"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"והוא עוד מחייך": לצד תמונתו, אייל אשל תוקף את סא"ל אריה עמידרור

אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנפלה בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר, פרסם פוסט נוקב נגד הקצין ואביו, שכיהן גם כראש המל"ל: "ילדים לא נולדים עם תחושת חסינות - הם לומדים אותה בבית" • "דור שמלמד את הדור הבא לעמוד מול הציבור בלי להרגיש שחייבים לו תשובות"

| עודכן:
0השמעה
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל (ארכיון) , גדעון מרקוביץ
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל (ארכיון) | צילום: גדעון מרקוביץ

"איך הגענו למצב שבו מי ששילמו את המחיר היקר מכל צריכים להתחנן לאמת, בעוד אחרים ממשיכים להתהלך בעולם בתחושת עליונות?": אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנרצחה ב-7.10 בעת הגנה על בסיס נחל עוז בעוטף עזה, פרסם הבוקר (שישי) תמונה של הקצין ששימש כקמ"ן אוגדת עזה ביום הטבח, סא"ל אריה עמידרור, לצד אביו, אלוף במילואים יעקב עמידרור שכיהן גם כראש המל"ל.

>>ניסה להסתיר את זהותו: כך פעל אריה עמידרור מאז 7 באוקטובר<<

שמו של אריה עמידרור הותר לפרסום אתמול (חמישי) על ידי בית המשפט העליון - באמצעות עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך מוזר גליק. זאת, ברקע הליך ההדחה שמנהל צה"ל נגד הקצין, כמעט שלוש שנים אחרי הטבח. בעבר קבע הרמטכ"ל כי עמידרור, שעד כה היה ניתן לפרסם כ"סא"ל א'", נושא באחריות לאירועי הטבח.

"תמונה שמספרת סיפור שלם"

בדבריו בפייסבוק, כתב אייל אשל על התמונה של אריה עמידרור לצד אביו כי "לפעמים תמונה אחת מספרת סיפור שלם - לא על משפחה, ולא על אב ובן, אלא על תרבות. על יהירות. על זחיחות. על זלזול, הרבה זלזול, הרבה יותר מדי - והבן עוד מחייך. על אותה תחושה מוכרת מדי של אנשים שמרגישים שהם מעל הכללים, מעל הביקורת ומעל הציבור".

"תמונה לשבת", כך פתח אייל את הפוסט הנוקב. "ערב חג שמחת תורה, ימים ספורים לפני אזכרות שבעה באוקטובר. תסתכלו טוב על התמונה הזאת. לפעמים תמונה אחת מספרת סיפור שלם - לא על משפחה, ולא על אב ובן, אלא על תרבות. על יהירות. על זחיחות. על זלזול, הרבה זלזול, הרבה יותר מדי - והבן עוד מחייך. על אותה תחושה מוכרת מדי של אנשים שמרגישים שהם מעל הכללים, מעל הביקורת ומעל הציבור.

"איזה חינוך קיבל?"

"מה שהכי כואב בתמונה הזאת הוא לא רק מה שרואים בה, אלא השאלה הנוקבת שהיא מעוררת: איזה חינוך קיבל הבן בבית? ילדים לא נולדים עם תחושת חסינות. הם לומדים אותה. הם מסתכלים על אבא, רואים איך הוא מתנהל, איך הוא מדבר, איך הוא מתייחס לאנשים. הם בוחנים איך הוא מגיב כששואלים אותו שאלות קשות, ובעיקר - איך הוא מתייחס למי שחושב אחרת ממנו. ואז הם לומדים.

רוני אשל עם הוריה ביום הגיוס | צילום: מתוך חשבון ה-X של אייל אשל

"והנה הבוקר, הם עומדים זה לצד זה. אבא ובן. חיוך לצד מבט. דור שמלמד את הדור הבא איך לעמוד מול הציבור בלי להרגיש שחייבים לו תשובות. אני מסתכל על התמונה הזאת וחושב על רוני. על הילדה שלי. על התצפיתניות שהתריעו. על החיילים שהיו שם. על המשפחות ששילמו את המחיר. ואז אני שואל שאלה אחת פשוטה: איך הגענו למצב שבו מי ששילמו את המחיר היקר מכל צריכים להתחנן לאמת, בעוד אחרים ממשיכים להתהלך בעולם בתחושת עליונות?

"אולי זה בדיוק הסיפור. הבן אמנם לא צריך לשאת באחריות למעשי אביו, אבל אם הוא בחר לאמץ את אותה זחיחות - הוא כבר נושא באחריות למעשיו שלו. והאב? אבא תמיד אומר לילד שלו מה מותר ומה אסור. מעניין איזה שיעור קיבל כאן הבן. לפעמים החינוך הכי חזק הוא לא מה שאומרים לילד, אלא מה שהוא רואה בבית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר