מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, פנה היום (ראשון) לדרורית שטיינמץ, ממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה, בבקשה להגדיל ב-20 אלף עובדים את מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה במסלול הפרטי - כך נודע ל"היום".
במשרד הבינוי והשיכון מבקשים להגדיל את קצב השלמת הדירות כדי לתת מענה לביקוש בשוק ולמנוע עלייה נוספת במחירי הדיור. במכתבו מזהיר מורגנשטרן כי המחסור בכוח אדם מעכב את השלמת הדירות בישראל, מאריך את משך הבנייה ומייקר את עלויותיה.
נוסף על הגדלת המכסה, ביקש מורגנשטרן להאריך בחצי שנה לפחות את ההפחתה של 50% בדמי ההיתר להבאת עובדים לענפי הבנייה והשיפוצים, וכן לשנות את מודל גיוס העובדים מחו"ל.
לפי מכתבו, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל סבל ענף הבנייה ממחסור של כ-15 אלף עובדים. עם פרוץ המלחמה זינק המחסור לכ-95 אלף עובדים. כיום מועסקים בענף הבנייה בישראל כ-90 אלף עובדים זרים, לעומת כ-25 אלף בלבד ב-6 באוקטובר 2023.
למרות הגידול במספר העובדים הזרים, במשרד הבינוי והשיכון מדגישים כי המחסור עדיין משמעותי. בין הקשיים שמונה המשרד: מיצוי פוטנציאל הגיוס ממולדובה, קשיים בגיוס מועמדים מסרי לנקה, אי-ודאות בנוגע להסכמים עם סין והודו והיעדר חתימה על הסכמים בילטרליים נוספים. במשרד טוענים כי התהליכים הבירוקרטיים והקצב האיטי של הגעת העובדים מחייבים לשמור על גמישות במקורות הגיוס.
לפי נתוני המשרד, היקף התחלות הבנייה גדל ב-41% בעשור האחרון, מכ-57 אלף בשנת 2016 לכ-80 אלף בשנים 2025-2026. עם זאת, היקף גמר הבנייה הסתכם בכ-60 אלף בלבד בשנים אלה.
במקביל, משך הבנייה התארך מכ-28 חודשים בשנת 2016 לכ-37-38 חודשים בשנים 2025-2026, עלייה של יותר משליש. במשרד מייחסים את העיכובים למחסור בכוח אדם ומזהירים כי הוא מייקר גם את שעת העבודה ואת עלויות ההעסקה של העובדים הקיימים. לדבריהם, התייקרות זו משפיעה על רכיב העבודה במדד תשומות הבנייה ועלולה לתרום לעליית מחירי הדירות.
במכתבו כתב מורגנשטרן: "למחסור בכוח האדם יש השלכות ישירות לא רק על משך הבנייה כי אם גם על עלויות הבנייה. המחסור המתמשך בעובדים, הנובע מפער בין הביקוש הקיים לעובדים לבין הכמות הקיימת בארץ, בהכרח מייקר את ערך שעת העבודה של כל עובד שכבר נמצא בישראל, כמו גם את התקורות שתאגידי כוח האדם יכולים לדרוש לטובת העסקתו. ייקור זה משפיע בפועל גם על עליית רכיב עלות העבודה במדדים השונים ובפרט בסל התשומות הבנייה אשר מוביל גם להתייקרות במחירי הדירות".
לפי אומדן המשרד, נדרשים עוד 20-25 אלף עובדי בנייה במקצועות הרטובים (עבודות שבהן משתמשים בחומרים רטובים, כמו בטון, טיח, מלט וטיט, בניגוד לעבודות התקנה וגימור יבשות) כדי להגדיל את קצב השלמת הדירות ולמנוע לחץ נוסף על השכר ועל מחירי הדירות.
לצד הגדלת המכסה במסלול הפרטי, המשרד מבקש להאריך בחצי שנה לפחות את ההפחתה של 50% בדמי ההיתר להבאת עובדים לענפי הבנייה והשיפוצים. זאת, כדי להקל על תאגידי כוח האדם ולספק להם ודאות להמשך הגיוס.
הצעד השלישי שמציע המשרד הוא מעבר למודל גיוס היברידי, שיאפשר למגזר הפרטי להשתתף באיתור ובמיון העובדים, בעוד המדינה תתמקד בפיקוח. במשרד מציינים כי ניתן לקדם מודל כזה במסגרת ההסכם עם וייטנאם, בכפוף להסכמת הצדדים.
אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח אדם זר בענף הבנייה, בירך על הבקשה ואמר: "אני מברך את מנכ"ל משרד השיכון שציין שיש צורך מידי להביא לישראל עוד כ-20 אלף עובדים במסלול הפרטי שהוכיח את עצמו כאפקטיבי כדי לשמור על יציבות הענף. חיזוק המתווה הפרטי הוא צעד הכרחי לענף. אני קורא למשרד האוצר לאשר את תקציב האכיפה כדי לאשר את החלטת שר המשפטים שתעבור כהחלטת ממשלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו