"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר השבתת מתקני ההתפלה: אספקת המים לחקלאים בדרום חודשה

חלק ממתקני ההתפלה חזרו לפעול, ובמקביל הוגברו השאיבות מהכנרת ומקידוחים • אספקת המים לבתים נמשכת כסדרה, אך הרשויות התבקשו לצמצם את ההשקיה הציבורית • אתמול הזהירו החקלאים מפגיעה קשה ביבולים

| עודכן:
0השמעה
חקלאים בנחל עוז , ללא
חקלאים בנחל עוז | צילום: ללא

אספקת המים לחקלאות בדרום חודשה במהלך הלילה (בין שלישי לרביעי), לאחר שבימים האחרונים הופסקה בעקבות השבתת מתקני ההתפלה והמחסור שנוצר במערכת הארצית. אספקת המים למשקי הבית נמשכת כסדרה.

גשם בנתניה בסוף אוגוסט // שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לפי משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים, חידוש האספקה התאפשר לאחר שחלק ממתקני ההתפלה שבו לפעול במהלך הערב, ובמקביל הוגברו השאיבות מקידוחי מים ומהכנרת ומולאו מאגרי המים.

אספקת המים לבתים ולחקלאות צפויה להימשך, אך הרשויות המקומיות התבקשו להמשיך ולצמצם את הזרמת המים לגינון הציבורי. מרכז ההפעלה של רשות המים, יחד עם חברת מקורות ומשרד האנרגיה, ממשיך לעקוב אחר מצב המערכת.

"למרות תופעת הטבע החריגה, משק המים מוכיח את חוסנו", אמר שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן. "הודות לעבודה מאומצת חידשנו את אספקת המים לחקלאות, ואספקת המים למשקי הבית ממשיכה כסדרה".

המשבר החל ביום שני בעקבות עכירות חריגה במי הים התיכון, שהביאה להשבתתם של חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה בישראל – אשקלון, אשדוד, פלמחים ושני המתקנים בשורק. ברשות המים הבהירו כי לא מדובר בתקלה במתקנים או באירוע סייבר, אלא בהשבתה יזומה שנועדה למנוע נזק למערכות בעקבות העכירות הגבוהה.

כדי לפצות על הירידה החדה בכמות המים המותפלים הפעילה מקורות תוכנית חירום: השאיבה מהכנרת הוגברה לקצב מרבי, נעשה שימוש מוגבר בקידוחים ובמי תהום, ואף הופעלה הזרמה בכיוון ההפוך במוביל הארצי, מהכנרת דרומה, על מנת לסייע בשמירת אספקת המים.

לאחר שחלק ממתקני ההתפלה שבו לפעול ביום שני בערב, חלה אתמול בבוקר עלייה מחודשת בעכירות ומרבית המתקנים הודממו שוב. בעקבות זאת הופסקה כמעט לחלוטין אספקת המים השפירים לחקלאות בדרום, והחקלאים נדרשו להסתמך ככל האפשר על מי קולחין.

הפגיעה עוררה חשש כבד בענף החקלאות. בפתחת ניצנה התריעו כי כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות נמצאים בסכנה מיידית. התאחדות חקלאי ישראל פנתה לשרי האוצר, החקלאות והאנרגיה וטענה כי מאות משקים בשפלה, בהרי יהודה, בדרום ובנגב עלולים לספוג נזק בלתי הפיך, במיוחד בגידולים שנמצאים ימים ספורים לפני הקטיף. ההתאחדות דרשה גם לגבש מתווה פיצויים לחקלאים שייפגעו.

המשבר הורגש גם מחוץ לשדות. יותר ממיליון תושבים מראשון לציון ודרומה התבקשו בתחילת האירוע לעשות "שימוש מושכל" במים, ובבאר שבע ובאופקים דווח אתמול על ירידות בלחצי המים, בעיקר בבניינים גבוהים. במקביל הונחו רשויות מקומיות לצמצם או לעצור השקיית גינות ופארקים כדי לתת עדיפות לצריכה הביתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר