״אנחנו אוספים את הסרטונים הכי קשים מהטבח - אין לנו פריבילגיה לסנן"
בספרייה הלאומית אוספים כבר שלוש שנים כל סרטון, צילום והתכתבות מאותו בוקר ארור של השבת השחורה, לפני שייעלמו מהרשת • את הסרטונים שהופצו בטלגרם הורידו מיד עם הפצתם, והם נשמרים בארכיון בלי סינון • "לאט לאט אנחנו משחררים את מה שעבר בדיקות קפדניות, אבל אנחנו יודעים שהרבה מהחומרים לא יהיו מונגשים לציבור הרחב ובטח שלא בשנים הקרובות"
| עודכן:

בספרייה הלאומית בירושלים שומרים כבר שלוש שנים כל סרטון, צילום והודעת ווטסאפ מאותו בוקר של 7 באוקטובר, בזמן שמשרד המורשת וקק"ל עדיין חלוקים על האתר הלאומי להנצחת הטבח. את הסרטונים שהופצו בטלגרם הורידו אנשי הספריה מיד עם הפצתם, מחשש שיימחקו, וגם את הקשים שבהם הם שומרים בלי לסנן. "אין לנו את הפריבילגיה לכך", אומרת מיה גן צבי, מנהלת ארכיון 7 באוקטובר בספרייה.
"בתשעה באוקטובר 2023 פתחנו בספריה הלאומית את פרויקט תיעוד מתקפת 7 באוקטובר", מספרת גן צבי. "הבנו מהר מאוד שיש לספריה את התשתיות המקצועיות ואת היכולות המפותחות לטפל במסות עצומות של חומרים, והחלטנו לצאת לדרך".
כבר מתחילת הנעת הפרויקט, הבינו אנשי המקצוע כי עליהם להתמקד דווקא בהיבט הדיגיטלי. "נכון לכיום, טבח 7 באוקטובר הוא מתקפת הטרור המתועדת ביותר בעולם", מסבירה מיה. "לפיכך, הבנו שאנחנו צריכים להתחיל לאסוף את כל החומרים שנוצרו באופן דיגיטלי - גם אלה שהשורדים והנרצחים יצרו תוך כדי היממות הקשות הללו, וגם אלה שיצרו מחבלי הנוח׳בה שפלשו ארצה".
במהרה הבינו אנשי המקצוע בספריה כי הם נמצאים במירוץ נגד הזמן, שכן ההתכתבויות ברשתות החברתיות השונות, הסרטונים שהועלו אליהן והתמונות שנשלחו האחד לשני עלולים להיעלם מהמרחב הדיגיטלי. "את הסרטונים הנוראיים שהופצו בטלגרם לדוגמה, הורדנו מיד עם הפצתם. מי יודע אם הם יימחקו עוד רגע? אנחנו אוספים את הסרטונים הכי קשים, את הכל, ללא סינון. אין לנו את הפריבילגיה לכך".
במקביל, בספריה החלו לאסוף גם התכתבויות ווטסאפ שחלקן החלו להימחק מהמכשירים הסלולריים לאחר חודשים מספר, צילומי מצלמות אבטחה, הקלטות וכל פרט מידע שנוצר באופן דיגיטלי - אותו ניתן לשמור לדורות קדימה בארכיונים הלאומיים. "המטרה בהקמת ארכיון לאומי היא אחת: יצירת מקום אחוד בו יופיעו כלל החומרים, שבעזרתו יוכלו לחבר בין המידע שנאסף מכלל הפלטפורמות הדיגיטליות".
מתוך הרצון לקדם את המטרה הזו, בספריה היה ברור שעל המוסד הלאומי ליצור שיתופי פעולה עם יוזמות וארגוני תיעוד ״אזרחיים״, שעשו זאת ביוזמתם, כדי ליצור פרויקט שיחנה תחת קורת גג אחת. ״התחלנו לשתף פעולה עם עמותת ׳זיכרון 710׳ שאספו שיחות ווטסאפים, ועם ׳עדות 710׳ שצילמו סרטוני עדויות של שורדי הטבח. גם עם ׳יד ושם׳ שיתפנו פעולה בכל הקשור לעדויות בע״פ, שכן הם מתמחים בכך בכל הקשור לזיכרון השואה״.
״אחד המאפיינים של חומר דיגיטלי זה שהוא יכול להיות בכמה מקומות בו זמנית״, מוסיפה באשר לאתרי ההנצחה המקומיים בקהילות השונות. ״הוא יכול להיות באתרים של קהילות גדולות או קטנות, זה לא משנה. מבחינתנו כל אדם יכול להקים את אתר ההנצחה שלו, ואנחנו בספריה ממלאים את תפקידנו המקצועי לפי חוק - תיעוד החברה הישראלית, ההיסטוריה הישראלית והעם היהודי. האיסוף, השימור וההנגשה הם חלק מהתפקיד שלנו״.
עם זאת, גם בעוד שנים חלק מהחומרים לא יוכלו להיחשף במלואם לציבור הרחב, זאת בשל תוכנם הקשה. ״האתגר המרכזי שלנו הוא בעובדה שמדובר בחומר שמתעד טראומה״, מסבירה מיה, ״אנחנו עדיין נמצאים בתהליכים של פענוח ובדיקה של החומרים בצורה ידנית. אסור לנו להפר פרטיות של אף אחד שנמצא בחומרים, ואנחנו גם לא רוצים לשחרר חומרים קשים מדי. לאט לאט אנחנו משחררים את מה שעבר בדיקות קפדניות, אבל אנחנו יודעים שהרבה מהחומרים לא יהיו מונגשים לציבור הרחב ובטח שלא בשנים הקרובות. לעומת זאת, אם גופי חקירה כאלה ואחרים יצטרכו את החומרים עבור צרכים מסוימים, בוודאי שיוכלו לפנות אלינו״. כך גם לגבי משפחות, ולא מן המופרך שגם לגבי אזרחים שישתמשו בחומרים מסוימים עבור הסברה בין-לאומית.
"כל אחד יכול לקחת חלק"
שלוש שנים לתוך מלאכת איסוף החומרים, הצוותים שעומלים במרץ יודעים שהדרך עודנה ארוכה וכי מטבע הדברים לא יצליחו לאסוף את כלל החומרים מאותו בוקר נורא. ״כל אחד יכול לקחת חלק אקטיבי בהקמת הארכיון, וכל אדם שיש בידיו חומרים יכול להפקיד אותם אצלנו ואנו קוראים לו לעשות זאת. היו אנשים שירדו לנגב המערבי להתנדב ולעזור, כאלה שירדו להילחם בשטח, צלמים ועיתונאים שתיעדו את האזור וחברי כוחות ביטחון שצילמו בקיבוצים. המשמעות של ארכיון לאומי היא שותפות של כולם, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי שהאיסוף יהיה רחב. מובן לנו שיש אנשים שמורכב להם להפקיד כעת את החומרים - אנחנו נהיה פה גם בעוד עשור לקבל אותם״.
בימים האלה מציגה הספריה בבירה תצוגת ספרי זיכרון שנכתבו על הנופלים ועל הנרצחים, וכן דגם תלת-מימדי של יישובי עוטף עזה לצד חומרים דיגיטליים מארכיון ה-7 באוקטובר, כך שניתן לחבר בין המידע המוצג בו (המופיע גם בלשונית נפרדת באתר הספריה) לבין המפה הגיאוגרפית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו