סכסוך ירושה על נכס יוקרתי בלב תל אביב הגיע לסיומו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בעיר, לאחר שראיה יוצאת דופן הכריעה את הכף - איכוני טלפון נייד, נתוני "גוגל טיימליין" ועדות נוטריון.
הפרשה החלה כאשר קשישה ערירית מתל אביב הלכה לעולמה בגיל 81, כשהיא ללא בן זוג או ילדים. בצוואתה הראשונה, שנערכה בשנת 2011, קבעה האישה כי דירתה תחולק שווה בשווה בין מכר שלה לבין בת דודתה. אולם בשנת 2014 החליטה המנוחה לשנות את החלטתה וחתמה על צוואה חדשה, במסגרתה נישלה את בת הדודה והורישה את הדירה כולה, לצד רכבה ורכוש נוסף, למכר בלבד.
מיד לאחר פטירתה, פתחה בת הדודה במאבק משפטי עיקש כדי לבטל את המסמך המעודכן. היא טענה כי הקשישה לא הייתה כשירה לקבל החלטות, וכי המכר השתלט על חייה, ניצל את חולשתה ואף היה מעורב באופן אינטנסיבי בעריכת הצוואה עצמה. בפברואר 2023 דחה בית המשפט למשפחה את התנגדותה, אך היא סירבה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
ראיית הזהב שחשפה את האמת
כדי להתמודד עם הטענה המרכזית לפיה המכר נכח בדירה והפעיל לחץ על המנוחה ביום החתימה, גויס מומחה מטעם בית המשפט שביצע בדיקה טכנולוגית מעמיקה לאיכוני המכשיר הסלולרי שלו.
ממצאי המומחה חשפו תמונה חד-משמעית: אמנם באותו יום הגיע האיש בטיסה מפריז ואף נסע לאזור תל אביב, אך בדיקת המיקום הראתה בבירור כי הוא כלל לא שהה בכתובת מגוריה של הקשישה בזמן כתיבת הצוואה. "המידע מראה חד-משמעית כי המנוי לא תועד בכתובת", נקבע בחוות הדעת.
לחץ סביב הצוואה? "הייתה לבד בדירה"
לראיה הטכנולוגית הצטרפה עדות נחרצת של הנוטריון שערך את הצוואה. הוא העיד כי ביום החתימה הקשישה הייתה צלולה לחלוטין, פתחה לו את הדלת בעצמה ושהתה בבית לחלוטין לבדה. בנוסף, שני מומחים רפואיים שמונו מטעם בית המשפט קבעו כי המנוחה הייתה "צלולה עובר לחתימת צוואתה" - כלומר כשירה לחלוטין מבחינה קוגניטיבית.
שופטי בית המשפט המחוזי - עינת רביד (אב"ד), נפתלי שילה ויחזקאל אליהו - דחו את הערעור. השופטת רביד הבהירה בפסק הדין כי לא נמצאה ולו ראיה בודדת למעורבות או לחץ מצד המכר, וכי חוות הדעת של מומחה האיכון והצוות הרפואי היו חד-משמעיות. פסק הדין קבע כי הצוואה המעודכנת אושרה סופית, הדירה בתל אביב תירוש במלואה למכר, ועל בת הדודה הוטל לשלם לו הוצאות משפט בסך 50 אלף שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו