שידור חי: משדר "יד מרדכי" באתר "היום"

משדר "יד מרדכי" באתר "היום": לכבוד ראש השנה, אתר "היום" בשיתוף "יד מרדכי" מביא בפניכם הבוקר (שני) את הסיפור של 90 שנות דבש ישראלי, הצצה מיוחדת למפעל הדבש ביד מרדכי, איך נוצר המוצר המתוק שאנחנו כל כך אוהבים, הסיפורים המרגשים שעוברים מדור לדור, וגם הטיפים שיעזרו לכם להכין המתכונים והקינוחים המושלמים לחג.

מתקופת המנדט ועד היום: 90 שנות דבש ישראלי

איך הופכים סמל שורשי לשפה עיצובית שמחדשת ומרגשת? לילך דולב בן קדר, מנהלת השיווק והחדשנות ביד מרדכי ושלומצי ברגר מנהלת הקריאייטיב בשטראוס מספרות על הדרך מכפר הים ועד לעוטף, החיבור למסורת והקשר הבין-דורי.

במטרה לתרגם את המורשת השורשית לשפה עיצובית עכשווית, יזמו בסטודיו שטראוס פרויקט ייחודי לרגל חגיגות ה-90 - 9 תוויות שונות על צנצנות הדבש, שמסמלות 90 שנות דבש כחול-לבן: "רצינו להרגיש רגע את ישראל של פעם, את הפשטות, את הארץ ישראליות הטובה. כשרואים משהו שהוא קצת מפעם, הלב שלנו נפתח. יש פה חיבור של נוסטלגיה וגם חדשנות. אנחנו יודעים לעשות דברים חדשים, אבל גם לתת מקום למה שהיה פה פעם".

90 שנות מתוק: הצצה למפעל הדבש של יד מרדכי

מאחורי הצנצנת הפשוטה על השולחן עומדים עשרות מגדלים, מיליוני דבורים ועבודה קשה. הצטרפנו לסיור מיוחד במכוורת יד מרדכי ושמענו ממנהלי המפעל וחברי הקיבוץ על השורשים מהמייסדים, איך מייצרים גאווה מקומית בלב העוטף דווקא בשנים המורכבות ביותר והתקווה לעתיד שקט יותר.

החיבור של הציבור הישראלי למותג והנוכחות הרציפה בשטח יוצרים תחושת גאווה ושליחות יוצאת דופן בקרב העובדים. "הסיפור של יד מרדכי הוא סיפור של תעשייה ישראלית, חקלאות וערכים. יד מרדכי התחיל כמכוורת קטנה וכיום אפשר למצוא אותה בכל שולחן במטבח הישראלי", מספר גיל כהן מנהל המפעל.

עידו דביר, מנהל רכש חקלאי ביד מרדכי מסביר את התחושות המיוחדות במקום: "לא סתם כל ישראלי ששומע יד מרדכי מיד אומר דבש. יש משהו בחיבור הזה פה בעוטף עזה. אחרי כל מה שעברנו בשלוש השנים האחרונות, גאווה מאוד גדולה להיות חלק מהמקום הזה".

מהצוף ועד לאיסוף: הכל על סודות הדבש המושלם

שאלתם את עצמכם פעם איך באמת נוצר הדבש או איך מייצרים את עוגת הדבש המושלמת? בפאנל מיוחד "מהצוף לאיסוף" הפגשנו מומחים משלל תחומים כדי לשרטט את הדרך שעושה הנוזל הזהוב מהכוורת, לצלחת הצרכן ועד העוגה המתוקה.

ניצן למדני, דבוראי במקצועו, מסביר על הדבורה שמהווה את "אבטחת האיכות העתיקה ביותר". לדבריו, רק כשהדבש מגיע לרמת הלחות המדויקת (בין 14% ל-17%), הדבורים חותמות אותו בשעוות דונג שמגינה עליו מספיחת לחות מהאוויר ומבטיחה את שימורו לאורך זמן. למרות האבטחה, אחת הבעיות המוכרות ביותר היא תופעת הדבש המזוייף. לירן גבאי, מנהלת איכות וטכנולוגיה ביד מרדכי. מבטיחה כי המעבדות מבצעות "אינספור בדיקות מעבדה עם קבלת הדבש מהדבוראים - בדיקות לחות, טמפרטורה ופרמטרים כימיים מתקדמים" כדי למנוע את התופעה.

ואיך אפשר לסכם את סודות הדבש בלי טיפ הזהב לעוגת דבש מושלמת? הקונדיטורית עדי ברק בעלת קונדיטוריית "AB Cake" אומרת כי העוגה המושלמת מתחילה בתכנון ארוך מראש. לדבריה יש להכין אותה כארבעה עד שלושה שבועות מראש, מכיוון שהדבש מכיל אחוז גבוה של חומרים משמרים טבעיים. עטיית התבניות בנייר אלומיניום והנחתן להתיישן במקום חמים ויבש מאפשרת לטעמים ולארומות להשביח בצורה יוצאת דופן. הסבלנות משתלמת, והתוצאה היא עוגה עסיסית ועשירה שתפתיע את כל המסובים לשולחן החג.

שאלה מתוקה: דל"פ, "צ'יזבט" ו"דובון" בחידון של הסבא והנכדים

בשגרת היומיום העמוסה, החוויות המשפחתיות הן אלו שנשארות איתנו לאורך זמן. בפאנל "שאלה מתוקה", עלו לאולפן סבא אלי שומן (67) יחד עם נכדיו, רותם (15) ואלמוג (13), כדי לנסות ולגשר על הפער הבין-דורי באמצעות משחק טריוויה מיוחד.

במסגרת המשחק, נשאלו המשתתפים שאלות על מושגים וסלנגים מעולמו של הדור השני. במהלך המשחק, שנערך הצדדים מתמודדים עם פער השפות והזמנים. למרות הטעויות והתפוחים הרבים שטבל בדבש, שומר אלי על הומור עצמי ומתלוצץ: "אני הולך לקנות מילון אבן שושן". למרות הפערים והעובדה שחלק מהמונחים החדשים הוגדרו כ"קרינג''", המשחק הפך במהרה לחוויה משפחתית מגבשת ומלאת צחוק. אלי מסכם את המפגש בגאווה רבה: "יצאתי גאה בנכדים שלי".

מתיקות מדור לדור: הלוחם שמוצא עוגן אצל סבו

עבור עידו ארבל, בן 28 מתל אביב המשרת כנהג בחטיבת אלכסנדרוני במילואים, הבית של סבא וסבתא הוא תמיד המקום שאליו משתוקקים לחזור. "כל הילדות שלי גרתי ממש כאן, קרוב לסבא וסבתא, וכל תירוץ שיש כדי לבוא לכאן הוא מבורך," מספר עידו ומסביר את החשיבות של סבו המשפחתית: "סבא הוא ראש השבט, הוא מקיים את משפחת ארבל. כל נכד שמגיע לגיל בר-מצווה או בת-מצווה, עובר סדרה של משימות עם סבא".

עם פרוץ המלחמה והשירות הממושך במילואים, הקשר המשפחתי העמוק קיבל רובד ייחודי נוסף. "אני חושב שבשנים האחרונות, ובפרט בתקופת המלחמה, נוצרה איזושהי קרבה שהיא מעבר לנכד וסבא - ממש קרבה של לוחמים," אומר עידו. מוטי, שלחם כחי"רניק בסיני, בלבנון ובכל מלחמות ישראל, מבין בדיוק על מה נכדו מדבר: "כחי"רניק זה לאכול בוץ - פעם זה בלבנון ופעם זה בעזה. אלה אותן חוויות של יחידה לוחמת, והרוח נשארה אותו דבר".

ברגע מיוחד ומרגש במהלך הביקור, מגיש עידו לסבו מכתב הוקרה מעומק הלב וכתב: "לסבא היקר, שתמשיך להיות עוגן משמעותי בחיים שלי לעוד הרבה שנים. אוהב ומעריך המון". המחווה המרגשת נוגעת עמוק בליבו של מוטי. "כל כך פחדתי מלהיות פנסיונר, אבל מסתבר שזה הפרק הכי יפה בחיים. מה צריך בחיים? בריאות טובה ונחת מהנכדים". מוטי מסם באיחול חם לנכדו לקראת הבאות: "אני מאחל לעידו, כשהוא יגיע לסופה של השנה הזאת ויסתכל אחורה, שהוא יחייך בסיפוק ויגיד לעצמו: 'וואלה, הייתה לי שנה טובה מאוד'. הלוואי, על כל עם ישראל - אמן".