1,318 חללים, מעל 1,200 ילדים יתומים: המחיר הכבד של שלוש שנות מלחמה
נתוני משרד הביטחון והביטוח הלאומי חושפים את היקף מעגלי השכול והפגיעה מאז 7 באוקטובר: יותר מ־7,150 בני משפחה שנוספו למשפחת השכול • 87,286 נפגעי פעולות איבה נוספים הוכרו מאז תחילת המלחמה • 1,216 ילדים נותרו יתומים ו־1,029 אזרחים נרצחו בפעולות טרור

שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, נתונים חדשים שמפרסמים משרד הביטחון והביטוח הלאומי ממחישים את היקף המחיר האנושי של המלחמה – בצד הצבאי והאזרחי. מאז תחילת "מלחמת התקומה" נוספו 1,318 חללי מערכות ישראל למניין הנופלים, לצד עשרות אלפי אזרחים שהוכרו כנפגעי פעולות איבה ומאות משפחות שנוספו למעגלי השכול.
לפי נתוני משרד הביטחון, מתוך 1,318 חללי מערכות ישראל שנפלו מאז 7 באוקטובר, 1,153 הם חללי צה"ל, בהם 43 חברי כיתות כוננות. בנוסף נפלו 116 אנשי משטרת ישראל, תשעה אנשי שב"כ, חמישה מאנשי כבאות והצלה ו־11 מאנשי שירות בתי הסוהר.

עוד 24 נכים נפטרו כתוצאה מנכותם שנגרמה עקב המלחמה. במקביל, יותר מ־7,150 בני משפחה נוספו למשפחת השכול, בהם 2,143 הורים שכולים, 355 אלמנות, 880 יתומים ו־3,772 אחים ואחיות שכולים.
המעגל האזרחי רחב אף יותר. לפי הביטוח הלאומי, ערב המלחמה היו מוכרים 16,044 נפגעי פעולות איבה, ומאז 7 באוקטובר נוספו 87,286 נפגעים שבהם המוסד מטפל. מתוך כלל הנפגעים החדשים, 43,004 הגישו בקשות לנכות. ל־34,878 נקבעה נכות על בסיס נפשי, ל־3,171 על בסיס פיזי ול־2,355 על בסיס פיזי ונפשי גם יחד.

גם מעגל השכול האזרחי התרחב משמעותית. מספר ההורים השכולים המוכרים בביטוח הלאומי עלה מ־1,195 ערב המלחמה ל־2,399 כיום. בנוסף, 2,281 אחים ואחיות נוספו למעגל השכול, לצד 706 אלמנים ואלמנות – אזרחיים וצהליים יחד. 48 נשים התאלמנו במהלך ההיריון. לפי הנתונים, 2,227 ילדים הם כיום יתומים, בהם 345 קטינים.
מאז 7 באוקטובר נרצחו 1,029 אזרחים בפעולות טרור, ללא כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות. 88 מההרוגים היו אזרחים זרים ו־63 היו ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. 778 מהאזרחים נרצחו ב־7 באוקטובר עצמו ו־252 נוספים נרצחו במהלך המלחמה.
לצד הנתונים על ההרוגים והנפגעים, המערכות הממשלתיות הרחיבו את המענה למשפחות. הביטוח הלאומי העביר מענקי סיוע בסך כ־662 מיליון שקל ל־83,563 זכאים, בהם תושבי יישובי העוטף, מי ששהו באזורי לחימה ומשתתפים במסיבות בדרום.
במשרד הביטחון הורחבו במקביל שירותי הרווחה, התמיכה הכלכלית והליווי הרגשי למשפחות השכולות, והוקמו מענים ייעודיים ליתומים, אלמנות, אחים שכולים ומשפחות החטופים והנעדרים.
במשרד הביטחון מציינים כי במהלך שלוש שנות המלחמה עסק האגף גם בהבאת החללים לקבורה, בהרחבת בתי עלמין ובהקמת חלקות צבאיות חדשות. היחידה להנצחת החייל קיימה לוויות ב־282 בתי עלמין וחלקות צבאיות ברחבי הארץ, והרחיבה יותר מ־30 חלקות ובתי עלמין צבאיים. במקביל הורחבו שירותי ההנצחה והליווי למשפחות.
אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, אמר כי המדינה "חבה חובה מוסרית לאלה שמסרו את חייהם למענה", והדגיש את המחויבות המתמשכת למשפחות השכולות. לדבריו, האגף ימשיך ללוות את המשפחות ולספק להן תמיכה ורווחה לאורך השנים.
המספרים מציגים תמונה רחבה של המחיר האנושי מאז 7 באוקטובר: אלפי חללים ובני משפחותיהם שנכנסו למעגל השכול, יותר מ־87 אלף נפגעי פעולות איבה שהוכרו מאז תחילת המלחמה ויותר מאלף אזרחים שנרצחו בפעולות טרור. לצד הנתונים הרשמיים, עומדת ההתמודדות ארוכת השנים של הנפגעים, המשפחות והקהילות – התמודדות שהשפעותיה צפויות להימשך גם הרבה אחרי סיומה של המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו