"הרגשתי כמו תליין שהוביל למוות": סליחה - אפילו בשואה

בצלאל (צאלק) פרחודניק נולד ב 1916 באוטווצק הסמוכה לוורשה. הוא התחתן עם אנה ולשניים נולדה בת, אטושקה. לפני שאישתו וביתו נרצחו בטרבלינקה, מספר צאלק כי יכל להצילן לו היה מארגן להן תעודות זהות מזויפות אך נמנע מכך כי לא היה לו כסף.

"היה עלי למכור לשם כך חליפה ומעיל מאריג אנגלי והיה לי חבל עליו", כתב ביומנו שצוטט בפודקאסט של יד ושם. "חוץ מזה שום דבר לא הצליח לחדור מבעד לאקסיומות למיניהן שהאמנתי בהן ושאטמו את מוחי. הם אוכל פעם לכפר על כך? הו אלי!"

אוטווצק (Otwock), העיירה השוכנת כ-23 קילומטרים מדרום-מזרח לוורשה, התפתחה בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 מעיירת מרפא קטנה למרכז בריאותי ותרבותי שוקק עבור יהודי פולין.

ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית באוטווצק כ-14,000 נפש - מעל למחצית מאוכלוסיית העיירה כולה. בעיר פעלו עשרות סנאטוריומים ובתיי הבראה יהודיים, לצד מוסדות חינוך, ישיבות, מוסדות חסד ופעילות פוליטית ענפה של תנועות הנוער והמפלגות היהודיות.

"התרחקתי ללא פרידה"

עם כיבוש פולין בידי הגרמנים בספטמבר 1939, החלו גזירות קשות נגד הקהילה היהודית בעיר, ובנובמבר 1940 הוקם באוטווצק גטו - השני בגודלו במחוז ורשה אחרי גטו ורשה עצמה. הגטו חולק לשני חלקים: אזור מגורים עירוני ואזור הסנאטוריומים והבראה.

צפיפות האוכלוסין, הרעב והמחלות הפילו חללים רבים, ובשיאו איכלס הגטו כ-12,000 יהודים מקומיים לצד פליטים שהובאו מעיירות בסביבה. למרות התנאים הקשים, הוסיפו לפעול במחתרת מוסדות עזרה הדדית, ובהם בית היתומים הנודע ומוסדות טיפול לחולים.

צאלק היה שוטר. ביום בו גורשו היהודים מהעיירה, הובטח לשוטרים שמשפחותיהם ישוחררו. הוא אמר לאישתו שלא נשקפת לה סכנה והיא תשוחרר. "אנקה יוצאת מהמרתף, אני לוקח את הילדה על הידיים ומוליך את אשתי", כתב.

לאחר שהתברר כי הגרמנים שיקרו ומשפחות השוטרים מגורשות עם שאר היהודים, עוזב צאלק את אישתו וביתו כי לדבריו לא היה לו אומץ להשאר איתן.

"אני מתרחק לתוך הלילה ללא פרידה. הכל אבוד. שריקה ארוכה, ואת יצאת, אנקה, לדרכך האחרונה. את יושבת ולא מבינה דבר אחד. איך קרה שצאלק שלך, שאהב אותך כל-כך עשר שנים, תמיד נאמן ומנחש את כל משאלותייך וממלא אותן בחפץ לב, פתאום הוא בגד בך והניח לך לעלות לבדך לקרון... לא די שאבדתי אותה, גם נשארתי עם התודעה שהייתי התליין שהובילה למוות". (מתוך פודקסט יד ושם)

חיסול גטו אוטווצק החל ב-19 באוגוסט 1942. באותו יום נוראי, רוכזו אלפי תושבי הגטו, ובהם חולים מבתי החולים וילדים מבתי היתומים, בכיכר השילוחים.

כ-7,000 עד 8,000 מיהודי העיירה שולחו ישירות למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחו בתאי הגזים, בעוד שמאות חולים, תשי כוח ומסתתרים שנחשפו נורו במקום ונקברו בקברי אחים. מעטים מיהודי אוטווצק הצליחו להימלט ליערות הסביבה או למצוא מסתור אצל מקומיים, ובתום המלחמה נותרה הקהילה המפוארת של אוטווצק זיכרון בלבד.