מתקופת המנדט ועד היום: 90 שנות דבש ישראלי

סיפורה של מכוורת יד מרדכי החל עוד בשנת 1936, ימי המנדט הבריטי, כאשר תושבי הקיבוץ - שלמדו את מלאכת הדבוראות מחיילים בריטים עוד באזור נתניה - הניחו את היסודות למותג שהפך לחלק בלתי נפרד מהבית הישראלי. כיום, תשעה עשורים לאחר מכן כשהמכוורת פועלת בעוטף ישראל, מציינים במותג דרך ארוכה של חיבור לקרקע.

במסגרת משדר "יד מרדכי" באתר "היום", סיפרה לילך דולב בן קדר, מנהלת שיווק וחדשנות ביד מרדכי, כי הגאווה הגדולה היא השמירה על אותה הדרך: "הדבש, החום, המתיקות, החיבור לבית ולאפייה - אנשים מאוד אוהבים את יד מרדכי. זה מתחבר לארץ ישראליות, לאיכות ולתחושה של בית".

במטרה לתרגם את המורשת השורשית לשפה עיצובית עכשווית, יזמו בסטודיו שטראוס פרויקט ייחודי לרגל חגיגות ה-90. שלומצי ברגר, מנהלת קריאייטיב בסטודיו שטראוס, מספרת כי לצד לוגו חגיגי, ניתנה לראשונה חופש יצירתי למעצבים לעצב תשע תוויות שונות: "זו פעם ראשונה שאנשים בחוץ יכולים לראות מי עיצב את התווית הספציפית שהם קונים". ברגר מוסיפה כי המסר המרכזי ביצירה היה להעביר את התחושות המדויקות של המותג: "רצינו להרגיש רגע את ישראל של פעם, את הפשטות, את הארץ ישראליות הטובה".

"משהו מפעם שמעלה חיוך"

הגעגוע לימים הפשוטים אינו מקרי, אלא חלק ממגמה רחבה יותר של חיפוש אחר אותנטיות בעידן דיגיטלי מהיר. דולב בן קדר משווה את התחושה לזיכרון ילדות של שליחת גלויות שנה טובה מעוטרות זהב לפני החג: "אנחנו היום בעידן דיגיטלי שבו הכול מאוד מהיר, ויש איזשהו געגוע למשהו של פעם, פשוט יותר". ברגר מחזקת את הדברים ומסבירה את הקסם שבין עבר לעתיד: "כשרואים משהו שהוא כזה קצת מפעם, הלב שלנו נפתח. יש פה חיבור של נוסטלגיה וגם חדשנות. אנחנו יודעים לעשות דברים חדשים, אבל גם לתת מקום למה שהיה פה פעם".

בשוק המזון המודרני, המתמודד מול תחרות עזה וייבוא מתרחב מחו"ל, הערך המוסף של תוצרת כחול-לבן מקבל משנה תוקף. בשיחה מבהירה דולב בן קדר כי שום מוצר מיובא לא יכול להחליף את המטען הרגשי שמביא איתו מותג מקומי: "יש כאן חיבור אמיתי לערכים ולישראליות של פעם. כשאנשים ניגשים למדף לפני ראש השנה, זה מעורר זיכרון ילדות בכל אחד מאיתנו. זה משהו שאין לו תחרות ובזה אנחנו מתמקדים".

מעבר לחגיגות 90 השנים ולעיצובים החדשים, המסר המרכזי שמבקשות מובילות המותג להעביר לדור הצעיר ולשולחן החג הוא חיבור עמוק לשורשים: "החיבור לארץ, לשורשיות. להבין שזה משהו שנשאר איתנו, ולראות מאיפה הכול נולד. שם הכול התחיל".