ביטול רפורמת הכשרות והחזרת הבלעדיות על השימוש במילה "כשר" לרבנות הראשית ולמועצות הדתיות לא עצרו, לפחות לפי הנתונים שמציג ארגון רבני צהר, את הצטרפותם של עסקים למערך הכשרות שלו.
באמצע יולי אישרה הכנסת את תיקון מספר 5 לחוק איסור הונאה בכשרות, שביטל למעשה את רפורמת הכשרות שקידם השר לשעבר מתן כהנא. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 46 חברי כנסת מול 41, והחזיר את הסמכות להשתמש במונח "כשר" לגופים המוסמכים מטעם הרבנות והמועצות הדתיות.
המהלך הגיע כשבועיים בלבד לאחר שצהר קיבלה רישיון לשלוש שנים, שאפשר לה לפעול במסגרת הרפורמה ולהעניק כשרות תוך שימוש רשמי במונח. בארגון טענו אז כי החקיקה החדשה נועדה לפגוע בפעילותו ולהשאיר את השליטה בתחום בידי הרבנות.
אלא שכעת מציגים בצהר תמונה אחרת באשר להשפעה בפועל על בעלי העסקים. לפי נתוני הארגון, מאז אישור החוק פנו למערך הכשרות עשרות בעלי עסקים המעוניינים להצטרף אליו, וחלק ניכר מהם כבר נמצאים בתהליך קליטה. באותה תקופה, כך נמסר, עזבו את המערך שני עסקים בלבד.
עוד טוענים בצהר כי מתחילת שנת 2026 נרשמה עלייה נטו של יותר מ-10% במספר העסקים הנמצאים תחת פיקוחם. לדברי הארגון, מרבית העסקים שעזבו בתקופה זו עשו זאת בעקבות סגירת העסק ולא בשל מעבר לגוף כשרות מתחרה.
יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, אמר כי "החברה הישראלית מתעניינת היום יותר מאי פעם בכשרות טובה ולא פוליטית", והוסיף כי בארגון מקווים ששוק הכשרות ייפתח בעתיד לתחרות רחבה יותר.
בעלי העסקים: "התהליך היה הרבה יותר נגיש"
מאחורי המאבק המשפטי והפוליטי ניצבים בעלי עסקים שעבורם בחירת גוף הכשרות היא קודם כול החלטה תפעולית וכלכלית.
קובי בר אדון, שפתח את "עמליה" - בית קפה ביום ובר בערב ברחוב הלל הזקן בתל אביב - מספר כי הרישיון שקיבלה צהר בסוף יוני היה גורם מרכזי בהחלטתו להצטרף למערך. לדבריו, האפשרות להציג תעודה שעליה מופיעה המילה "כשר" הייתה משמעותית מבחינת קהל הלקוחות.
"יש לי לקוחות שומרי מסורת למיניהם, אז הם עדיין מחפשים את התעודה שכתוב עליה כשר", סיפר. לדבריו, גם גופים מוסדיים מבררים לעיתים אם לעסק קיימת תעודת כשרות, ולכן היעדרה עלול להביא לאובדן לקוחות.
בר אדון טוען כי ההבדל המרכזי שחווה בין הגופים היה בשירות. לדבריו, בצהר הגיע נציג ישירות לעסק, עבר איתו על הדרישות והסביר את התהליך, שאותו הוא מתאר כנגיש ופשוט יותר.
גם דניאל יחזקאל, המפעיל עסק לקייטרינג ולדוכני מזון באירועים, בחר לעבור לכשרות צהר לאחר שנים שבהן החזיק בתעודה מטעם הרבנות המקומית. לדבריו, השיקול המרכזי לא היה המחיר, אלא אופן ההתנהלות והקשר עם מערך ההשגחה.
אחד ההבדלים שעליהם הצביע הוא אופן העסקת המשגיחים. בצהר, לדבריו, התשלום מועבר ישירות לארגון והוא שמעסיק את המשגיח, ולא בעל העסק עצמו. בצהר מסבירים כי המודל נועד לצמצם את התלות בין המשגיח לבעל העסק ולחזק את עצמאותו המקצועית.
לדברי הארגון, היקף ההשגחה בכל עסק נקבע בהתאם לאופי הפעילות, שעות העבודה, חומרי הגלם ומורכבות התהליכים, והביקורים בבתי העסק מנוטרים גם באמצעים טכנולוגיים. עיקרון של הפרדה בין תשלום בעל העסק לשכר המשגיח נכלל גם במסגרת החוק החדש.
המאבק המשפטי עדיין לא הסתיים
העימות סביב שוק הכשרות נמשך כבר כמה שנים. הרפורמה שאושרה בשנת 2021 נועדה לאפשר לגופי כשרות פרטיים לפעול במתכונת רשמית. לאחר מחלוקת ממושכת על יישומה, עתרה צהר לבג"ץ, ובנובמבר 2025 הורו השופטים לרבנות להכריע בבקשת הארגון לקבלת רישיון.
ב-30 ביוני נחתם לצהר רישיון לשלוש שנים על ידי מנכ"ל הרבנות הראשית היוצא, יהודה כהן. מועצת הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת טענו מנגד כי הרישיון ניתן שלא כדין.
זמן קצר לאחר מכן אושר התיקון לחוק שביטל את הרפורמה. תומכי המהלך והרבנות הראשית טענו כי הפרטת תחום הכשרות עלולה ליצור ניגודי עניינים ולפגוע באחידות הפיקוח, וכי מערך ציבורי מאפשר אחריות ושקיפות גבוהות יותר.
צהר עתרה לבג"ץ גם נגד החקיקה החדשה, וההליך עדיין תלוי ועומד. עד שתתקבל הכרעה משפטית, המאבק על מבנה שוק הכשרות נמשך - אבל לפי הנתונים שמציג הארגון, לפחות בשטח, בעלי עסקים ממשיכים להתעניין באלטרנטיבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו