19 אלף עולים חדשים לישראל בתשפ"ו: "עלייה היא שיא האופטימיות"

העלייה לישראל תמיד היתה סוגיה מורכבת: המצב הביטחוני כאן בארץ וההתלבטות אם לעזוב חיים נוחים במדינה שבה גדלת - אל מול הגשמת החלום לקחת חלק במפעל הציוני במקום שהוא, בסופו של דבר, הבית האמיתי עבור מיליוני יהודים בכל העולם. שנת תשפ"ו הוכיחה שבינתיים המגמה החיובית נמשכת.

18,696 עולים חדשים הגיעו ארצה במהלך השנה האחרונה (המבוגרים ביותר - שני עולים מרוסיה ומצרפת בני 102, והצעיר ביותר - תינוק בן שבועיים ממקסיקו) ובחרו בישראל כביתם.

עבור המדינה מדובר בדם חדש למערכת הבריאות, לקמפוסים באקדמיה, למנועי הצמיחה של ההייטק ולמצבת הלוחמים בצה"ל.

"להמשיך ולשמור על רמות מאוד גבוהות, של עשרות אלפים שבוחרים לעזוב חיים מאוד נוחים, זה הישג עצום", אומרת דגנית סנקר־לנגה, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, "ראינו בשנה האחרונה זינוק משמעותי במיוחד במספר תיקי העלייה שנפתחו. יש יותר ויותר יהודים בעולם שהמחשבה האוטומטית שלהם כיום היא לעלות, והם אומרים לעצמם: 'אנחנו יודעים שאנחנו פותחים תיק, אנחנו בדרך לשם, זה אולי ייקח שנה או שנתיים', אבל מבחינתם זו מעין תעודת ביטוח. אני מבינה את הקושי לעשות את הצעד הנוסף, כי הגירה היא מצב משברי בהגדרה. זה דבר מאוד קשה, בוודאי בגילי העבודה שבהם יש עוד ילדים והחינוך הוא פקטור מרכזי. לכן קל יותר להביא צעירים או פנסיונרים, אבל טווח הגילים של גילי העבודה קשה יותר, ואלה החלטות הרות גורל".

רוב העולים: בגילאי 18-35

הנתונים של תשפ"ו משקפים היטב את המורכבות הזו. קבוצת הגיל הגדולה ביותר מבין העולים היא של צעירים בני 18 עד 35, שמספרם עומד על 6,394. צעירים אלו, הפנויים ממחויבויות משפחתיות כבדות, מהווים את חוד החנית של הקליטה האקדמית והתעסוקתית. מבני גילי העבודה המרכזיים, 36 עד 50, עלו 3,348 אנשים, בעוד שבקבוצת הגיל של בני 51 עד 60 נרשמו 1,732 עולים.

העובדה המשמעותית ביותר היא רציפות העלייה גם בשנים של מלחמה. "העלייה לא עצרה אפילו יום אחד אחרי אסון 7 באוקטובר", אומרת סנקר־לנגה, "היא לא עצרה בקורונה, לא בצוק איתן, וגם לא במלחמה הזו. העלייה לא עוצרת כי זה כוח חזק מאוד של אנשים שקיבלו החלטה שערך החיים במדינת ישראל טוב יותר עבורם. הם ראו את הטילים, המלחמות, יוקר המחיה, הכל - ועדיין מאמינים שנכון להם לחיות במדינת ישראל. ואז, אם מכרת כבר את הבית וניתקת את הילדים ממערכות החינוך - אתה עולה, גם אם זה ב־8 באוקטובר.

"יש עוד משהו: המלחמה הזו העירה צדדים אחרים בעם ישראל, לא רק את הצד של השכול והקושי". סנקר־לנגה שימשה במהלך המלחמה ראש מערך אדם וקהילה במנהלת תקומה. "יש לי היכרות מצוינת עם רמות הסטרס והחרדה. אבל זה צד אחד של 7 באוקטובר, כי יש גם את הצד ההרואי, המעבר מאפלה לאור גדול, להישגים צבאיים, מדיניים וכלכליים, ואנשים תמיד רוצים להיות חלק מסיפור הצלחה. כשיחיד בוחר לחיות את חייו, הוא לא בוחר לפי אירוע ביטחוני נקודתי אלא לפי תפיסת עולם".

כדי לתמוך בעולים שהגיעו אל תוך מציאות ביטחונית סוערת, הפעיל המשרד מערך רחב. "מלבד 550 עובדי המשרד שמפוזרים בכל הארץ, יש לנו פרויקטורים ברשויות המקומיות, עובדים של המוסדות הלאומיים בחו"ל וכאלה שעוסקים ברגישות תרבותית שהנגישו לעולים את הסיטואציה", אומרת המנכ"לית. "הם ידעו להסביר להם מראש מה זה ממ"ד, מה זה צבע אדום, מה זו אזעקה, לאן הולכים, ומה קורה בבתי הספר. יש לנו מערך רווחה ומוקד שעונה לחרדות ולכל בעיה בחמש שפות. העולים תודרכו היטב טרום עלייתם, ביום עלייתם ובתקופה שלאחר הגעתם".

חשיבות הקליטה הקלה

מפת התפוצות שממנה מגיעים העולים מציגה גיוון עשיר לצד מגמות גיאופוליטיות מובהקות. רוסיה מובילה את רשימת מדינות המוצא עם 5,572 עולים בשנת תשפ"ו, במקום השני ניצבת צרפת, שממנה הגיע גל ענק של 4,148 עולים - גידול המושפע באופן ישיר מהתגברות האנטישמיות באירופה. מארה"ב עלו 2,951 יהודים, מבריטניה הגיעו 904 עולים, מאוקראינה 791 ומבלארוס 475 עולים.

בחלוקה עירונית - תל אביב־יפו ניצבת בראש הערים הקולטות עם 2,651 עולים חדשים, בעוד נתניה מציגה נתון מרשים של 2,224 עולים. ירושלים קלטה 1,988 עולים, חיפה 1,451, ובת ים 933 עולים. רעננה, יעד מבוקש עבור עולים מארצות דוברי אנגלית, קלטה 917 עולים, ואחריה אשדוד עם 814 עולים.

"אחד הצעדים החשובים שנעשו פה נוגע לקליטת צעירים", אומרת סנקר־לנגה. "שר העלייה והקליטה, ח"כ אופיר סופר, הציע תפיסת עולם שאמרה - בואו נתעקש יותר על ארצות המערב ונשקיע יותר בצעירים עולים. למה? כי קל להם יותר - לוקחים צ'ימידן, שוכרים דירה, מתקבלים באקדמיה. יש לנו אקדמיה חזקה מאוד, והמשרד מציע לימודים חינמיים. אם תסתכל על מה שקרה בקמפוסים בארה"ב, תשמע יהודים שורשיים שאומרים 'הילד שלי כבר לא יכול להיכנס לקמפוסים האלה, מרוב אנטישמיות אלה כבר לא מקומות ליהודים'. אז היתה פה השקעה: פותחו תוכניות לימוד באקדמיה לצעירים בשפתם - בצרפתית, באנגלית או ברוסית - במהלך השנה הראשונה, וכך יש להם כניסה חלקה ונכונה יותר להשתלבות החברתית בישראל".

ניתוח נתוני ההשכלה של עולי תשפ"ו ממחיש עד כמה ההשקעה הזו מוצדקת. מתוך עולים שעבורם נרשמו נתוני השכלה, ל־6,144 עולים יש השכלה על־תיכונית או אקדמית מלאה. ל־4,176 עולים נוספים השכלה מקצועית מוגדרת, ל־4,065 עולים השכלה תיכונית, ול־2,589 עולים השכלה יסודית.

נדבך קריטי במיוחד במאמצי הקליטה התעסוקתית הוא תחום הרפואה. השנה עלו לישראל 414 רופאים ורופאות, כשמערכת הבריאות הישראלית סובלת, כמעט כמו תמיד, ממחסור בכוח אדם. בתשובה לשאלה כיצד מתגברים על המחסום הבירוקרטי של הכרה בהסמכות מחו"ל, מציגה המנכ"לית פריצת דרך: "לפני שנתיים הקים המשרד את מינהלת הרופאים, שמשותפת למשרד הבריאות ולמשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואנשים מטעמה נוסעים לחו"ל, יושבים עם הרופאים המועמדים ומייצרים מצב שברגע שרופא נוחת פה תוך שבוע הוא כבר יכול להתחיל לעבוד.

"הקמנו מנגנון יחד עם משרד החינוך למורים לאנגלית שנקרא "מורים עולים" בשיתוף עם ארגון 'נפש בנפש'. המטרה היא שאותם מורים יזכו להכרה בתארים טרם הגעתם, וכשיעלו לישראל הם כבר יידעו לאיזה בית ספר הם משובצים. ואז אפשר לבנות את כל מעטפת הקליטה של המשפחה: איפה המורה יעבוד, איפה הילדים ילמדו, איפה אשתו תעבוד, ואיפה הוא ישכור דירה. כל זה חלק ממודל של מקסום תהליכי הקליטה טרום הגעה לארץ".

הרוח הצעירה והנכונות לתרום למדינה באות לידי ביטוי במספרי הגיוס לצה"ל. השנה התגייסו לצבא 2,550 עולים חדשים, כאשר 1,360 מתוכם הם חיילים בודדים.

סנקר־לנגה: "משירותי ארוך השנים בצה"ל ומחוצה לו התוודעתי לסוגיה המורכבת של חיילים עולים מזוויות שונות, ואין לי ספק שהם בלב הקונצנזוס הישראלי. הייתי 24 שנים באגף כוח אדם, בדירקטוריון האגודה למען החייל, אלו גופים שתמיד תומכים בחיילים בודדים, וגם כאן במשרד - המעטפת שהם זוכים לה רחבה. החיילים מקבלים הכנה מצוינת לפני השירות, עטופים בתוך צה"ל, ויש תוכניות גם לפוסט־השירות".

מקבלים מהמדינה - ומחזירים

בתחום התעסוקה רואה סנקר־לנגה בעולים מנוע צמיחה לאומי: "מחקרים מראים שכל השקעה בעולה לפחות משלשת את עצמה בתוך 10 שנים. העלייה היא ה־HR של מדינת ישראל בהמון תחומים. למשל, בתחום הבינה המלאכותית המשרד שותף באיתור והסבה של עולים מתמחים. בעולם התשתיות - עם כניסת הרכבת הקלה והמטרו - נדרשים מקצועות שאין לנו בארץ, כמו מהנדסי רכבות. משרד העלייה והקליטה שותף בפרויקטים אלה בהבאת בעלי המקצוע מחו"ל, כי בסוף זה לא רק מה העולים מקבלים ממדינת ישראל, אלא מה המדינה מקבלת מהעלייה".

סנקר־לנגה מכירה את העלייה גם ברמה האישית ומעידה מקרוב: "גדלתי בנהורה בחבל לכיש - מקום שכולו קליטת עלייה. כיום אני חברה בקהילה שם שיש בה עולים רבים מאמריקה ולאחרונה הצטרפה משפחת רופאים - היא נוירוכירורגית והוא פתולוג - שעזבו בתי חולים מובילים בחו"ל ועלו עם חמישה ילדים. הילדים השתלבו מדהים במערכות החינוך ובקהילה וכך גם ההורים.

"בכל פעם שאני פוגשת משפחה כזו אני מבינה שעלייה היא שיא האופטימיות עבור כולנו, זה הדבק של הציבור הישראלי שנלחם פה באמת יום־יום על הביחד שלו ועל הבית שלו".