"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החזרה למשרד: האם המעסיק באמת יכול לבטל את העבודה מהבית?

סירוב מתמשך לחזור למשרד ללא הסכמה עלול להוביל לפיטורים • אך קיים הבדל משמעותי בין עובד שהתקבל מראש לעבודה מרחוק או שחוזה העבודה שלו מעגן זאת במפורש

| עודכן:
0השמעה
עבודה מהבית  , Pixabay
עבודה מהבית | צילום: Pixabay

לאחר תקופה ארוכה שבה העבודה מהבית הפכה לחלק בלתי נפרד משגרת חייהם של עובדים רבים, מעסיקים רבים דורשים כעת לשוב לעבודה מלאה מהמשרד.

עבודה מהבית. למעסיק יש את הסמכות המלאה לקבוע את מתכונת העבודה | צילום: envato element

כדי להבין את הגבולות המשפטיים ואת הזכויות של שני הצדדים במצב זה, שוחחנו עם עו"ד עידן פפר, שותף במחלקת דיני עבודה ורילוקיישן במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שעושה סדר במצב המשפטי החדש.

עובדים רבים התרגלו לעבוד מהבית בשנים האחרונות ואף עומדים בכל היעדים בהצלחה. האם למרות זאת המעסיק רשאי לדרוש מהם לחזור למשרד באופן חד-צדדי?

עו"ד פפר מסביר: "למעסיק יש זכות לנהל את מקום העבודה בהתאם לשיקול דעתו ולקבוע את מתכונת העבודה ואופן ביצועה, ולכן המעסיק רשאי לקבוע כי לא תתאפשר עבודה מרחוק, באופן מלא או חלקי".

לדבריו, גם מי שעובדים היטב וזמינים לחלוטין מהבית עדיין חייבים להגיע למשרד אם המעסיק דורש זאת, שכן למעסיק מותר לשקול שיקולים רחבים יותר כמו עבודת צוות, פגישות, פיקוח או צרכים ניהוליים שונים.

בתי הדין לעבודה כבר חזרו על העיקרון לפיו למעסיק יש את הסמכות המלאה לקבוע את מתכונת העבודה, ובלבד שהחלטתו מתקבלת בתום לב, משיקולים ענייניים ומקצועיים, ולא מתוך שיקולים מפלים.

"לאחרונה משרדנו היה מעורב בהליך שבו עובדת ניסתה לכפות על המעסיק לאפשר לה לעבוד מהבית במהלך הקורונה", מספר עו"ד פפר. "בית הדין דחה את הגישה הזו וחזר על העיקרון שלפיו למעסיק יש את הזכות והסמכות לקבוע את מתכונת העבודה".

עם זאת, ההחלטה צריכה להיות עניינית ובתום לב. אפשר לקבוע מתכונת שונה לתפקידים או לעובדים שונים אם יש לכך סיבה מקצועית, אך אסור שההחלטה תתבסס על שיקולים מפלים, למשל סטריאוטיפים הנוגעים להורות.

מה קורה אם עובד מסרב לחזור למשרד וממשיך לעבוד כרגיל מהבית, והאם ביטול ההסדר יכול להיחשב כהרעת תנאים המאפשרת להתפטר בדין מפוטר?

סירוב מתמשך לחזור למשרד ללא הסכמה עלול להיחשב לאי-ציות להוראות המעסיק, ובנסיבות מסוימות אף להוביל לפיטורים, בכפוף לחובתו של המעסיק לערוך שימוע כדין. באשר לשאלה האם מדובר בהרעת תנאים, התשובה אינה אוטומטית ומקורה בבחינת ההסכמות ההיסטוריות.

קיים הבדל משמעותי בין עובד שהתקבל מראש לעבודה מרחוק או שחוזה העבודה שלו מעגן זאת במפורש, לבין מי שהמעסיק פשוט אפשר לו לעבוד מהבית לאורך תקופה.

ככל שהעבודה מהבית מעוגנת וברורה יותר בחוזה, כך יהיה קשה יותר למעסיק לשנותה חד-צדדית, ובמקרים מסוימים שינוי כזה אכן עשוי להיחשב להרעת תנאים המאפשרת התפטרות "בדין מפוטר" עם זכאות לפיצויים.

במצב שבו דרישה כזו עולה, ממליץ עו"ד פפר לבדוק תחילה מה סוכם בחוזה העבודה ולנסות להגיע להסכמות משותפות על מודל היברידי או חזרה הדרגתית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר