קשיש נפצע בירושלים - והעירייה טענה: "הוא לא הרכיב משקפיים"

עיריית ירושלים תשלם כ-350 אלף שקלים לקשיש כבד ראייה בן 83, שמעד ונפצע קשה בגלל פסולת בנייה שהושארה על המדרכה. בית משפט השלום בעיר קבע השבוע כי העירייה התרשלה מכיוון שלא דאגה לפנות את המפגע המסוכן, ודחה לחלוטין את ניסיונות העירייה להפיל את האשמה על הקשיש עצמו.

המקרה התרחש בינואר 2022 בשכונת הר חומה בעיר. הקשיש, אלמן ואב ל-9 ילדים, נסע באוטובוס לבקר את בתו המתגוררת בשכונה. כשהגיע למקום, הבהיר לו הנהג כי עליו לעבור לקו אחר. הקשיש ירד מהאוטובוס והחל לצעוד לעבר התחנה שמעבר לכביש. אולם בדרכו הוא מעד בעוצמה רבה ונפל אל הקרקע.

כתוצאה מהנפילה נחבל הקשיש בכל חלקי גופו, ובעיקר בפניו, בידיו וברגליו. צוות מד"א שהוזעק לזירה פינה אותו לבית החולים "שערי צדק", שם התברר כי הוא סובל משבר קשה עם תזוזה בפיקת הברך.

בשל גילו המתקדם והפציעה המורכבת, הוא נאלץ לעבור ניתוח לקיבוע השבר באמצעות פלטה, ולאחר מכן ניתוח נוסף עקב זיהום שהתפתח במקום. הפציעה הובילה לתהליך שיקומי ממושך, ובבית המשפט שיתף הקשיש באמצעות בא כוחו עו"ד דודו בן עזרי כי בעקבות התאונה נפגעה עצמאותו והוא לא יכול עוד להתקלח בעמידה או ללכת להתפלל בבית הכנסת כפי שנהג לעשות תמיד.

הטענות של העירייה - והאמת שנחשפה

בתגובה לתביעה ניסתה עיריית ירושלים לטעון באמצעות בא כוחה עו"ד שחר נוביק כי הקשיש אשם בנזקיו מכיוון שיצא לרחוב ללא משקפיים. בעירייה אף הוסיפו טיעון תמוה וטענו כי העובדה שמכנסיו לא נקרעו בנפילה פועלת לרעתו (כלומר לא נפל). כטענה חלופית טענה העירייה כי הקבלנים שעבדו במקום הם אלה שהשאירו את הפסולת ולכן הם אשמים, אך בפועל היא נמנעה מלהגיש נגדם הודעה משפטית.

השופטת אורנה סנדלר-איתן דחתה את כל טענות העירייה - וקבעה כי הקשיש מעד בגלל רשת מתכת (מעין גדר) שהונחה על חול והוסוותה על ידי אבני המדרכה. נקבע כי המפגע היה כזה שגם אדם עם ראייה מצוינת היה מתקשה להבחין בו, ובטח אדם מבוגר וכבד ראייה.

בנוסף, השופטת דחתה על הסף את הטיעון לגבי המשקפיים, לאחר שבחנה את התמונות וראתה כי הקשיש דווקא הרכיב משקפיים בזמן האירוע. היא ציינה כי אין משקל לטענה שמכנסיו לא נקרעו, וסירבה לייחס לו אשם כלשהו.

השופטת הבהירה כי על העירייה מוטלת חובה אקטיבית לפקח על הנעשה ברחובות, לאתר מכשולים ולסלקם - גם אם קבלנים הם שהניחו אותם. היא מתחה ביקורת על העירייה וציינה כי אין שום היגיון לחייב רשות מקומית להנגיש תחנות אוטובוס לבעלי מוגבלויות, ובו בזמן להפחית מאחריותה למכשולים בדרכים המובילות לאותן תחנות.

בסיכום הדיון, הצדדים סיכמו על קביעת נכות אורתופדית קבועה של 20% ונכות של 10% בגין צלקת. בנוסף, חייבה השופטת את עיריית ירושלים לשלם לקשיש פיצויים בסך 277 אלף שקלים, בתוספת כ-70 אלף שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.