עכברים מעזה בגני הילדים: מכת המכרסמים ביישובי העוטף | צפו

שלוש שנות מלחמה, הרס תשתיות ותברואה בעזה, לצד נטישה זמנית של שטחים חקלאיים הובילו להתפשטות מכרסמים - שמאיימת על החקלאות וחודרת לבתי התושבים ולמוסדות החינוך.

חצי מיליון שקלים שהוקצו כצעד ראשון לטיפול במטעים רחוקים מלספק מענה למפגע האזורי, ובמקביל מתמודדים תושבי העוטף גם עם כלבים משוטטים ועם השלכות הזיהום הימי מעזה. כעת, שברשות החירום הלאומית צפויים לדון בנושא, עולה השאלה אם המדינה תגבש תוכנית אזורית כוללת או תמשיך להסתפק בטיפול נקודתי.

מכת המכרסמים בנגב המערבי ממשיכה להתפשט, והטיפול במפגע עולה מדרגה. לאחר פניות קודמות למשרדי הממשלה, אשכול רשויות נגב מערבי דורש כעת ממשרדי הבריאות והחינוך להתערב בדחיפות. במקביל, ברשות החירום הלאומית (רח”ל) צפויים לקיים בקרוב דיון בנושא. ברשויות מזהירים כי הטיפול בשטחים החקלאיים אינו מספיק, כל עוד המכרסמים ממשיכים להגיע לבתי מגורים ולמוסדות חינוך.

הרס נרחב

שלוש שנות המלחמה ברצועת עזה הותירו אחריהן לא רק הרס נרחב, אלא גם משבר תברואה וסביבה. השילוב בין פגיעה בתשתיות, הצטברות פסולת ושפכים, הפסקת עיבוד של חלק מהשטחים החקלאיים ועבודות שיקום ובנייה יוצר תנאים שעלולים לאפשר לבעלי חיים משוטטים ולמכרסמים להתבסס ולהתפשט.

לצד התנאים שנוצרו ברצועה, גם החורף הגשום, זמינות המזון והפרעה למחילות בעקבות עבודות עפר עשויים לתרום להתרבות המכרסמים ולתנועתם אל מחוץ לשדות. התוצאה מורגשת בשדות, בחצרות הבתים ובמוסדות החינוך.

לפי פניות הרשויות, המכרסמים פוגעים בגידולים חקלאיים, מגיעים לסביבת בתי מגורים ובחלק מהמקרים אף נדרשו מסגרות חינוך להיסגר. כעת, מעבר להתמודדות עם המפגע עצמו, הרשויות מתריעות גם מפני היעדר מענה ממשלתי מתואם לכל המרחב.

בשני מכתבים ששיגרה מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי, בלה אלכסנדרוב למשרדי הבריאות והחינוך, מתוארת התפשטות חריגה של עכברים וחולדות בשטחים חקלאיים, בסביבת בתי מגורים ובמוסדות חינוך. בפנייה למשרד הבריאות דורש האשכול לבצע הערכת סיכון לבריאות הציבור, להפיץ הנחיות ברורות לרשויות ולתושבים ולגבש תנאים שיאפשרו פעילות בטוחה במוסדות החינוך ובמבני הציבור.

אלא שהבעיה, לטענת האשכול, אינה רק היקף המפגע, אלא גם אופן הטיפול בו. פעולות המיפוי וההדברה שמתקיימות בשטחים החקלאיים בחבל תקומה אינן נותנות מענה מלא ליישובים ולמוסדות החינוך. משרד החקלאות אחראי לטיפול בשטחים החקלאיים, ואילו הבקשה שהעביר האשכול למשרד להגנת הסביבה להקצאת תקציב להדברה בתוך היישובים טרם נענתה.

מפגע חוצה גבולות

הפער הזה מעלה שאלה רחבה יותר: האם טיפול שממוקד באזורים מסוימים יכול לפתור מפגע שאינו נעצר בגבולותיהם? חצי מיליון השקלים שהוקצו כצעד ראשון לטיפול במכרסמים במטעים נועדו לשמש סיפתח למהלך, אלא שבפועל המפגע חורג מהשטחים החקלאיים ומגיע גם לבתי מגורים ולמוסדות חינוך.

גם אם מתבצעת הדברה במטעים, ללא מענה משלים בתוך היישובים ובמרחב כולו, קיים חשש שהמכרסמים ימשיכו להתפשט ולשוב למקומות שבהם מתגוררים התושבים ולומדים ילדיהם.

