גידולם של ארבעת המינים נמצא בפני סכנה עקב שינויי האקלים באזור. בראיון מסביר היום (ראשון) ד"ר אבישי אבני מיה, האגרונום הראשי של קבוצת חיפה, מהן השלכות ההתחממות על הגידולים, קובע כי האתרוג הוא הפגיע ביותר ומפרט כיצד החקלאים נערכים למציאות המשתנה.
"קו המדבר אינו מתקדם בבת אחת, אלא לאט ובנחישות דרך שנות בצורת, תקופות חום מתארכות והתאדות מוגברת", אמר ד"ר אבני מיה. לדבריו, מגמה זו תשפיע באופן שונה על כל אחד מסמלי החג, אך האתרוג נמצא בסיכון הגבוה ביותר. "ללא ספק האתרוג הוא 'המפונק' של החבורה", קבע האגרונום. "מכיוון שמוצאו מדרום אסיה, הוא דורש תנאים מאוזנים ומבוקרים מאוד. הפרי עצמו דורש רמת דיוק חסרת תקדים מהחקלאי, שכן כל שריטה או מכת שמש עלולות לפסול אותו".
עוד ציין אבני מיה כי ארבעת המינים מהווים למעשה "מפת אקלים חיה של ארץ ישראל וסביבתה", ומייצגים ארבעה בתי גידול שונים. על גידול התמר הסביר כי למרות תדמיתו, הוא אינו חסכוני בנוזלים. "כדי להניב יבול מסחרי הוא דורש כמויות מים גדולות", הדגיש. "עם זאת, יש לו יתרון עצום: הוא מסוגל לנצל מים מליחים טוב יותר מרוב עצי הפרי".
הערבה, מנגד, מגיבה אחרת לחלוטין לתנאי השטח. "הערבה היא ההפך הגמור מהתמר", הוסיף. "בטבע היא גדלה לצד נחלים ונהרות בקרקע שרוויה במים, ולכן היא רגישה מאוד ליובש ומתקשה לשרוד ללא מים זמינים". באשר להדס, פירט אבני מיה כי זהו צמח שמותאם לחורש הים-תיכוני וישרוד תקופות יובש ממושכות, היות שהוא "רגיש יותר לעודף מים מאשר למחסור בהם".
ד"ר אבני מיה העריך כי במציאות האקלימית המשתנה, "התמר עשוי ליהנות מיתרון יחסי בשל עמידותו לחום ולמים מליחים, בעוד הערבה צפויה להיפגע מירידת ספיקת הנחלים". כדי לשמור על הגידולים הרגישים, הובהר כי החקלאים נדרשים כיום לבצע השקיה מדויקת, להתאים זנים ולערוך ניטור רציף במטרה לסייע לצמחים לצלוח את תקופות העקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו