בעוטף דורשים תשובות: “אם מכניסים כוחות זרים לעזה, מה קורה בצד שלנו?”

על רקעההתקדמות במהלכיםשמובילה מועצת השלום והדיונים על הכנסת כוחות זרים ושיקום רצועת עזה, ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, מתריעה היום (שני) כי דווקא הרשויות שנמצאות בחזית עדיין אינן יודעות לאילו תרחישים עליהן להיערך.

"אנחנו בקשר רציף עם הצבא, אבל לא עם המדינה", אומרת עוזיהו. לדבריה, ראשי הרשויות בעוטף פועלים יחד מול צה”ל ומול משרדי הממשלה, אולם בכל הנוגע לשינויים המדיניים והביטחוניים המתהווים ברצועה, השיח עמם עדיין אינו מספק. “בסוגיות של המדיניות, בהקשר של ההשתנות, לא שוחחו איתנו”.

לדבריה, השאלה המרכזית מבחינתה היא מה תעשה ישראל בצד שלה של הגבול ככל שהמציאות בתוך עזה תשתנה.“אם מכניסים כוחות זרים לעזה, מה קורה בצד שלנו של הגבול?”, היא שואלת. “אם יש שינוי בהיקף הכוחות, בשטח שאנחנו שולטים בו או בכניסת כוחות זרים, מה משתנה בצד שלנו של הגבול שאמור לחזק את מרכיבי הביטחון כדי להתמודד עם ההתפתחויות בצד השני?”

אחד הנושאים שמטרידים אותה במיוחד הוא כביש 232, עורק התחבורה המרכזי של יישובי העוטף. “כביש 232 לא יודע להכיל את שיקום עזה ואת תנועת הכוחות הזרים”, היא אומרת. לדבריה, אם פעילות השיקום ותנועת הכוחות הבינלאומיים יעברו דרך האזור, הדבר עלול להשפיע באופן ישיר על קהילות שעדיין מתאוששות מ-7 באוקטובר.

עוזיהו מדגישה כי החשש שלה אינו מבוסס על כל דיווח או שמועה שמופצים ברשת, אלא על שינויים שהיא רואה בשטח. “אם אני רואה רכבים של מועצת השלום נכנסים לעזה, אני מבינה שיש השתנות”, אמרה. לדבריה, גם התושבים רואים את התנועה הזאת עוברת באזור. “כל התחבורה הזו עוברת דרך הכביש הראשי שלי, העיקרי שלי, המרכזי שלי, והתושבים שלנו רואים את זה”.

מבחינתה, אחת השאלות הקריטיות היא סדר הפעולות בתוך הרצועה. “האם מכניסים כוחות זרים לפני שפירזו את חמאס? בזה אני מתמקדת”, אמרה. היא מדגישה כי היא אינה מבקשת להיגרר לתרחישים קיצוניים או לייצר בהלה, אלא להבין מהו תרחיש הייחוס ומה נדרש מהרשויות לעשות אם המציאות הביטחונית אכן תשתנה.

ברקע הדברים עומד גם שבר האמון העמוק של תושבי העוטף מאז 7 באוקטובר.“התושבים דרוכים מאוד, אין להם אמון, ואני יכולה להבין את זה”, אמרה עוזיהו. לדבריה, גם כאשר לא ניתן לחשוף את מלוא המידע הביטחוני, עצם הידיעה שראשי הרשויות מעודכנים וכי קיימת היערכות לתרחישים שונים עשויה לחזק את תחושת הביטחון.

עוזיהו מוסיפה כי לאחר 7 באוקטובר, כל שינוי משמעותי מעבר לגדר מחייב היערכות בצד הישראלי. “זו הסיבה שאני מבקשת שישבו איתנו כדי שיהיו לנו תרחישים שונים והיערכויות שונות”, אמרה. מבחינתה, הכנסת כוחות זרים, שינוי בפריסת הכוחות או תחילת שיקום רחב של הרצועה אינם יכולים להתקדם בלי שיח ישיר עם מי שחיים בצד הישראלי של הגבול ויידרשו להתמודד עם השלכותיהם.

ב'פורום עוטף ישראל' מסבירים כי "ההצהרות המדיניות אתמול שלפיהן שיקום הרצועה לא יחל לפני פירוק חמאס מנשקו נוגעות רק לאזורים שבשליטת חמאס. לפי סעיף 17 בהסכם, השיקום באזורים שבהם צה"ל שולט בקו הצהוב יחל בשבועות הקרובים. הכוחות הבינלאומיים ו'מועצת השלום' החלו את הסיורים המקדימים ברצועה לטובת השיקום המתוכנן, בעוד חמאס ממשיך להתעצם ולהתחמש. אנחנו כתושבי העוטף לא נאפשר לזה לקרות. נמשיך לעמוד על הביטחון שלנו ועל הזכות שלנו לחיות בשקט".

בתנועת 'צו 9' מבהירים: "דיבורים על 'שיקום', 'מועצת השלום' ו'מפת הדרכים' בזמן שחמאס שולט צבאית ברצועה הם שקר נורא ואשליה. שיקום כלשהו ברצועת עזה לפני פירוק מלא של חמאס מנשקו פירושו בנייה מחדש של תשתיות הטרור, נתינת פרס ועידוד לחמאס להמשיך להתנגד להתפרק מנשקו, והפסד צורב שלנו במלחמה