"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצטרף לאיזנקוט, שכל את בנו ב-7.10: "ב-8 באוקטובר חזרתי לצבא" | ראיון

"במשך שלוש שעות ידעתי שהבן שלי גוסס ועסקתי בלנסות להציל אותו, לא בלהיפרד" • אל"ם (במיל') ניר חג'בי, אב לחמישה וחבר כיסופים, שכל את בנו יהונתן, שנרצח ביכיני ב-7.10 • למחרת כבר פיקד על חייליו במלחמה • כעת הוא מצטרף למפלגתו של איזנקוט - ומביא איתו את המאבק על נטל המילואים ושיקום הנגב המערבי

0השמעה
אלוף משנה במילואים ניר חגבי, מועמד מטעם מפלגת ישר! לכנסת , ללא קרדיט
אלוף משנה במילואים ניר חגבי, מועמד מטעם מפלגת ישר! לכנסת | צילום: ללא קרדיט

בשבעה באוקטובר הוא היה בחו"ל כשהבן שלו, יהונתן בן ה־18, נלחם על חייו בבית של של סבו וסבתו במושב יכיני שבנגב. במשך שלוש שעות ניר חג׳בי ניסה להציל אותו מרחוק. במקביל, מפקד הגדוד שבו שירת התקשר אליו וביקש ממנו להקפיץ את הגדוד למלחמה. הוא נאלץ לבחור בין תפקיד האב שמבקש להציל את בנו לבין המפקד שיודע שמדינה שלמה זקוקה עכשיו ללוחמים.

>>הקרב על הסיפור הלאומי: מי ינציח את 7 באוקטובר?<<

למחרת הוא נחת בישראל, הוא נסע ישר לגדוד. מאות ימי מילואים אחר כך, מצטיין רמטכ"ל, ממקימי נפת הבשור בפיקוד העורף ומי שמקדיש את חייו לשיקום הנגב המערבי. ניר חג׳בי נכנס עכשיו גם לזירה הפוליטית, עם הצטרפותו למפלגת "ישר!" בראשות הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט.

הרמטכ"ל זמיר ברצועה: "אני עוסק רבות בתחקירי שבעה באוקטובר - אסור לזלזל באויב"// דובר צה"ל (ארכיון)

כשמדברים איתו על פוליטיקה, מהר מאוד מתברר שהסיפור שלו מתחיל בכלל במקום אחר: אצל יהונתן.

ניר חג׳בי, אל"ם (מיל׳), בן 52, אב לחמישה וחבר קיבוץ כיסופים, נולד וגדל במושב יכיני. במשך 26 שנים שירת כקצין לוחם בחטיבת גולני, ובהמשך המשיך בשירות המילואים והגיע לדרגת אל"מ. במלחמת חרבות ברזל שירת מאות ימים כמפקד גדוד, וב־2025 נבחר למצטיין הרמטכ״ל. בשנה האחרונה היה שותף להקמת נפת הבשור של פיקוד העורף, שנועדה לחזק את המענה האזרחי ואת הקשר עם יישובי עוטף עזה. אבל שום תואר, דרגה או תפקיד לא יכולים להסביר את הרגע ששינה את חייו.

"ילד עם המון נוכחות"

יהונתן חג׳בי היה בן 18. נער שמח, מצחיק, כזה שמסתדר בכל מקום ועם כל אחד. הוא היה מדריך בבני עקיבא, אהב בעלי חיים, ובעיקר אהב כלבים ופרות. לפני גיוסו לצה״ל הוא ביקש להתגייס ליחידת עוקץ. החלום הגדול האחר שלו היה להיות מנהל רפת. בשבעה באוקטובר הוא היה ברפת של סבא וסבתא שלו ביכיני. הוא הגיע לשם כדי להחליף את בן דודו שעבד ברפת, ומתוך האחריות שהייתה חלק כל כך טבעי ממנו.

"הוא היה ילד כל כך שמח ומצחיק, עם הרבה מאוד נוכחות בכל מקום ובכל חברה. הוא היה מסתדר עם המבוגרים ועם הילדים", מספר ניר. "כשאני חושב על סוכות, הדבר הראשון שעולה לי זה יהונתן לוקח ילדים שהוא היה מדריך בבני עקיבא ובונה איתם סוכות למבוגרים. הזיכרון שלי מיהונתן זו דרך חיים וזו הסיבה שהעשייה לזכרו אינה רק הנצחה. היא המשך".

גם היום הדרך של יהונתן ממשיכה, פעילות של "סיירת סח״י - סיירת חסד יהונתן", המשיכה בחג הסוכות האחרון, בדיוק הדבר שיהונתן היה רוצה שיישאר אחריו: אנשים שעושים טוב לאחרים. בבוקר 7 באוקטובר שהה אלפי קילומטרים מהעוטף, בבאקו. בתחילה הוא חשב שמדובר באירוע נוסף באזור עוטף עזה.

בית שרוף בניר עוז בעקבות שבעה באוקטובר | צילום: ללא

הוא היה בקשר עם קיבוץ כיסופים מתוקף תפקידו כמנהל קהילת קיבוץ כיסופים. בהמשך הבין שגם מושב יכיני נמצא תחת מתקפה. ניר שלח הודעות לילדיו. רק יהונתן שהיה שומר שבת לא פתח את הטלפון ולא ענה. אחיו הבכור הצליח לעדכן את ניר שיהונתן נמצא ברפת אצל סבא וסבתא. כמה שעות לאחר מכן הגיעה הידיעה שיהונתן נפצע קשה.

המחבלים הגיעו לבית, הבחינו ביהונתן שעלה למרפסת גבוהה כדי לראות מה מתרחש וירו לעברו. הוא נפצע בחזה. המקום היה רווי מחבלים ולא היה אף אחד שיעניק לו טיפול רפואי.

"הבן שלי גוסס"

"אני מקבל טלפון שהבן שלי פצוע קשה, גוסס. חצי שעה אחר כך אני מקבל טלפון מהמג״ד שלי להקפיץ את הגדוד למלחמה. הייתי קרוע בין הצורך שלי לעזור לבן שלי ולהציל אותו לבין האחריות שלי כמפקד להקפיץ את הגדוד. התקשרתי למפקדים ואמרתי להם לגייס את הגדוד, ואני טיפלתי בניסיונות להציל את הבן שלי".

אבל בשעה 10:45, אחרי כשלוש שעות שבהן ניר ידע שבנו גוסס, יהונתן מת מאובדן דם. והכאב הגדול ביותר של ניר הוא לא רק האובדן אלא הפרידה שלא הייתה. "במשך שלוש שעות ידעתי שהבן שלי גוסס, ואני הייתי עסוק בלנסות להציל אותו ולא בלהיפרד ממנו. עד היום קשה לי עם זה. לא נפרדתי ממנו כשהוא היה בהכרה. פשוט ניסיתי כל הזמן להציל אותו, שמישהו יגיע לשם. הספקתי להגיד לו שאני אוהב אותו".

ספר הילדים שכתב על בנו יונתן ז"ל, שנרצח בשבעה באוקטובר | צילום: ללא קרדיט

למחרת נחת ניר בישראל. הוא קיבל החלטה שלהתאבל על בנו הוא יוכל אחר כך, ושזו העת להילחם על המדינה ולפקד על החיילים שלו. הבחירה הזו הפכה מאז לאחד הצירים המרכזיים בחייו.

"ב־8 באוקטובר בחרתי לחזור לצבא. לא הלכתי הביתה. יכולתי לחזור הביתה ולבכות על מר גורלי, אבל בחרתי להתגייס ולהגן על המדינה. ״אמרתי ליהונתן בראש שלי: אבא שלך הולך להילחם על המדינה ועל האנשים. יהיה לי את הזמן להתאבל עליך כל החיים, אני רוצה שתהיה גאה בי".

מהמלחמה אל השיקום

אחרי מאות ימי מילואים, לצד שירותו הביטחוני והפיקודי, חג׳בי המשיך לעסוק בקהילה, בהתיישבות ובשיקום הנגב המערבי. הוא שימש כמנהל קהילת קיבוץ כיסופים, ניהל את חברת התפעול של עיר הבה״דים, ופועל גם בתחום המנהיגות והצמיחה מתוך משבר ושכול. באוגוסט 2026 הודיע חג׳בי על הצטרפותו למפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט. הקשר בין חג'בי לאיזנקוט הוא קשר של שנים. לפני 26 שנים ניר שירת כקמב"ץ של איזנקוט. והמעבר לפוליטיקה אינו מנותק מהסיפור האישי שלו.

"כשהתלבטתי אם ללכת לפוליטיקה או לא, תחושת השליחות וההגנה על המולדת זה היה אחד הדברים החשובים. אם בחרתי ב־8 באוקטובר לשים קודם כל את המדינה, את הביטחון של המדינה ואת האכפתיות לפני הכול ולא לשקוע באבל – הבנתי שזה התפקיד שלי. המדינה שלי במשבר, במלחמה, ואני נמצא כאן. זו השליחות שלי במקום שאני יכול לעזור ולהשפיע".

"נושא שיקום העוטף קרוב לליבי" |

"כל נושא שיקום העוטף קרוב לליבי. זה אזור המגורים שלי והגזרה שפיקדתי עליה. אני גם מושבניק וגם קיבוצניק. כל השיקום של הנגב והעוטף הם דברים שאני רואה לנגד עיניי". העמדה שהוא מציג עם הצטרפותו לישר! כוללת דגש על שיקום הדרום והצפון, חיזוק הביטחון, התיישבות וחיזוק הקהילות. הוא רואה את עצמו בתפקיד כמוביל העיסוק בשיקום הדרום.

לצד העיסוק בביטחון ניר מביא איתו מהשטח את נטל המילואים. "אני והחיילים שלי עשינו מאות ימי מילואים. ראיתי מה קורה כשלא כולם לוקחים חלק בנטל. זה משהו שמאוד מפריע לי. מפריע לי שהמילואימניקים לא מקבלים את התגמול שהם ראויים לו. מפריע לי הדיון על חוק הגיוס ועל חלוקת האחריות בין האזרחים".

ניר מספר כי גם היום כשהוא בכל יום מתאבל על אובדן בנו יהונתן הוא לוקח אותו איתו לכל הרצאה, לכל פעילות, לכל מפגש עם אנשים, לכל שיחה על הנגב ועל העוטף וגם אל תוך המערכת הפוליטית. "יהונתן היה נער בן 18 וחצי, שרצה להיות וטרינר, רצה לשרת בעוקץ, אהב כלבים ופרות, וביקש לקחת אחריות על הרפת. הוא לא זכה לראות את העתיד שתכנן לעצמו. האחריות שלנו היא לא רק להחזיר את הנגב המערבי למה שהיה לפני שבעה באוקטובר, אלא לבנות אותו חזק, בטוח ומשגשג יותר. למען מי שאיבדנו ולמען הדורות שיגדלו כאן אחרינו״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר