לאחר שהאקרים השתלטו מרחוק על מערכות קירור במאות סופרמרקטים בצרפת והעלו את הטמפרטורה ל-50 מעלות, מזהירים מומחי אבטחה מהשלכות רחבות יותר. ראש מחקר חולשות בצ'ק פוינט מסביר כיצד מערכות ישנות הפכו לנקודת התורפה המרכזית של רשתות הקמעונאות.
"האירוע הזה לא מפתיע", קובע עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות בחברת צ'ק פוינט. לדבריו, התוקפים לא נדרשו במקרה זה ליכולות סייבר מתוחכמות במיוחד, אלא ניצלו פונקציות תפעוליות לגיטימיות של המערכת, כמו הפשרה. כאשר גורם לא מורשה משיג גישה למערכת, הוא משבש את פעילותה ופוגע בתהליך התפעולי עצמו. בניגוד למתקפות שנועדו לגנוב מידע, כאן ההשלכות הן פיזיות וכוללות השמדת מלאי מזון וסיכונים בטיחותיים ישירים.
הדברים נאמרים בעקבות אירוע הסייבר שאירע בלילה שבין ראשון לשני, בו נפגעו לפחות שלוש רשתות מזון גדולות בצרפת, בהן אינטרמרשה וקואופרטיב U. התוקפים העלו את הטמפרטורות במקררים למשך שש שעות, הובילו לזריקת מזון המונית מחשש לסיכון בריאותי וגרמו לפריצת שריפות בחלק מהסניפים. במקביל, גם חברת הסופרמרקטים ההולנדית אהולד דלהייז דיווחה השבוע על בעיית אבטחה ששיתקה את מערך המשלוחים שלה.
ואנונו מסביר כי ציוד תפעולי מתוכנן לפעול 15 שנה ויותר, בעוד איומי הסייבר מתפתחים בקצב מהיר בהרבה. החיבור של מקררים לרשת מאפשר אמנם ניהול יעיל, אך חושף אותם לסיכונים, במיוחד כשהם פועלים ללא עדכוני אבטחה שוטפים ועם ממשקי ניהול הנגישים ישירות מהאינטרנט. ואכן, סוכנות הסייבר הצרפתית שחוקרת את האירוע, זיהתה פרצה בתוכנה של יצרנית מערכות הקירור הדנית דנפוס. החברה מסרה בתגובה כי המערכות שנפגעו פעלו על גרסת תוכנה מיושנת שהלקוחות נדרשו לעדכן.
בצ'ק פוינט מדגישים כי בקרים ומערכות ניהול אלו נמצאים בשימוש נרחב ברחבי העולם, ולכן פגיעה במערכת נפוצה עלולה להשפיע על אתרים רבים בו-זמנית. כדי למזער סיכונים, המומחים ממליצים לארגונים לבדוק אילו בקרים חשופים לאינטרנט ולבטל חשיפות שאינן הכרחיות.
צעדי המנע כוללים החלפת סיסמאות ברירת מחדל, הפעלת אימות רב-שלבי והפרדה בין רשתות הבקרה לרשתות אחרות בארגון. הנחיות אלו רלוונטיות לא רק למקררים, אלא גם למערכות מיזוג, בקרת מבנים ותשתיות תפעוליות נוספות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו