זוכה מאיום ברצח אשתו אחרי שהודתה: "הגזמתי"

בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה גבר שהואשם בשורה של איומים קשים על חיי אשתו, לאחר שהאישה הודתה בבית המשפט כי הגזימה בתלונתה במשטרה וכי חלק מהדברים "לא היו ולא נבראו".

לפי כתב האישום המקורי, בספטמבר אשתקד התפתח ויכוח סוער בין בני הזוג בשעת לילה מאוחרת. במהלך הריב, כך נטען, איים הבעל על אשתו כי ירצח אותה מתוך שינה, יחנוק אותה ויחתוך את גרונה. בהמשך נטען כי איים לשרוף אותה ואת העסק שלה, ואף אמר שישלח אליה "ערבים לעסק". בתום הוויכוח, נאמר באישום המקורי, ירד הבעל לרחוב וניפץ את חלון מכוניתם המשותפת בעזרת אבן.

אלא שבבית המשפט התבררה תמונה שונה לחלוטין. הבעל, באמצעות בא כוחו עו"ד טלי חזום, הודה רק בכך ששבר את חלון הרכב, והסביר כי עשה זאת משום שנזקק למפתחות האופניים החשמליים שלו שהיו בתא הכפפות, לאחר שנתקע בלילה ללא תחבורה ציבורית. לגבי יתר ההאשמות טען כי מדובר בשקרים. לדבריו, הריב בכלל התחיל לאחר ששאל את אשתו מדוע היא מחפשת כדורגלנים בטלפון הנייד שלה, ובתגובה היא קיללה אותו ודרשה ממנו לעזוב את הבית.

האישה, מצידה, באמצעות באי כוחה עו"ד רוי חן ועו"ד אדר עידן אישרה בבית המשפט כי בעלה אכן האשים אותה בבגידה ולכן הייתה סוערת באותו לילה. אך הטוויסט הגדול הגיע כשהודתה בגלוי כי תיאוריה במשטרה היו מוגזמים: היא סיפרה כי בפועל בעלה רק קילל אותה ולא איים עליה, ואף הודתה שלא ראתה אותו מנפץ את שמשת הרכב. המתלוננת ציינה כי יחסיהם כיום טובים, וסיפרה כי הוכרחה להגיש את התלונה בניגוד לרצונה וכעת היא מבקשת לסגור את התיק.

השופט:"אינני יכול לקבוע מה היה מלל הדברים"

השופט איתי הרמלין קיבל את עדותה המעודכנת של האישה וקבע כי חזרתה מההאשמות בבית המשפט הייתה "תגובה אותנטית ואמינה". הוא הבהיר כי מכיוון שהדברים שסיפרה בזמן אמת לשוטרת היו כלליים בלבד, נוצר ספק משפטי שלא מאפשר להרשיע את הבעל.

"גם אם קיימת הסתברות גבוהה לכך שמדובר היה באיומים", הסביר השופט בהכרעת הדין, "הואיל ואינני יכול לקבוע ברמה שמעבר לספק סביר מה היה מלל הדברים, אינני יכול לקבוע כי אמנם מדובר היה באיומים במובנם החוקי".

גם האישום על ניפוץ חלון המכונית נדחה על ידי בית המשפט, לאחר שהשופט הגדיר את המעשה כ"זוטי דברים" - כלומר עבירה קלת ערך שאינה מצדיקה הרשעה פלילית. השופט נימק זאת בכך שהאירוע התרחש בלילה ללא עדים ולא גלש לבהלה ציבורית, בעוד לנאשם לא הייתה ברירה ריאלית אחרת להשיג את אופניו כדי לחזור לביתו.

סרטונים בעידן ה-AI? "חובה להקפיד על קבילות"

נקודה מרכזית נוספת בזיכוי הייתה פסילת ראיות צילומיות שהגישה התביעה. השופט סירב לקבל תמונות וסרטון מליל האירוע מאחר ולא הוכח מי צילם אותם בשל חשש מזיוף על ידי תוכנות בינה מלאכותית.

"בימים אלו - שבהם כמעט כל אדם יכול תוך שימוש בתוכנות בינה מלאכותית לייצר תמונות, סרטונים וקבצי קול שלא ניתן יהיה לזהות כי אינם אמיתיים... עולה שוב חשיבות ההקפדה על כללים לקבילות ראיות מעין אלו", הבהיר השופט הרמלין, ובסופו של דבר הורה על זיכוי מלא של הבעל.