אסון בית הזיקוק באשדוד: "חש שמנסים לכסת"ח ולטאטא מתחת לשטיח"

"אני מרגיש את החוסר שלה בכל דבר", אומר אילן גוייכמן. "אין דבר אחד בחיים שלנו שלא חסר ממנו. זה שאני ישן לבד במיטה זה מאוד מוזר לי. הדברים שלה עדיין פה ואני לא יודע מה לעשות איתם".

כחצי שנה אחרי שאשתו ניצן נהרגה בתאונת העבודה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, אילן ושלושת ילדיהם מנסים ללמוד לחיות בעולם שבו היא איננה עוד. לניצן ז"ל ולאילן שלושה ילדים, בני 13, 8 ו-4, ולאחרונה יצאו לחופשה מתוכננת לקפריסין. הכרטיס של ניצן בוטל, אבל במושב שהיה אמור להיות שלה ישבה נוסעת אחרת. "כל הטיסה כולנו פשוט נעצנו בה עיניים בלי לשים לב", מספר אילן.

אלא שלצד האבל, אילן מספר על תחושה קשה של חוסר ודאות. בעוד עורך דינו נמצא בקשר שוטף עם המשטרה ומקבל עדכונים בהתאם למגבלות החקירה, אילן אומר שבמקרה כה רגיש היה מצפה לקשר ישיר יותר מולו ולהסברים רבים על התקדמות החקירה. "לולא עורך הדין ששכרנו ואנשים שמנסים לעזור לי ולברר, כנראה שלא הייתי יודע כמעט כלום", הוא אומר.

לדבריו, גם משפחתה של אירינה רדצ'וק, שנהרגה עם ניצן באותה התאונה, שותפה לתחושה. "הם כבר ניסו להפוך שולחנות כדי להבין מה קורה, וגם הם קיבלו רק פירורי מידע. אנחנו אלה שאיבדנו את היקר לנו מכל, ובסוף אנחנו גם אלה שצריכים להתחנן שיסבירו לנו מה קרה שם".

הבדיקה טרם הושלמה

תזכורת: האסון התרחש ב-11 בפברואר. על פי הפרטים שפורסמו עד כה, במהלך בדיקה בחדר שבו נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, חוברו ניצן ואירינה למכלים שהיו אמורים להכיל אוויר רפואי, אך לפי החשד הכילו חנקן. השתיים התמוטטו בחדר. במסגרת הפרשה נחקרו גורמים בחברה שסיפקה את המכלים וכן גורמים בבית הזיקוק.

החקירה ברובה הושלמה והתיק הועבר לעיון הפרקליטות, אך הבדיקה הטוקסיקולוגית של המכון לרפואה משפטית טרם הסתיימה. לאחר השלמתה ייתכן שיידרשו פעולות חקירה נוספות.

לדברי אילן, הנהלת בית הזיקוק הציגה לו לפני כחודשיים תחקיר פנימי שערכה בעקבות האסון. "עיקר הכשל שנמצא קשור למכלי האוויר שסופקו למפעל: מכלים שסומנו כאילו הם מכילים אוויר רפואי, אך לפי הטענה הכילו חומר אחר", הוא מספר. "לאחר האסון אותרו במסגרת איסוף המכלים עוד כ-30 בלונים שסומנו כאוויר רפואי אך הכילו חומר אחר".

אי לכך, מוסיף אילן, המוות של ניצן ואירינה הציל חיים של עשרות אנשים, שכן "מכלים כאלה הגיעו גם למוסדות רפואיים".

"מתקנים - וטוענים שזה לא היה עוזר"

אלא שדווקא התחקיר הותיר אותו עם שאלות נוספות. "לאחר התאונה הוכנסו בבית הזיקוק אמצעי בטיחות נוספים, בהם מצלמה בחדר, לחצן מצוקה וחיישן שמתריע במקרה של נפילת עובד", מספר אילן. "שונה גם אופן ההתחברות למכל. למרות זאת, נציגי המפעל הסבירו לי שגם אמצעים אלה לא היו יכולים להציל את השתיים".

"זה מרגיש כאילו קודם מתקנים את כל מה שהיה חסר, ואז מסבירים לנו ששום דבר מזה ממילא לא היה עוזר", אומר אילן. "אי אפשר מצד אחד להוסיף אחרי האסון מצלמה, לחצן מצוקה, חיישן נפילה ולשנות נהלים, ומצד אחר לטעון שאף אחד מהדברים האלה לא היה יכול לשנות את התוצאה. זו טענה שמבחינתי פשוט לא מחזיקה מים.

"אם היה מישהו שמסתכל ורואה שהן מתמוטטות, כשהחומצה עדיין סגורה והחדר נקי, הוא היה יכול לפתוח את הדלת. אם הן היו מחוברות לבלונים שונים, אולי אחת הייתה מתמוטטת והשנייה הייתה יכולה להציל אותה. אם הייתה מצלמה, היו רואים. איך אפשר להגיד שכל הדברים האלה לא היו משנים?".

גם משרד העבודה נדרש בעקבות האסון להתערבות במעבדה. מהמשרד נמסר כי מינהל הבטיחות הטיל מספר צווי בטיחות שסגרו את העבודה במקום עד לתיקון כלל הליקויים. לאחר שהמפעל מילא את דרישות הפיקוח, הוסר הצו האחרון בסוף מאי. במשרד מסרו כי הפיקוח על המעבדה מבוצע מאז "באופן תדיר והדוק".

בכל הנוגע לחברת יעקב סאלם ובניו, שסיפקה את המכלים, מסר המשרד כי בהנחייתו עדיין אסור לחברה לשווק או למכור גלילי אוויר וכי מתבצעים במקום ביקורי פיקוח שוטפים. בדוח ביקור מ-19 באוגוסט צוין כי לא נמצא תיעוד להפרת הצו וכי לפי נציגי החברה הם אינם מוכרים או משווקים גלילי אוויר ואינם מוציאים אותם ממקום האחסון.

"ניצן כלל לא רצתה לבצע את הבדיקות"

אחד הפרטים שמכאיבים במיוחד לאילן הוא שלדבריו, ניצן כלל לא רצתה לבצע את הבדיקות שבמסגרתן מצאה את מותה. במשך תקופה ביצעה את המשימה עובדת אחרת, ולאחר שזו עזבה התבקשה ניצן להחליף אותה. "אמרו לה, בואי תעזרי לנו קצת עד שנביא עובדת חדשה. כמו הרבה מקומות עבודה דחקו אותה בגלל מחסור בעובד ובסוף היא הסכימה".

באותה תקופה, לדבריו, ניצן כבר רצתה לעזוב את בית הזיקוק. היא שלחה קורות חיים, הלכה לראיונות וחיפשה מקום עבודה אחר. "אני כבר שנים ניסיתי לשכנע אותה לעזוב את המקום", מספר אילן. "היא לא אהבה את העבודה. הדבר היחיד שהיא מאוד אהבה שם היה החברים שלה".

השניים דווקא הגיעו בשנים האחרונות לנקודה שבה הרגישו שאפשר להתחיל ליהנות קצת יותר מהחיים. הילדים גדלו, המצב הכלכלי השתפר והם תכננו לטייל יותר. "התחלנו להרגיש שהנה הגיע התור שלנו", אומר אילן. "היו לנו המון תוכניות".

עו"ד אמיר בן טובים, המייצג את אילן, מסביר כי הם ממתינים להשלמת התמונה המשפטית ולממצאים הסופיים של הבדיקה הטוקסיקולוגית. "ברגע שהתמונה תתבהר נוכל להתקדם בצורה המיטבית ביותר", הוא אומר וטוען כי שאלת האחריות עדיין פתוחה. "בסופו של הליך שבו נגיע לתביעה האזרחית אנחנו צריכים להוכיח על מי להטיל את האחריות. זה יכול להיות בית הזיקוק, חברת אספקת בלוני הגז, ויכול להיות גם וגם".

על אף שבא כוחו נמצא בקשר עם גורמי החקירה, עבור אילן עצמו התחושה נותרה קשה, אף שהתיק כבר הועבר לפרקליטות. "אני מרגיש שמנסים לכסת"ח את זה ולטאטא מתחת לשטיח", הוא אומר. "עברו כבר חודשים ואנחנו עדיין לא יודעים באמת מה קרה שם".

ספקית המכלים: "החקירה התמקדה בחברה שלא בצדק"

בחברת יעקב סאלם ובניו דוחים את הניסיון להטיל על החברה את האחריות. עו"ד ירום הלוי, המייצג את החברה ואת שני האחים שנחקרו, טוען כי כבר מתחילת הדרך "החקירה התמקדה שלא בצדק בחברה". "טרגדיה לחוד והצורך בחקירה ללא משוא פנים לחוד", מסר הלוי. לדבריו, המשטרה ומשרד העבודה "היטו את החקירה רק כנגד ספקית מכלי האוויר הרפואי, בעוד גורמים אחרים לא נחקרו באותה דרך". עוד הוסיף כי בית המשפט שחרר את שני האחים ממעצר וכי הוא מצפה שהפרקליטות "תשכיל לסגור את התיק כנגדם".

מהמשטרה נמסר: "עם קבלת הדיווח אודות האירוע, נפתחה חקירה יסודית והתיק הועבר לעיון הפרקליטות. בניגוד לטענות שהועלו, במהלך החקירה נשמר קשר רציף עם משפחות הנפגעים, ובכלל זה התקיימו שיחות ועדכונים בהתאם למגבלות החלות על חקירה מתנהלת ועל הוראות הדין. בדיקה טוקסיקולוגית טרם הושלמה, אולם חרף זאת, ובשים לב לממצאי החקירה שנאספו עד כה, הוחלט להעביר את התיק לעיון הפרקליטות כבר בשלב זה. מטבע הדברים ובשל העובדה שמדובר בחקירה מתנהלת, לא נוכל לפרט מעבר לכך. החקירה נמשכת במטרה להגיע לחקר האמת ולמיצוי הדין עם כלל המעורבים ככל שיידרש".

מבית זיקוק אשדוד נמסר: "החברה משתתפת בצערן של המשפחות של אירינה רדצ'וק וניצן גוייכמן זכרן לברכה והיא מלווה אותן מאז האירוע הטראגי. הליכי החקירה בנושא טרם הסתיימו, ולכן, באופן טבעי, לא נוכל להתייחס לכך. החברה משקיעה קשב ניהולי רב ומשאבים רבים לקיים סביבת עבודה בטוחה לכלל עובדיה".