שוב אנחנו מסכמים עוד שנה וזוכים לעמוד בפתחה המרגש של שנה חדשה.
זה נראה כמו נצח בערך, אבל רק שתבינו שבראש השנה הקודם עוד היו בעזה חטופים רבים, ולאיש לא היה מושג קלוש איך ומתי הם ישוחררו. פחות משנה חלפה, ולפני ימים ספורים פדוי השבי יוסף חיים אוחנה כבר חגג את יום הולדתו ה־26 עם עוגה חגיגית ובלונים. איפה? בלוס אנג'לס, לשם הגיע ביוזמת הרב שלומי המדהים מ"חב"ד לישראלים", כדי לספר את סיפורו המרגש בשלל פורומים וקהילות.
אבל הוא לא הגיע לבד: יחד איתו הגיע גם אבא שלו, אבי אוחנה. אדם שבמשך שנתיים רצופות לא הפסיק לחשוב, לדבר, לפעול, לעשות ולהתפלל כדי לזכות לשחרור של בנו. אבי בעצמו מספר בסיפורו, מנקודת המבט של "אבא של חטוף", איך לאורך שנתיים לא מאבדים את האמונה, איך שומרים על השפיות, ואיך לא מוכנים לוותר לרגע, אפילו במחשבה, על הבן שלך.
כמו אבי ויוסף חיים, גם ראש השנה הוא אולי החג הכי מאפיין של מערכת היחסים הידועה בשם "אב ובנו". לאורך החג אנחנו פונים לאלוקים ו"מזכירים" לו פעמים רבות כי לצד היותו מלך העולם כולו, מלכנו, הוא גם האבא שלנו. אבינו מלכנו.
אחת מהסיבות למצוות תקיעת השופר היא כדי להזכיר את האיל - שמקרנו עושים את השופר - שהעלה אברהם אבינו על המזבח כתחליף לעקדת יצחק. שוב יחסי אב ובן שאינם נפרדים, ועל הקרדיט שצברו בשמיים לפני אלפי שנים אנחנו בונים עד עצם היום הזה ממש.
הנקודה הכי פנימית
הרבי מלובביץ' מזכיר כי סיבה נוספת לתקיעת השופר נעוצה בקול הפנימי שבוקע מהשופר: כמו בכי פנימי, שגם אם לא מוצאים את המילים הנכונות - עדיין מצליח להגיע בכינון ישיר ללב של אבא. כך גם השופר מבטא את הנקודה הכי פנימית וטהורה שלנו, זו שלא התלכלכה במהלך השנה בשכבות של אגו, עבירות, מרדף אחרי כסף ולשון הרע.
בראש השנה אנחנו עוטים על עצמנו את התפאורה שתזכיר לאלוקים למה בכלל בחר בנו מלכתחילה. טובלים תפוח בדבש, אוכלים גרגירי רימון ושומעים את קולות השופר, הנשמעים כיבבות של תינוק הזקוק לדבר מה. הוא לא יודע להגיד אם זה רעב או צורך בחיתול חדש, אלא פשוט זועק מעומק ליבו. ואבא ואמא - הם הרי תמיד שומעים.
כדי שנתעורר ונתחבר
שליחי חב"ד, הפועלים במצוותו של הרבי מלובביץ', גם מקיימים אלפי מוקדים של תקיעת שופר ברחבי הארץ שיפעלו ביום ראשון, היום השני של ראש השנה, מסביב לשעון - בבתי חב"ד, בבתי הרפואה ובכל מקום ציבורי אחר - כדי שנתעורר ונתחבר. לשופר, לאבא ולעצמנו.
אנחנו בתקופת בחירות, זה ידוע, אבל בראש ובראשונה יש גם בחירות של האני הפרטי שלי. ראש השנה הוא יום הבוחר, ובידינו לקבוע איך ייראו הזוגיות, הפרנסה, הבריאות, הדיור ועוד אלפי דברים אחרים לאורך השנה כולה. אז אל תשכחו ללכת ל"קלפי", כן?
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות!
הכותב הוא שליח חב"ד לתקשורת. שליחי חב"ד מקיימים אלפי מוקדים חינמיים של תקיעת שופר ברחבי הארץ, ומזמינים את כולם למצוא את זה הקרוב אליהם באמצעות אתר "חב"ד ישראל"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו