "אני רוצה לקוות שכולכם שם ביחד רואים כמה אנחנו מתאמצים לשמור על המקום הזה שעלה בחייכם, אבל נותן לנו את חיינו".
כוכבי פנה להוריו של יובל, סיוון ואמנון, והבטיח כי העיר תעמוד לצד המשפחה. "אין נחמה אל מול הכאב הנורא הזה, אבל יש משמעות בחיים שיובל חי, בזיכרונות שהוא השאיר. אני מבטיח לכם שהעיר כולה, הקהילה כולה, העירייה ואני נצעד בדרך הזאת לצדכם ונעזור בכל אשר נוכל".
את דבריו חתם במילים: "יובל האהוב, בכל חייך לא עזבת את נווה הדר מבלי לחזור. עכשיו אתה באדמתה לנצח. יהי זכרך ברוך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו