בישיבת ההסדר כרם ביבנה החל בשעה זו מסע הפרידה והלוויה של רס"ל יהודה יקותיאל כ"ץ, החלל האחרון מקרב סולטן יעקוב. שרידיו של כ"ץ אותרו והושבו השבוע לישראל לאחר 44 שנים.
בני משפחתו, חבריו, רבני הישיבה, בוגרים ותלמידים התכנסו בבית המדרש שבו למד וממנו יצא למלחמת לבנון הראשונה, כדי לשאת דברים לזכרו. בתום המעמד, המשיך מסע הלוויה מן הישיבה בדרכו להר הזיתים בירושלים, שם מובא כ"ץ למנוחות.
אלוף משנה גל לוי, נשא הספד בשם צה"ל ואמר: "44 שנים של געגוע, של שאלה אחת שלא נתנה מנוח, איפה יהודה? איפה האח, החבר, השיריונר שיצא אל הקרב. היום אנחנו לא שואלים איכה. אנחנו מדברים אחרי שהוא חזר מהקרב.
"יהודה היה איש של תורה ועבודה. אם פרוץ המלחמה הוא התייצב לצד חבריו לקרב, ידע להיות עבור חבריו מקור של כוח. הוא חיזק אותם, חיבר בינהם, והזכיר להם את הכוחות הטמונים בהם".
תת אלוף (במיל') דרורה בר ספדה גם היא ואמרה: "במהלך שנות שירותי כראש מערך הנפגעים בצה"ל ליוויתי משפחות שכולות ומשפחות נעדרים. ראיתי מקרוב את הקושי הבלתי נגמר, והאמונה היוקדת.
בבית הוריו למדתי את הצדדים הנוספים והערכים של יהודה, יהודל'ה. אהבה מסורה למשפחה חברים והאדם.
"אני עומדת כאן כחוליה של שרשרת של אנשים יקרים שקיבלו על עצמם שליחות קדושה להיות לצד המשפחות לאורך כל מעגלי החיים. היום לאחר 44 שנים תהיה לך, יהודה, נוכחות תמידית בהר הזיתים. יש למשפחה מקום להתייחד, להתפלל ולבקש סליחה ומחילה. חזרת הביתה, למקום למענו נלחמת, מי ייתן ויחזרו כל הנעדרים".
אבי כ"ץ, אחיו של יהודה, ספד גם הוא: "אחי היקר. שמך ניתן לך על ידי הורינו, על שם סבך שנשרף באושוויץ. כשהגיעו מהצבא להודיע על נפילתך, אבא אמר: 'אושוויץ לא נגמר'. אחי הצעיר יהודה, היום אנחנו קוברים אותך אך זה לא הסיפור האישי שלנו, זה הסיפור של כל מי שיושב כאן ושל כל עם ישראל. מ-7.10 כולנו חלק מזה
"אתה נעדר כבר כל כך הרבה שנים. המילה נעדר נשמע כמו קבר ריק, אבל לנו היא הכל חוץ ממת. הוא היה מלא בעליות ירידות טלטלות וייאוש. אין ספור סיפורים מחברייך, וב-44 שנה הנוכחות שלך לא נחשלה אלה ההפך. אבא ואמא נסעו 12 שנה מרמת גן לכותל בשביל להתפל שתחזור. לא ויתרנו עליך לרגע".
"ישבת בבית המדרש ימים ולילות, וכשקראו לך למלחמה יצאת מבית המדרש עם גמרא ביד. אתמול הלכתי לרב לבדוק האם עלינו לשבת עליך שבעה? ישבנו עם הרב מספר שעות, והוא שאל האם כששמעתם את הבשורה הרגשתם הקלה, תחושה של סגירת מעגל או משהו אחר? והלב ענה לא הקלה, של שמחה אלא כאב כמו סכין שנתקעה בלב. הרב ענה: 'אם כן אתם חייבים לשבת, כי עד עכשיו לא ויתרתם שהוא יחזור'. מבחינתי יהודה נפל עכשיו".
השבתו של כ"ץ התאפשרה השבוע (שלישי) במבצע מורכב בהובלת אגף המודיעין ובמאמץ קהילייתי משותף יחד עם המוסד. לאחר הבאת העצמות ארצה, נערך הליך זיהוי קפדני במרכז לזיהוי חללים של הרבנות הצבאית, בשיתוף חיל הרפואה ומשטרת ישראל.
לאורך השנים כולן פעלו יחד מתאמי השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, היחידות המבצעיות במוסד ובאמ"ן, השב"כ ואגף כוח האדם.
המאמצים התבססו על מודיעין מדויק שנאסף במשך יותר מארבעה עשורים מאז נפל כ"ץ בקרב ב-11 ביוני 1982. למרבה הצער, הוריו של יהודה, שרה ויוסף ז"ל שעודכנו לאורך השנים במאמצים, לא זכו לקבל את הבשורה על השבת בנם לקבר ישראל.
עם השבתו של כ"ץ הושלמה משימת החזרת כלל נעדרי קרב סולטן יעקוב, מהלך המצטרף למבצעים קודמים שבהם הושבו לישראל שרידיהם של רס"ל זכריה באומל ז"ל בשנת 2019 ורס"ל צביקה פלדמן ז"ל בשנת 2025.
הרמטכ"ל: "לא נשאיר מאחור אף אחד מאנשינו"
עם פרסום הבשורה, שוחח הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עם בני משפחתו של כ"ץ והביע את הערכתו למאבקם רב השנים. זמיר אמר למשפחה כי היום נסגר מעגל ואחרי 44 שנים נגמר באופן סופי קרב סולטן יעקוב, כשכל נעדריו הוחזרו לישראל. הוא שיתף כי מיום גיוסו לחיל השריון הוא גדל על מורשת הקרב ההוא ועל המחויבות הערכית להשיב הביתה את כל הנעדרים.
עוד הוסיף הרמטכ"ל זמיר כי השבתו של החלל האחרון מהקרב היא רגע משמעותי עבור צה"ל והמדינה, וכי חובתנו כלפי הנופלים לא השתנתה מעולם. בני המשפחה, מצדם, הודו לרמטכ"ל על דבריו ועל המאמץ הכביר להשבתו של יהודה לקבר ישראל, והוסיפו כי הם מצפים שהלוויתו תאחד את כל העם ותשקף את אופיו המיוחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו