כמעט שבוע לאחר פיגוע הדריסה במחסום בל בכביש 443, חני לייטר לא זזה מהמחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים שערי צדק, ושוהה ליד מיטת בנה, נריה.
נריה נפצע אנושות בפיגוע כשמחבל נגח במכוון בניידת המשטרה בה ישב. הוא נפגע בראשו וברגלו, בעוד המחבל חוסל בזירה. במזל, פרמדיק שהיה בסמוך העניק לו טיפול מציל חיים כעבור שלוש דקות והוא פונה לבית החולים.
אביו, שגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר, שהיה בחו"ל בעת הפיגוע, המריא והגיע מיד בטיסה לארץ כדי לשהות לצד בנו בבית החולים. כשהגיע נריה לשערי צדק הוא עבר שני ניתוחי ראש. "החשש העיקרי היה אז דימום בתוך הגולגולת", מסבירה חני.
במהלך הניתוחים הכניסו צינור ניקוז. בינתיים הוציאו את הצינור וגם את המכשיר המודד את הלחץ בתוך הגולגולת, מחשש שיגרום לזיהום. "נריה עדיין מונשם. גזע המוח תקין. צריך לשמור עליו, אבל הרופאים פחות לחוצים על החיים עצמם, יותר לא יודעים איך הוא יתעורר. התחילו להוריד את ההרדמה ואנחנו מחכים לראות איך הוא מגיב. עכשיו זה זמן של אי ודאות גדולה. במקרה הטוב נתחיל את המסע הארוך של השיקום".
"שומעים כל כך הרבה סיפורי ניסים"
כשנשאלה חני כמה ילדים יש לה, התשובה שלה פולחת את הלב: "יש לי שמונה ילדים. אחד בשמיים, אחד בין לבין ועוד שישה".
לשאלה אם היא אופטימית, היא משיבה: "זה ממש תלוי במצב רוח. כשיש לי כוחות - אני אופטימית. זאת אופטימיות אמיתית. אנחנו שומעים כל כך הרבה סיפורי ניסים, של כאלה שנפצעו קשות ומתפקדים היום, וזה ממש מרגיע אותנו".
על תחושותיה האישיות בשבוע החולף היא מספרת: "אני חושבת שמתחילת האירוע הייתי עם הרבה אדרנלין והלם לצד האירוע. היום, לראשונה, התחלתי להרגיש עייפות. אני אוכלת, נחה, אפילו עושה הליכות. בינתיים רק להר הרצל, אני הולכת למשה (בנה שנהרג במלחמה וקבור בהר - ק״א). אני צריכה עכשיו זמן לעכל. להוריד אדרנלין. בהר הרצל אני יכולה להיות קצת עם עצמי, להתפלל, להירגע".
לפני שלוש שנים איבדה המשפחה את בנם משה ז"ל בבית חנון. חני משתפת בחלום מצמרר שחלמה בת דודה של המשפחה: "היא חלמה על משה, כולו עטוף אור. ואז נריה מגיע אליו ומשה הודף אותו. הוא אומר לו 'תרד עכשיו, מה אתה עושה פה?!׳ זה נורא לחשוב על זה אבל זה לא לגמרי הזוי, כי הוא היה לגמרי מחוסר הכרה כשהוא הגיע לבית החולים".
שגרה בטיפול נמרץ: שלוש יולדות ופינת הנקה
אחרי שבוע בבית החולים כבר נוצרה סוג של שגרה. "אנחנו מאוד רוצים שמישהו יהיה איתו כל הזמן כמה שאפשר, אז עושים תורנות. יחיאל נשאר איתו עד מאוחר, הגברים הצעירים יותר יושבים איתו בלילה, ואני מגיעה מוקדם. בימים מצטרפות גם שלושת היולדות: שרה, אחותו, שילדה לפני חמישה ימים והיתה מאושפזת 40 מטר ממנו, אלירז שילדה לפני שלושה שבועות וצופיה שילדה לפני חודשיים וחצי. יש כאן פינת הנקה ויש מישהי ששומרת על התינוקות בשביל שהבנות יוכלו גם כן לשבת עם נריה. גם כמובן ליאת אישתו יושבת איתו המון. היא אישה מהממת, אין לי מילים אחרות להגיד עליה".
כשנשאלה אם שאר האחים לא קיבלו פטור משירות מילואים לאחר נפילת משה, סיפרה: "כמעט כל הבנים ביקשו לחזור ללחימה אחרי שמשה נפל ואמרתי להם שאני לא בטוחה שאוכל לעמוד בזה. אז חלק התגייסו לתפקידי לוגיסטיקה, אבל זלגו ללחימה בהמשך. בסופו של דבר, נריה לחם גם בלבנון. כשהוא היה שם דיברתי עם ליאת והיא אמרה שהיא ממש מפחדת. ואז הוא חזר, והתחיל לעשות משמרות במילואים מעבר למה שנדרש, בהן הוא צוות ללוות את המשטרה בפעילות ביו"ש".
נריה, אישתו וארבעת ילדיהם גרים בחוות יאיר שבשומרון. חני מספרת שכשמשה נהרג, נריה נכנס לנעליו, דאג לאחדות המשפחה, לאירועים המשפחתיים, והיווה עוגן לכולם.
לוקחים אחריות במקום להיות קורבנות"
בנם הבכור של נריה וליאת בן 11 והצעיר, נטע משה, בן שנתיים וחצי - הנכד הראשון של חני ויחיאל שנולד לאחר נפילת בנם משה. בבוקר לאחר הפיגוע סיפרה ליאת לילדיה שאביהם נפצע, ובנה הבכור ביקש שהראל, בן דודו ובנו הבכור של משה הי"ד, יהיה איתו. אחרי שבילו שעות ארוכות יחד, הסביר בנה של ליאת לאימו ש"זה דווקא יהיה כיף כי הוא ילמד לבנות סוכה לבד". "ככה הם מעצימים את עצמם, לדעתי זה מדהים. הם לוקחים אחריות במקום להיות קורבנות של המציאות", מסבירה חני בכאב ובגאווה.
מאז הפיגוע המשפחה מוצפת בסרטונים והודעות מכל העולם. "אני נפעמת מהעוצמות של עם ישראל. כולם עוטפים אותנו באהבה ובתפילות לטובת נריה. זה משהו שלא ראינו בחיים. גם אנשים לא דתיים שולחים לנו אנרגיות וחלק גם מתפללים למרות שמעולם לא התפללו. זה אירוע אחר. בתפילת נעילה של יום כיפור, נריה היה חזן בחוות יאיר, והוא הרים את כולם בעוצמות שלו. ואחרי יומיים כל עם ישראל התפלל עבורו".
אל בית החולים מגיע זרם בלתי פוסק של מכרים ומשפחה. "כל הזמן מגיעים אנשים. היו כאן הרבנים הראשיים, הזמר אברהם פריד, שר הביטחון הגיע, הנשיא, זרם אדיר של אנשים שעוטף אותנו. פשוט עם מדהים".
חני מבקשת שדווקא עכשיו, בתקופת אי הוודאות הזאת, הציבור ימשיך להתפלל בעבור נריה דב בן חנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו