עונשו הוקל למרות שדקר עשרות פעמים במהלך קטטה - זו הסיבה

קטטה לילית בבר בבת ים, שהחלה בעימות מילולי והסלימה במהירות לאירוע אלימות קשה, הסתיימה בכ-15 דקירות בגופו של אחד המעורבים, אגרופים, בעיטות, השלכת כיסאות וריסוס גז פלפל.

למרות חומרת המעשים, בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לחרוג ממתחם הענישה שקבע, שנע בין 20 ל-42 חודשי מאסר, וגזר על טוביה אחונדוב 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לאחר שנתן משקל להליך השיקומי שעבר. בנוסף הוא חויב לשלם למתלונן פיצוי בסך 20 אלף שקלים.

אחונדוב הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, באמצעות נשק קר ובחבורה. בין הצדדים לא הושגה הסכמה בנוגע לעונש. על פי כתב האישום שהה הנאשם עם אדם נוסף בבר ברחוב דרך בן גוריון בבת ים ושתה אלכוהול.

המתלונן, שהכיר אותו קודם לכן, נכנס למקום וביקש להשתמש בשירותים. הנאשם קרא לעברו "מה נראה לך שאתה נכנס לפה", או דברים בעלי משמעות דומה. לאחר שהתפתח ביניהם ריב מילולי, המתלונן ניגש לעבר הנאשם והושיט את ידו כדי ללחוץ את ידו, אך הנאשם סירב, סטר בפניו ודחף אותו אל מחוץ לבר.

כעבור כ-22 דקות שב המתלונן למקום כשהוא חובש קסדה ומחזיק גז פלפל, יחד עם אדם נוסף שחבש אף הוא קסדה והחזיק בקבוק בירה מזכוכית. המתלונן ריסס גז פלפל לעבר הנאשם ואדם נוסף, וחברו השליך את בקבוק הבירה. מכאן התפתחה קטטה אלימה שבמהלכה הותקף המתלונן בידי מספר אנשים.

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם אחז בחפץ חד ודקר את המתלונן מספר פעמים בפלג גופו התחתון ובצדו הימני, ובהמשך שב ודקר אותו בישבנו. הוא אף נטל את גז הפלפל שהיה בסמוך למתלונן, ריסס אותו ובעט בו, ולאחר שהמתלונן הצליח לצאת לרחוב, הלך אחריו, בעט בו והכה אותו באגרופיו.

התביעה הדגישה בטיעוניה לעונש כי מדובר ב"אירוע אלימות חמור ביותר ועוצמתי", והצביעה על ריבוי הדקירות ועל האלימות הממושכת. עוד טענה המדינה כי העובדה שהמעשים בוצעו בחבורה, תוך פערי כוחות, מחמירה את האירוע. המדינה ביקשה לקבוע לגזור על הנאשם שנתיים מאסר בפועל.

התביעה התנגדה לחריגה מהמתחם משיקולי שיקום וטענה כי המלצות שירות המבחן "מנותקות לחלוטין מגוף התסקירים". לטענתה, הנאשם לא נרתם באופן מלא להליך הטיפולי והשינוי שעבר אינו עמוק דיו כדי להצדיק סטייה מעונש מאסר ממשי בהתאם לחומרת המעשים.

מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד שחר חצרוני, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות. ההגנה הדגישה כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, שהודה, נטל אחריות וכי האירוע חריג בחייו.

עוד נטען כי יש להביא בחשבון את חלקו של המתלונן, שחזר לבר כשהוא מלווה באדם נוסף, כששניהם חובשים קסדות ומצוידים בגז פלפל ובבקבוק זכוכית.

ההגנה הציגה גם את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם וטענה כי חודשים לפני האירוע נשרפה המאפייה המשפחתית, אירוע שהוביל למשבר כלכלי ולחובות כבדים. לפי הטיעון, בעקבות המשבר החל הנאשם לצרוך אלכוהול באופן מופרז.

עוד הודגש כי הוא היה נתון במעצר במשך כמעט ארבעה חודשים ולאחר מכן שהה במשך יותר משנה בתנאים מגבילים ובפיקוח אלקטרוני, ללא הפרות. הנאשם עצמו הביע חרטה וצער ואמר לבית המשפט כי מדובר ב"אירוע חריג" עבורו וכי הטיפול במסגרת שירות המבחן מסייע לו.

השופט שמואל מלמד קבע כי מדובר באלימות קשה ביותר. "חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מציאות שבה סכסוכים אקראיים הופכים כהרף עין למפגני אלימות ברוטליים ומשולחי כל רסן במרחב הציבורי", כתב. לדבריו, השימוש בנשק קר במהלך קטטות מעצים משמעותית את הסיכון לחיי אדם, ותופעת ה"סכינאות" מחייבת "מסר עונשי מרתיע".

השופט הדגיש כי חומרת המקרה נובעת גם מ"ריבוי דקירות חריג של כ-15 פצעי דקירה בגופו של המתלונן", וקבע כי חלקו של הנאשם היה "המרכזי והדומיננטי ביותר". עם זאת, השופט נתן משקל לכך שהאירוע היה ספונטני ולא תוכנן מראש, לפציעות השטחיות יחסית וכן ל"תרומתו המשמעותית של המתלונן לפרוץ העימות הפיזי".

למרות המתחם שקבע, החליט השופט לחרוג ממנו בשל שיקולי שיקום. שירות המבחן המליץ בארבעה תסקירים לאמץ בעניינו אפיק שיקומי. עם זאת, השופט דחה את האפשרות להסתפק בעבודות שירות וקבע: "איני סבור כי מקרה של דקירות כה מרובות יכול להסתיים ללא מתן משקל מספק לשיקול הגמול וההלימה. ענישה של מאסר בדרך של עבודות שירות תחטא לעקרון ההלימה".