מפגש אחד ששינה הכל: המורה מקנדה שהתגיירה ובאה לתמוך בעוטף

בגיל 49 הכירה פני, מורה ואשת חינוך מאוון סאונד שבקנדה, את הארווי גולדמן, קנדי יהודי. שניהם היו בפרק ב' של חייהם, והאהבה ביניהם פרחה מהר. יחד עם הזוגיות, הלך והעמיק גם החיבור של פני ליהדות. היא החלה בתהליך גיור שלווה על ידי הארווי, אך רגע לפני שהשלימה אותו, היכה בה האסון – הארווי הלך לעולמו במפתיע. למרות השבר העמוק, פני בחרה באומץ להמשיך בדרך שהתחילו יחד.

"אחרי שהארווי נפטר עברתי תקופה קשה מאוד", היא מספרת בגילוי לב. "הרגשתי מבודדת, מותשת ושבורה מהאבל. אחד הדברים שעזרו לי היה לכתוב ביומן את המחשבות והחוויות שלי, ולכתוב להארווי מכתבים לפני השינה. הכתיבה על האבל הייתה עבורי דרך להמשיך להרגיש מחוברת אליו".

הזיכרונות מתקופת הגיור המשותפת הפכו לעוגן בחייה. פני נזכרת בשיעורי הגיור השבועיים של הרב אלן בטורונטו, אליהם הארווי ליווה אותה. בנסיעות הארוכות חזרה הביתה הם ניהלו שיחות משמעותיות על הדברים שלמדו. יחד התחילו לשמור כשרות ושבת, והוא הכיר לה את מנהגי חגי תשרי והימים הנוראים.

נחושה להמשיך בגיור

"הלימוד על היהדות היה עבורי מנחם מאוד. התרגשתי והייתי גאה לקראת הפיכתי ליהודייה", היא משתפת. "כשהרב יצר איתי קשר לשאול לשלומי, אמרתי לו שאני נחושה להמשיך במסע הגיור. השיעורים השבועיים נתנו לי בתקופת האבל משהו להיאחז בו ומשהו לצפות לו".

האובדן העמוק לא רק עיצב מחדש את חייה האישיים, אלא גם את זהותה המקצועית כאשת חינוך. הוא העניק לה רגישות יוצאת דופן והבנה עמוקה לכאבם של ילדים. "אני מרגישה שהפכתי רגישה וסבלנית יותר. לעולם לא אמעיט בכאב של ילד בעקבות אובדן של חברות או אפילו חיית מחמד. אני יודעת עד כמה כאב יכול להיות ממשי, ולכן חשוב לי להגיב בחמלה".

כיום, הכיתה שלה היא מרחב מכיל ובטוח. "אני מאמינה היום יותר מתמיד שמערכות יחסים ואמון חשובים יותר מתוכנית לימודים מושלמת או מהישגים גבוהים. ערכים כמו כבוד, אחריות ואכפתיות הם חלק משמעותי מתוכנית הלימודים שלי".

הקשר לישראל וליהדות קיבל ממד עמוק ומוחשי אף יותר כאשר פני הגיעה לישראל במסגרת משלחות "בינת הלב" של מגבית קנדה - יוזמה שמביאה אנשי חינוך מקנדה להיכרות בלתי אמצעית עם החברה הישראלית. הביקור הפגיש אותה עם קהילות העוטף שחייהן התהפכו מאז 7 באוקטובר.

"היה קשה וכואב לשמוע את הסיפורים של אנשים שאיבדו כל כך הרבה", היא משתפת. "אך במקביל התרשמתי מאוד מהחוסן של הניצולים, מהנכונות שלהם לשתף את הסיפור שלהם, לבנות מחדש את הקהילה ולהנציח את זכרם של הנרצחים. המפגש הזה עזר לי להבין בצורה עמוקה יותר את הכוח שטמון בקהילה, ואת הדרך שבה הם פועלים נגד שנאה ומשמרים את הזיכרון באמצעות תמונות וסיפורי חיים".

החוויות במסגרת המשלחת גם חידדו עבורה את מהות הציונות: "העם היהודי הוא העם הילידי של ארץ ישראל ויש לו זכות למולדת בטוחה ושלווה. מבחינתתי המשמעות של מדינה יהודית היא שיהודים יכולים לקיים בה בביטחון את הדת, התרבות והשפה שלהם, ולנהל את חייהם בארצם. אני גם מאמינה בזכותו של העם היהודי להגן על עצמו".

המסע לישראל פקח את עיניה להיקף האנטישמיות ולחומרת השפעתה על יהודים ברחבי העולם. מאז, פני רתמה את החוויות שצברה כדי להיאבק בתופעה. "אני מחפשת את הדרכים הנכונות והאפקטיביות ביותר לדבר נגד אנטישמיות באמצעות חינוך, העלאת מודעות ושימוש בכלים מעשיים", היא מסבירה. 

כיצד נראית ונשמעת אנטישמיות

בכיתתה, הכללים ברורים: שנאה וגזענות אינן מתקבלות. היא דואגת ללמד את תלמידיה באופן מפורש כיצד נראית ונשמעת אנטישמיות - דרך סטריאוטיפים, בדיחות פוגעניות וצורות נוספות של הדרת האחר.

העשייה הזו אף מתרחבת לקהילה כולה. בית הכנסת שבו היא חברה באוון סאונד קיבל לאחרונה מענק משמעותי למאבק באנטישמיות. פני חברה בוועדה שתעבוד יחד עם מועצת בתי הספר של מחוז בלווטר, כדי להכשיר צוותי חינוך לזהות אנטישמיות ולהתמודד איתה. "אני מאוד מתרגשת להיות חלק מהוועדה הזו", היא אומרת בגאווה.

לקראת ביקורה הנוסף בישראל בנובמבר, עם המשלחת הבאה, היא מסכמת בתובנה אישית: "אחת התובנות המשמעותיות ביותר שלקחתי איתי מהמסע היא עד כמה אני זקוקה לקהילה של החברים היהודים שלי כמערכת תמיכה. המפגש חיזק אצלי מאוד את תחושת השייכות ואת ההבנה שאני לא צריכה לעבור את הדברים האלה לבד".

שרה מאלי, מנכ"לית מגבית קנדה: "הסיפור של פני ממחיש את המשמעות העמוקה של משלחות 'בינת הלב' של המגבית. המפגש הבלתי אמצעי עם ישראלים, ובפרט עם אנשי חינוך מובילים ועם מי שחוו את אירועי 7 באוקטובר, מאפשר לאנשי מקצוע בתחום החינוך בקנדה להבין לעומק מציאות שאי אפשר לתפוס מרחוק. מבחינתנו, המשמעות של המשלחת ניכרת גם במה שקורה אחריה - כשהחוויה והידע שנצברו הופכים לכלים חינוכיים, לשיח בכיתה ולעשייה בתוך הפדרציה היהודית, במטרה לחזק את הקהילה. במקרה של פני, אפשר לראות כיצד המשלחת העמיקה את הקשר שלה לישראל וליהדות - שני מרכיבים בזהות היהודית שאי אפשר להפריד ביניהם, והובילה אותה להגשמה אישית וקולקטיבית באמצעות פעילות חינוכית בקהילה. זו בדיוק ההשפעה שאנחנו מבקשים לייצר".