"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשיא העליון יצחק עמית מתנצל בפני החרדים: "מוטב היה אילו התנסחתי אחרת”

הדברים נאמרו בדיון בבג"ץ על שידורי רדיו לציבור החרדי, כשעמית טען כי רבים מחזיקים בטלפון כשר לצד סמארטפון • בעקבות תלונות שהוגשו נגדו, הבהיר כי לא התכוון לפגוע והביע צער • נציב תלונות הציבור על שופטים החליט לסיים את הבירור

| עודכן:
0השמעה
שופט העליון יצחק עמית
שופט העליון יצחק עמית | צילום: אורן בן חקון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, התנצל על התבטאותו כלפי הציבור החרדי במהלך דיון בבג"ץ, לאחר שהוגשו נגדו תלונות לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

נאום הנשיא יצחק עמית בטקס השבעת השופטים, ספטמבר 2026

בהחלטה שפורסמה היום (חמישי), קבע הנציב, השופט בדימוס אשר קולה, כי לנוכח הבהרתו של עמית והבעת הצער מצדו, ניתן לסיים את בירור התלונות.

הפרשה החלה בדיון שהתקיים בחודש אוגוסט בעתירה שעסקה בהרחבת אזורי השידור של תחנות רדיו אזוריות, ובפרט תחנות הפונות לציבור החרדי.

אשר קולה | צילום: ראובן קסטרו

אחת הטענות שהועלו במסגרת ההליך הייתה כי הרחבת השידורים נחוצה כדי לאפשר לציבור החרדי לקבל התרעות חירום של פיקוד העורף, משום שרבים ממנו מחזיקים בטלפונים כשרים שאינם מאפשרים קבלת התרעות באמצעות יישומונים בטלפונים חכמים.

במהלך הדיון פנה עמית לנציג פיקוד העורף ואמר: "כי הרבה פעמים, למי שיש טלפון כשר בכיס אחד יש לו גם טלפון להתקשר בכיס השני. דהיינו... אומרים שזה אחוז מאוד נכבד של האוכלוסייה החרדית – מחזיקה בשני טלפונים. אחד טלפון כשר להתהדר, ואחד טלפון אמיתי, ש... טלפון חכם יותר".

טלפון כשר | צילום: מאיה באומל בירגר

הדברים עוררו ביקורת והובילו להגשת תלונות נגד הנשיא. אחד המתלוננים טען כי דבריו של עמית מייחסים לציבור החרדי צביעות והעמדת פנים, וכי השימוש במונח "טלפון כשר להתהדר" מציג את אורח החיים החרדי כהצגה כלפי חוץ.

"אני בן הציבור החרדי המחזיק בטלפון כשר ואינני מחזיק בכיס השני סמארטפון או 'טלפון אמיתי' - כדברי הנשיא עמית", כתב המתלונן. לדבריו, "הטלפון הכשר שלי בוודאי אינו משמש אותי כדי 'להתהדר' בפני אחרים".

מתלונן אחר טען כי הנשיא "הכפיש את הציבור החרדי ללא עוול בכפו", והוסיף: "לקרוא לציבור החרדי שיש לו 2 טלפונים כאילו אנחנו צבועים מראה על אי הכרת הציבור או זלזול בו ברמה מחפירה". מתלונן נוסף תיאר את הדברים כ"פגיעה כמו סכין בלב", וביקש התנצלות.

בתגובתו לנציב הסביר הנשיא עמית כי דבריו נאמרו במסגרת בירור שאלה עובדתית הרלוונטית לעתירה, הנוגעת לשיעור החרדים המחזיקים במקביל בטלפון כשר ובטלפון חכם.

לדבריו, מדובר בתופעה שעלתה גם בהליכים משפטיים קודמים ובשיח הציבורי, וכי הביטוי "להתהדר" נועד לתאר את חשיבות הצגתו של הטלפון הכשר כסוג של "תג זיהוי" בקהילה החרדית.

הנשיא עמית אף הפנה לתגובת המדינה בהליך, שבה נכתב כי "ייתכן בהחלט כי ישנם רבים שלצד החזקה של מכשיר טלפון נייד כשר, מטעמים שונים, מחזיקים בנוסף במכשיר טלפון נייד רגיל".

עם זאת, הנשיא הודה כי ניסוח הדברים לא היה מוצלח. "לצערי, דומה כי דבריי הודהדו בתקשורת באור שגוי, אשר לא ביטא את כוונתי האמיתית", כתב.

בהמשך הוסיף: "לצד זאת, עיון בתלונות מלמד כי דבריי פגעו בחלקים בציבור החרדי, ולכך לא הייתה לי כוונה כלל וכלל. לאחר צפייה חוזרת בהקלטת הדיון, סבורני כי בשים לב לרגישותה הציבורית של הסוגיה מוטב היה אילו המשפט מושא התלונות היה מנוסח ומובע באופן אחר, ואני מצר על כך שהדברים פגעו ברגשותיהם של המתלוננים או אחרים בהקשר זה".

נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי אין צורך להמשיך בבירור התלונות. בהחלטתו ציין כי מבלי להכריע בהסבר שנתן הנשיא לביטוי שבו השתמש, די בכך שהבהיר כי לא התכוון לפגוע בציבור החרדי, הכיר בכך שמוטב היה להתנסח אחרת והביע צער על הפגיעה.

בסיום החלטתו הוסיף הנציב התייחסות יוצאת דופן, ברוח ימי הסליחות שחלפו. לדבריו, הוא בטוח שדברי הנשיא ייכנסו לליבותיהם של המתלוננים, והפנה לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה: אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס. ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלב שלם ובנפש חפצה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר