"והוא עוד מחייך": לצד תמונתו, אייל אשל תוקף את סא"ל אריה עמידרור
אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנפלה בבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר, פרסם פוסט נוקב נגד הקצין ואביו, שכיהן גם כראש המל"ל: "ילדים לא נולדים עם תחושת חסינות - הם לומדים אותה בבית" • "דור שמלמד את הדור הבא לעמוד מול הציבור בלי להרגיש שחייבים לו תשובות"
| עודכן:

"איך הגענו למצב שבו מי ששילמו את המחיר היקר מכל צריכים להתחנן לאמת, בעוד אחרים ממשיכים להתהלך בעולם בתחושת עליונות?": אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנרצחה ב-7.10 בעת הגנה על בסיס נחל עוז בעוטף עזה, פרסם הבוקר (שישי) תמונה של הקצין ששימש כקמ"ן אוגדת עזה ביום הטבח, סא"ל אריה עמידרור, לצד אביו, אלוף במילואים יעקב עמידרור שכיהן גם כראש המל"ל.
>>ניסה להסתיר את זהותו: כך פעל אריה עמידרור מאז 7 באוקטובר<<
שמו של אריה עמידרור הותר לפרסום אתמול (חמישי) על ידי בית המשפט העליון - באמצעות עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך מוזר גליק. זאת, ברקע הליך ההדחה שמנהל צה"ל נגד הקצין, כמעט שלוש שנים אחרי הטבח. בעבר קבע הרמטכ"ל כי עמידרור, שעד כה היה ניתן לפרסם כ"סא"ל א'", נושא באחריות לאירועי הטבח.
"תמונה שמספרת סיפור שלם"
בדבריו בפייסבוק, כתב אייל אשל על התמונה של אריה עמידרור לצד אביו כי "לפעמים תמונה אחת מספרת סיפור שלם - לא על משפחה, ולא על אב ובן, אלא על תרבות. על יהירות. על זחיחות. על זלזול, הרבה זלזול, הרבה יותר מדי - והבן עוד מחייך. על אותה תחושה מוכרת מדי של אנשים שמרגישים שהם מעל הכללים, מעל הביקורת ומעל הציבור".
"תמונה לשבת", כך פתח אייל את הפוסט הנוקב. "ערב חג שמחת תורה, ימים ספורים לפני אזכרות שבעה באוקטובר. תסתכלו טוב על התמונה הזאת. לפעמים תמונה אחת מספרת סיפור שלם - לא על משפחה, ולא על אב ובן, אלא על תרבות. על יהירות. על זחיחות. על זלזול, הרבה זלזול, הרבה יותר מדי - והבן עוד מחייך. על אותה תחושה מוכרת מדי של אנשים שמרגישים שהם מעל הכללים, מעל הביקורת ומעל הציבור.
"איזה חינוך קיבל?"
"מה שהכי כואב בתמונה הזאת הוא לא רק מה שרואים בה, אלא השאלה הנוקבת שהיא מעוררת: איזה חינוך קיבל הבן בבית? ילדים לא נולדים עם תחושת חסינות. הם לומדים אותה. הם מסתכלים על אבא, רואים איך הוא מתנהל, איך הוא מדבר, איך הוא מתייחס לאנשים. הם בוחנים איך הוא מגיב כששואלים אותו שאלות קשות, ובעיקר - איך הוא מתייחס למי שחושב אחרת ממנו. ואז הם לומדים.
"והנה הבוקר, הם עומדים זה לצד זה. אבא ובן. חיוך לצד מבט. דור שמלמד את הדור הבא איך לעמוד מול הציבור בלי להרגיש שחייבים לו תשובות. אני מסתכל על התמונה הזאת וחושב על רוני. על הילדה שלי. על התצפיתניות שהתריעו. על החיילים שהיו שם. על המשפחות ששילמו את המחיר. ואז אני שואל שאלה אחת פשוטה: איך הגענו למצב שבו מי ששילמו את המחיר היקר מכל צריכים להתחנן לאמת, בעוד אחרים ממשיכים להתהלך בעולם בתחושת עליונות?
"אולי זה בדיוק הסיפור. הבן אמנם לא צריך לשאת באחריות למעשי אביו, אבל אם הוא בחר לאמץ את אותה זחיחות - הוא כבר נושא באחריות למעשיו שלו. והאב? אבא תמיד אומר לילד שלו מה מותר ומה אסור. מעניין איזה שיעור קיבל כאן הבן. לפעמים החינוך הכי חזק הוא לא מה שאומרים לילד, אלא מה שהוא רואה בבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו