"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

10% יותר על ביטחון: הגירעון בתקציב בספטמבר גדל לכ-10 מיליארד שקל

במונחים שנתיים הגירעון נותר יציב ברמה של 3.2% תוצר • הוצאות הממשלה זינקו מתחילת השנה ב-14 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה • החשש הוא כי הניצול של עודפי גביית המיסים יוביל לקשיים בממשלה הבאה

| עודכן:
0השמעה
השרים בישיבת אישור תקציב המדינה (ארכיון) , דוברות רה"מ, GettyImages
לא משתמשים בעודפי המיסים כדי לצמצם את החוב. ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה | צילום: דוברות רה"מ, GettyImages

הגירעון בתקציב המדינה הסתכם בחודש ספטמבר ב-10.1 מיליארד שקל, לעומת 9.5 מיליארד שקל בחודש ספטמבר אשתקד. במונחים שנתיים מדובר בעלייה של 3.2%, שהיא נתון סביר מאוד ביחס להתנהלות התקציבית של הממשלה.

מנתוני משרד האוצר עולה כי מתחילת השנה נרשם גירעון של כמעט 30 מיליארד שקל, כשב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון של כמעט 72 מיליארד שקל.

הצד החיובי מבחינה תקציבית היה העלייה בהכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה, בשיעור של יותר מ-13% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

העלייה החדה ביותר בהוצאות היא בביטחון. משרתי מילואים בצאלים | צילום: ללא קרדיט

הוצאות המשרדים שאינם ביטחון הסתכמו בספטמבר ב-33 מיליארד שקל, עלייה של 0.3% לעומת ספטמבר אשתקד. מערכת הביטחון צרכה בספטמבר 15.5 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 10% ביחס להוצאה בשנה שעברה.

העלייה בהכנסות המדינה ממסים מיוחסת לעליית המס בתחילת השנה, ולעובדה שהכלכלה הישראלית נמצאת בתעסוקה כמעט מלאה. לכך יש להוסיף אקזיטים של חברות ההייטק שמייצרים יחד תמונה מאקרו-כלכלית סבירה.

יחד עם זאת יש לזכור שהמדינה לא מפנה את עודפי גביית המסים לצמצום החוב, אלא צורכת את הכסף הזה - ובכך עלולה לייצר בעיה לממשלה הבאה, שתצטרך להתמודד עם מבנה הוצאות מאתגר ועם סכנה להתמתנות בקצב העלייה בגביית המסים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר