"בשנה הבאה בירושלים" - גרסת המציאות

אחרי עשרות שנים בארה"ב, מורדי (86) וקרול פנצר (82), עלו השבוע לישראל ממרילנד, והתאחדו עם משפחות שתי בנותיהם שכבר גרות בארץ. עלייתם התאפשרה בסיוע ארגון "נפש בנפש", בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל ו-JNFUSA. כ-30 מבני המשפחה,  בנותיהם, 12 הנכדים ו- 11 הנינים, הגיעו לנתב"ג לקבל את פניהם.

לזוג שתי בנות, שתיהן כבר עשו עלייה. הצעירה- ג'סיקה עלתה לפני כ-20 שנה עם בעלה אלי, והבת הבכורה, ניקול, עלתה בדצמבר 2025. כיום חיים בישראל 23 מבני המשפחה המורחבת "עלינו עכשיו כדי להיות קרובים למשפחה שלנו. בנוסף, הגיע הזמן שכל היהודים יחזרו הביתה", הם אומרים.

העלייה של בני הזוג היא גם סגירת מעגל עבור מורדי, שנולד בפולין בשנת 1939. במהלך מלחמת העולם השנייה גורש עם משפחתו לסיביר, שם שרדו בין היתר בעבודות כריתת עצים, בעוד רוב בני משפחתו המורחבת נספו בשואה. לאחר המלחמה היגרה המשפחה לארה"ב. תחילה לניו יורק ומשם לבולטימור.

בגיל 18, שנים ספורות בלבד לאחר שהנאצים רצחו את רוב משפחתו, מצא עצמו מורדי משרת ביחידות השריון של צבא ארה"ב בזמן משבר ברלין, בתקופת המלחמה הקרה. "אירוני ומקומם לחשוב שארה"ב הגנה אז על גרמניה מפני הרוסים, כשרק שנים ספורות קודם לכן הגרמנים רצחו את רוב משפחתי. זה היה סוריאליסטי להציב ניצול שואה בן 18 כאיש צוות טנק כדי להגן על העם שרצח את משפחתו", הוא מספר.

לאורך השנים שמר מורדי על זיקה עמוקה לישראל. הוא הגיע לארץ לתקופות קצרות והתנדב בבסיסי צה"ל בתיקון משאיות וטנקים, שימש כאיש הקשר של ארגון "שר-אל" באזור וושינגטון די.סי. למיון וראיון מועמדים שביקשו להגיע להתנדב בישראל, ובמשך 5 שנים השתתף במירוץ האופניים של בית החולים אלי"ן לגיוס כספים.

גם בבית המשפחה בארה"ב ישראל תמיד הייתה נוכחת. מדי שנה נהגו בני הזוג לברך "בשנה הבאה בירושלים", והברכה הפכה להבטחה. "אמרנו לבתנו ניקול שאנחנו נעשה עלייה אחרי שהם יעשו. אז הם לקחו את הדברים שלנו ברצינות ועברו לישראל השנה כדי שנבוא בעקבותיהם, וזה בדיוק מה שעשינו", הם מספרים.

עבור מורדי, ישראל היא הרבה יותר ממקום מגורים חדש. "ישראל מסמלת עבורי את העובדה שהיהודים חזקים. אנחנו כבר לא היהודים של מלחמת העולם השנייה. יש לנו בית ואנחנו חייבים לתמוך בו ולחזור הביתה".

זוגתו של מורדי, קרול, נולדה בפנסילבניה ב-1943 והיא אמנית ומאיירת אופנה שציירה לאורך השנים עבור עיתונים, בתי אופנה גדולים, ציירה ציורי קיר וקריקטורות, ולימדה אמנות. למרות השמחה וההתרגשות, הם מודים שהמעבר אינו פשוט: "הדבר שהיה הכי קשה להשאיר מאחור הוא המשפחה שנותרה בארה"ב. משפחה תמיד באה ראשונה".

כעת, לאחר הנחיתה, התוכניות שלהם צנועות: "הדבר הראשון שאנחנו חייבים לעשות הוא לנוח טוב. הדרך לכאן דרשה המון עבודה. אחרי זה נחפש מקום יפה לגור בו ולקרוא לו בית". ובינתיים, מורדי כבר החליט על שינוי נוסף שמגיע עם העלייה לישראל: מעכשיו הוא חוזר לשמו המקורי, מרדכי. "אם אני ישראלי, אז אני מרדכי", הוא אומר בחיוך.

יהושע פס מייסד ומנכ"ל נפש בנפש סיכם ואמר: "הסיפור של משפחת פנצר הוא סיפור של ציונות שחוצה דורות וגבולות. מרגש לראות אותם מגיעים היום לישראל, סוגרים מעגל ומגשימים חלום משפחתי של שנים. זה מרגש עוד יותר בייחוד עבור מי ששרד את השואה, כמו מורדי. זה הניצחון האמיתי".