חוזרים ללימודים, עם מראה חדש: למה יותר בני נוער בוחרים בניתוחים פלסטיים?

במהלך חודשי החופש הגדול נרשמת עלייה במספר בני הנוער הפונים לניתוחים פלסטיים. התקופה הארוכה ללא לימודים מאפשרת לעבור את הניתוח ואת שלבי ההחלמה הראשונים הרחק משגרת בית הספר, אך יש לכך גם היבט חברתי ואסתטי מובהק. 

עבור בני נוער רבים, החזרה ללימודים נתפסת כהזדמנות לפתוח דף חדש - להגיע לשנת הלימודים עם מראה שונה, להרגיש טוב יותר עם עצמם ולעיתים גם להרשים את הסביבה, מסביר פרופ' ליאור הלר, מומחה לכירורגיה פלסטית וכללית מהמרכז הרפואי שמיר.

הניתוחים המבוקשים ביותר - תיקוני "א-סימטריה"

בין הניתוחים המבוקשים ביותר בקרב בני נוער נמצאים ניתוחי אף, הצמדת אוזניים וניתוחי חזה. לדברי פרופ' הלר, גם בתוך הקטגוריות הללו ניתן לזהות שינויים במגמות ובהעדפות. "בתחום ניתוחי החזה, למשל, ניכרת בשנים האחרונות ירידה בביקוש להגדלות חזה, ובמקביל עלייה במספר הפניות להקטנות חזה ולניתוחים שנועדו לתקן אסימטריה",אמר. השינוי הזה לדבריו "משקף במידה מסוימת גם תמורות בתפיסת היופי ובאידיאל הגוף בקרב הדור הצעיר".

המומחה לכירורגיה פלסטית אומר כי העלייה בביקוש להקטנת חזה נובעת משילוב בין מגמות אסתטיות משתנות לבין שיקולים של נוחות ואורח חיים. לדברי פרופ' הלר, חזה גדול פחות אופנתי כיום בהשוואה לעבר, וייתכן שגם העלייה במדדי ה־BMI משפיעה על המגמה. עם זאת, הוא מוסיף לא מדובר רק בשאלה של מראה: "עבור חלק מהנערות, חזה גדול עלול להקשות על פעילות גופנית ועל ההתנהלות היומיומית. ישנן גם נערות המבקשות לעבור הקטנת חזה מסיבות מעשיות מאוד, למשל לקראת שירות צבאי בתפקיד קרבי, שבו נוחות התנועה והיכולת לבצע פעילות פיזית אינטנסיבית מקבלות משמעות מיוחדת".

השפעת הרשתות החברתיות: "קשה להתעלם מהן"

למדיה ולרשתות החברתיות יש כיום השפעה משמעותית על האופן שבו בני נוער תופסים את הגוף שלהם ואת המראה הרצוי בעיניהם, אומר פרופ' הלר: "החשיפה היומיומית למשפיענים, לסלבריטאים ולתמונות שעברו לא פעם עריכה או סינון יוצרת סטנדרטים אסתטיים שקשה להתעלם מהם. לא מעט צעירים מגיעים לייעוץ כשהם מצוידים בתמונה של משפיענית, ידוענית או אפילו חברה ומבקשים להיראות כמוהן".

אלא שכאן לדבריו, מגיעה אחת הנקודות שבהן נדרש תיאום ציפיות: "מבנה גוף, תווי פנים ופרופורציות משתנים מאדם לאדם, ולכן מראה שמתאים לאדם אחד אינו בהכרח אפשרי או מתאים לאחר", הוא אומר, "בני נוער עשויים להגיע לייעוץ עם דרישות גבוהות מאוד ולעיתים אף קיצוניות, בין היתר בשל הדימויים שאליהם הם נחשפים ברשת. כאשר מטופלת מכתיבה באופן מדויק כיצד היא מצפה להיראות או דורשת תוצאה שאינה מציאותית מבחינה רפואית ואסתטית - למשל שחזה לאחר הקטנה לא יהיה נפול כלל, או מבקשת לעבור ממידת A ל-DD מדובר בנורת אזהרה משמעותית".

המומחה לכירורגיה פלסטית מבהיר כי במקרים כאלה עשוי המנתח להחליט שלא לבצע את הניתוח: "מעבר לנתונים הרפואיים, גם ההתרשמות האישית והמקצועית מהמטופלת, מרמת הבשלות שלה ומהציפיות שהיא תולה בניתוח היא חלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות".

התפקיד החשוב של ההורים: "לכוון לציפיות סבירות, לא לשלול באוטומט"

פרופ' הלר אומר כי להורים יש תפקיד משמעותי במיוחד כאשר מדובר בבני נוער. "מצד אחד, עליהם להיות המבוגר האחראי בחדר - לסייע למתן דרישות קיצוניות, לשאול את השאלות הנכונות (סיכונים והסיבוכים האפשריים, מה שיעור הסיבוכים, אילו צלקות צפויות להישאר ומהן המגבלות בתקופת ההחלמה) ולכוון לציפיות סבירות מההליך ומתוצאותיו. מצד שני, חשוב שלא לבטל באופן אוטומטי את רצונו של המתבגר, אלא לגלות רגישות ולהקשיב כאשר מאפיין מסוים במראה החיצוני גורם לו למצוקה ממשית",הוא מדגיש.

עוד הוא מוסיף כי תפקיד ההורים אינו מסתיים ביום הניתוח: גם בתקופת ההחלמה עליהם לוודא שהנערה או הנער מקפידים על הוראות הרופא, מאפשרים לגוף להתאושש ואינם ממהרים לחזור לפעילות מלאה - למשל יציאה למסיבה יומיים בלבד לאחר הניתוח. "חשוב להבין גם כיצד תיראה החזרה לשגרה: מתי ניתן לשוב ללימודים, מתי אפשר לחזור לפעילות גופנית ומתי ניתן להתנהל שוב ללא מגבלות. לדברי הפרופסור, אין מנתח שאין לו סיבוכים כלל. לכן, דווקא הבטחה לניתוח נטול סיכונים או טענה שלפיה למנתח "אף פעם אין סיבוכים" צריכות לעורר חשד. "שיחה פתוחה וכנה על הסיכונים היא חלק מהותי מקבלת החלטה אחראית ומציאותית", מסכם פרופ' הלר.