"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"האתרוג הוא המפונק בחבורה": כך מאיימים שינויי האקלים על ארבעת המינים

ד"ר אבישי אבני מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה, מתריע מהשפעת ההתחממות הגלובלית על סמלי החג • לדבריו האתרוג דורש תנאים מבוקרים והערבה תיפגע ממחסור במים • מה יקרה לגידולים בעתיד ומי מהם צפוי להרוויח

0השמעה
מציאות מקבילה. לוחם מברך על ארבעת המינים בלבנון , דובר צה"ל
ארבעת המינים מהווים למעשה "מפת אקלים חיה של ארץ ישראל וסביבתה" | צילום: דובר צה"ל

גידולם של ארבעת המינים נמצא בפני סכנה עקב שינויי האקלים באזור. בראיון מסביר היום (ראשון) ד"ר אבישי אבני מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה, מהן השלכות ההתחממות על הגידולים, קובע כי האתרוג הוא הפגיע ביותר ומפרט כיצד החקלאים נערכים למציאות המשתנה.

"קו המדבר אינו מתקדם בבת אחת, אלא לאט ובנחישות דרך שנות בצורת, תקופות חום מתארכות והתאדות מוגברת", אמר ד"ר אבני מיה. לדבריו, מגמה זו תשפיע באופן שונה על כל אחד מסמלי החג, אך האתרוג נמצא בסיכון הגבוה ביותר. "ללא ספק האתרוג הוא 'המפונק' של החבורה", קבע האגרונום. "מכיוון שמוצאו מדרום אסיה, הוא דורש תנאים מאוזנים ומבוקרים מאוד. הפרי עצמו דורש רמת דיוק חסרת תקדים מהחקלאי, שכן כל שריטה או מכת שמש עלולות לפסול אותו".

ארבעת המינים מהווים למעשה "מפת אקלים חיה של ארץ ישראל וסביבתה". ד"ר אבני מיה | צילום: צילום עצמי

עוד ציין אבני מיה כי ארבעת המינים מהווים למעשה "מפת אקלים חיה של ארץ ישראל וסביבתה", ומייצגים ארבעה בתי גידול שונים. על גידול התמר הסביר כי למרות תדמיתו, הוא אינו חסכוני בנוזלים. "כדי להניב יבול מסחרי הוא דורש כמויות מים גדולות", הדגיש. "עם זאת, יש לו יתרון עצום: הוא מסוגל לנצל מים מליחים טוב יותר מרוב עצי הפרי".

המפונק של החבורה. בדיוקת כשרות לאתרוג | צילום: יונתן זינדל

הערבה, מנגד, מגיבה אחרת לחלוטין לתנאי השטח. "הערבה היא ההפך הגמור מהתמר", הוסיף. "בטבע היא גדלה לצד נחלים ונהרות בקרקע שרוויה במים, ולכן היא רגישה מאוד ליובש ומתקשה לשרוד ללא מים זמינים". באשר להדס, פירט אבני מיה כי זהו צמח שמותאם לחורש הים-תיכוני וישרוד תקופות יובש ממושכות, היות שהוא "רגיש יותר לעודף מים מאשר למחסור בהם".

גידול התמר למרות תדמיתו, אינו חסכוני בנוזלים | צילום: הילה אלבז, הערבה התיכונה

ד"ר אבני מיה העריך כי במציאות האקלימית המשתנה, "התמר עשוי ליהנות מיתרון יחסי בשל עמידותו לחום ולמים מליחים, בעוד הערבה צפויה להיפגע מירידת ספיקת הנחלים". כדי לשמור על הגידולים הרגישים, הובהר כי החקלאים נדרשים כיום לבצע השקיה מדויקת, להתאים זנים ולערוך ניטור רציף במטרה לסייע לצמחים לצלוח את תקופות העקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר