הרכב ירד מהכביש - הסכנה לא: לאן מגיעה הסוללה שעלולה להתלקח?

הרכב החשמלי הוגדר כאובדן גמור, חברת הביטוח שילמה את הפיצוי, אבל הסוללה עלולה להישאר מסוכנת. במכתב לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, מזהיר מנכ"ל חברת ריקאר, אמנון שחרור, מפני פערים במעקב ובטיפול בסוללות של כלי רכב שהורדו מהכביש. לטענתו, ללא שרשרת אחריות ברורה, סוללות שנפגעו עלולות להגיע למגרשי פירוק ולאחסון שאינם ערוכים לטפל בהן.

הפנייה מגיעה על רקע הגידול במספר כלי הרכב החשמליים בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2025 היו בארץ כ-204 אלף כלי רכב פרטיים חשמליים. ככל שצי הרכב מתרחב ומתיישן, מתחדדת גם שאלת הטיפול בסוללות לאחר תאונה או יציאה משימוש.

האחריות אחרי הפיצוי

לפי שחרור, לאחר שרכב חשמלי מוכרז כאובדן גמור ושרידיו מועברים לסוחרים או למגרשי פירוק, לא מתקיים מעקב מספק אחר הסוללה ומצבה. במכתבו הוא מתריע כי סוללות עלולות לעבור מיד ליד, להישמר באתרים שאינם מתאימים לכך או להימכר לשימוש חוזר בלי שנבדקו כנדרש.

שחרור מדגיש כי סוללות ליתיום-יון, ובפרט כאלה שנפגעו בתאונה, עלולות להתלקח, לפלוט חומרים מסוכנים ואף להתלקח מחדש לאחר כיבוי. כדי להמחיש את היקף הנזק האפשרי, המכתב מפנה לשורת אירועים בארץ ובעולם, ובהם שריפה בחניון תת-קרקעי באינצ׳ון שבדרום קוריאה באוגוסט 2024. באירוע נשרפו כ-40 מכוניות וכ-100 נוספות ניזוקו. 

אירוע נוסף התרחש באותו חודש בקליפורניה, כשמשאית חשמלית מדגם טסלה סמי הייתה מעורבת בתאונה ועלתה באש. לפי המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה בארה"ב, צוותי החירום השתמשו בכ-189 אלף ליטר מים לכיבוי הלהבות ולקירור הסוללות. במכתב מוזכר גם מקרה של סוללה שפורקה מרכב והתלקחה בעת שאוחסנה במגרש בנמל התעופה בסידני. 

מעקב עד למחזור

ריקאר, העוסקת בטיפול ובמחזור סוללות רכב, מבקשת לקבוע מנגנון מחייב במסגרת ההסדרה הביטוחית. ההצעה כוללת תיעוד של הסוללה ומצבה בעת סילוק הרכב, קביעת תנאי סף לגופים שיקבלו ויאחסנו סוללות, והעברת סוללות שאינן כשירות לשימוש למתקני טיפול ומחזור מורשים.

לטענת החברה, נדרשת שרשרת אחריות רציפה מרגע הורדת הרכב מהכביש ועד לטיפול בסוללה. המטרה היא למנוע מצב שבו הטיפול בתביעת הביטוח מסתיים, אך הסיכון הבטיחותי והסביבתי נותר ללא מענה.