ברקע עומדת גם ההשקעה הממשלתית בשיקום החקלאות בחבל תקומה. במסגרת תוכנית שפרסם משרד החקלאות לשנים 2025-2026 הוקצו כעשרה מיליון שקלים לסיוע לחקלאים בצמצום נגעים במטעים ובפרדסים, בין היתר באמצעות פעולות מערכתיות, ובהן הצבת 200 תיבות קינון לתנשמות לצורך הדברה ביולוגית של מכרסמים. עם זאת, מדובר בתוכנית המתמקדת בחקלאות ובמגדלים, ואין בנתון הזה כשלעצמו כדי להעיד על היקף התקציב שהוקצה לטיפול במכרסמים בכל המרחב או בתוך היישובים.

אבל העכברים הם לא הבעיה היחידה. כפי שדווח בעבר, העוטף מוצף גם בלהקות כלבים משוטטים שחדרו מרצועת עזה ליישובים. באפריל 2025 דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בתופעה, על רקע דיווחים על אלפי כלבים משוטטים שהגיעו מהרצועה. הכלבים עלולים לפגוע בחיות בר, להעביר מחלות ולסכן בני אדם, בעוד הרשויות מתמודדות עם קשיים בלכידה ובמציאת פתרונות מתאימים.

כפי שפורסם לראשונה ב"היום", מיקוד הבעיה של הכלבים נמצא דווקא בשטחים הצבאיים ובפרט בשטח של הבסיס האמריקני בגבול הרצועה, לשם השירות הווטרינרי לא יכול להכנס כדי לתפוס את הכלבים המושטטים.

התופעה ממחישה שוב עיצד פגיעה במערכות התברואה והטיפול בבעלי חיים מעבר לגבול עלולה לייצר השלכות גם בצידו הישראלי. כאשר פסולת מצטברת, תשתיות נפגעות ואוכלוסיות בעלי חיים מתרבות ללא טיפול מספק, ההשלכות אינן בהכרח נשארות בשטח שבו נוצרו התנאים מלכתחילה.

השבתת מתקני ההתפלה

גם בים התיכון נרשמו השלכות סביבתיות משמעותיות. בחודשים האחרונים דיווחנו על פריחת האצות החריגה שהובילה להשבתה זמנית של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל. מומחים קשרו בין הזרמת שפכים לא מטופלים מעזה לים לבין החרפת התנאים המעודדים פריחת אצות, בין היתר בשל חומרי הזנה המצויים בשפכים. הפריחה פגעה במערכות הסינון של מתקני ההתפלה והמחישה כיצד זיהום ימי עלול להפוך גם לסיכון לתשתיות אספקת המים בישראל.

לא מדובר באותו מפגע, והגורמים המדויקים לכל תופעה שונים. אבל העכברים, הכלבים המשוטטים וזיהום הים מצביעים יחד על הצורך לבחון את ההשלכות הסביבתיות והתברואתיות של המלחמה בראייה אזורית. ללא טיפול במקורות המפגעים, לצד הגנה על היישובים והתשתיות בישראל, הסיכונים אינם בהכרח נעצרים בגבול או בתחום האחריות של רשות מקומית אחת.

באשכול נגב מערבי מבקשים כעת להרחיב את המענה מעבר לשטחים החקלאיים ולגבש תוכנית אזורית משותפת, שתכלול גם את מוסדות החינוך ומבני הציבור. במכתב למשרד החינוך דורש האשכול למפות את היקף המפגע במוסדות, לפרסם הנחיות אחידות למנהלים ולרשויות, לתאם את פעולות ההדברה ולהקצות תקציב ייעודי. ממשרד הבריאות נדרשים להעריך את הסיכון לציבור, להנחות את הרשויות ולגבש תנאים שיאפשרו להמשיך לקיים פעילות בטוחה במוסדות החינוך.

"חייב מענה עם הגנה על התושבים"

"המכרסמים אינם עוצרים בגבולות חבל תקומה", כתבה אלכסנדרוב בפנייה למשרד הבריאות. "המענה חייב לכלול את המרחב כולו ולשלב טיפול במקור המפגע עם הגנה על בריאות התושבים בתוך היישובים".

כעת, עם הדיון הצפוי ברח”ל, השאלה היא אם הממשלה תגבש מענה אזורי מתואם, שיכלול תקציב וחלוקת אחריות ברורה בין משרדי הממשלה, או שהרשויות ימשיכו להתמודד עם התפשטות המכרסמים באמצעות פתרונות נקודתיים.

המסר מהשטח ברור - אי אפשר להזניח את המפגעים הסביבתיים והתברואתיים שנוצרו באזור ולצפות שיישארו מעבר לגבול. טיפול נקודתי אינו תחליף להיערכות אזורית, וככל שהמענה מתעכב, כך גובר החשש שהשלכות המשבר יורגשו גם מעבר ליישובי העוטף, צפונה ודרומה.