מטרים ספורים מאסון: ירי, פגיעה בגדר ורחפנים מסכנים את חיילי נבטים

עצם הימצאותם של מבנים כה רבים בסמיכות לגדר יוצרת, לפי טענת התנועה, גם בעיה מבצעית שגרתית: תושבים ובעלי חיים המגיעים שוב ושוב עד הגדר - ולעיתים אף תולים עליה כביסה או קושרים אליה בהמות - מייצרים הקפצות והתרעות שווא חוזרות למערך האבטחה. תופעה כזו עלולה לשחוק את דריכות הכוחות ולהקשות על ההבחנה בין אירוע שגרתי לאירוע אמת. לפי הנתונים שהציגה רגבים, מתוך 1,038 המבנים הבלתי חוקיים, 921 נמצאים בטווח שבין 100 ל-500 מטר מהגדר.

סיכון מתועד

בביקורת המעקב שפרסם מבקר המדינה באפריל בנושא "היבטי משילות בנגב" נקבע כי חלק מהליקויים שעליהם הצביע המבקר בעבר בסביבת נבטים טרם תוקנו. הדוח מציין כי אמנם פסקו אירועי יידוי אבנים לעבר כלי רכב צבאיים בכביש 80 והחדירות לבסיס, אך חלה עלייה משמעותית באירועי ירי בסמיכות לבסיס ואף בזליגת ירי לתוכו.

באחד המקרים הללו, כאמור, נפגעה כנף מטוס קרב מירי שחדר פנימה - אירוע שממחיש את רמת הסיכון בבסיס מסווג של חיל האוויר. לפי מידע שהגיע לידי "היום", ב-27 באפריל 2025 אירע מקרה שבו כנף מטוס נפגעה מירי שזלג לבסיס - נגרם נזק מזערי למטוס קרב מסוג "קרנף" שתוקן מיידית, והאירוע נחקר על ידי משטרת ישראל.

גורמים בצה"ל אומרים כי בשנה האחרונה עובה מערך האבטחה בבסיס נבטים באמצעות מכשולים ואמצעים טכנולוגיים לזיהוי והתרעה, ומתקיימים דיונים שוטפים בין פיקוד הדרום למשטרת ישראל בנוגע להגנה על המרחב העורפי של הגזרה. מעבר לירי, מעלה הקרבה גם חשש בתחום ביטחון המידע: תושבים יכולים להגיע קרוב מאוד לגדר, באופן שמאפשר תצפית על הנעשה בבסיס וחשיפת מידע מבצעי.

ביולי 2025 הוגש כתב אישום נגד תושבת הפזורה שלפי הטענה עמדה בקשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצעה עבורם משימות ביטחוניות, ובהן איסוף מודיעין על הבסיס וצילום המראות של מטוסי קרב במהלך מבצע "עם כלביא".

לצד זה, הצפיפות מאפשרת גם תופעה חדשה יחסית: חדירת רחפנים לשטח הבסיס - איום אווירי בגובה נמוך שמחייב את מערך האבטחה להתמודד עם סוג נוסף של חדירות, ולדברי המבקר עלולה להיות בעלת השלכות אסטרטגיות.

אכיפה מתמשכת

ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מסרו כי חטיבת השמירה פועלת באופן שוטף לאיתור ופינוי פלישות חדשות, ובמסגרת מבצעי "נץ הדרום" מחלקת צווי פינוי ברחבי הנגב, בדגש על הפזורה שסביב נבטים.

עוד נמסר כי בוצע פינוי פלישות בעיבודים סמוכים לבסיס והחל ביצוע נטיעות שמירה כדי למנוע פלישות חוזרות, וכי הרשות פנתה גם לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לקידום פתרונות מגורים לתושבים.

גם דוח המבקר מציין פעולות אכיפה: בין השנים 2021-2023 בוצעו סביב נבטים פעולות להפיכת קרקע בהיקף של כ-4,500 דונם וניתנו 43 צווי פינוי, אולם בסוף 2023 ובמהלך 2024 חלה ירידה בהיקף הפעילות - בין היתר בשל מלחמת חרבות ברזל - וב-2025 זיהה המבקר התקדמות בטיפול צה"ל.

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הבהירה כי אינה גוף אכיפה אלא גוף שמקדם הסדרת התיישבות, וכי בשנים האחרונות לא הוקמו צבירי התיישבות חדשים באזור בהתאם למדיניות הממשלה. לאחרונה, לדבריה, בוצעו פעולות במסגרת הליך שיפוטי לפינוי צביר ממערב לבסיס.

מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים, יהודה קאפח, טוען כי היקף הפעילות הנוכחי עדיין אינו מספק: "השינוי האדיר שמרחב הנגב עובר באכיפה והסדרה הוא דרמטי אחרי שנים של שטח הפקר וחייב להמשיך בכל הכוח גם מסביב לבסיסי צה"ל. אכיפה בלתי מתפשרת נגד הבינוי הבלתי חוקי היא תנאי הכרחי ליצירת מרחב הגנה אפקטיבי מפני ירי נשק קל, מקלעים וחדירת רחפנים לשטח הבסיס המסווג בנגב".

לדבריו, לקחי 7 באוקטובר המחישו כי הפער בין זמן ההתרעה לזמן התגובה עלול להכריע גורלות, בפרט כשמדובר בנכס אסטרטגי של המדינה.

"מוכנים לכל תרחיש"

צה"ל מסר בתגובה: "בבסיס נבטים פועל מערך הגנה קרקעי האמון על אבטחת שטחי הבסיס. האחריות על אבטחת השטחים הסמוכים לבסיס באחריות משטרת ישראל. מערך האבטחה ערוך ומתכונן כל העת למגוון תרחישים ומפעיל יחידות המבצעות פעילויות יזומות, ובהן סיורי שטח קבועים, תפיסת מסיגי גבול ופירוק תשתיות בלתי חוקיות.

"בחיל האוויר פועלת מחלקת רציפות וביטחון, אשר אמונה בתיאום מלא עם מערך ביטחון המידע על בסיסי החיל וכן על אבטחת המידע והנכסים המבצעיים של הבסיסים. מתבצעות באופן שוטף פעולות מנע, בשיתוף כלל גורמי הביטחון בבסיס, על מנת למנוע ולאכוף דליפות מידע.

"במקביל, בסיס נבטים פועל להטמעת טכנולוגיות הגנה מפני רחפנים, לצד מערכות זיהוי, גילוי ויירוט. הבסיס פועל בשיתוף פעולה הדוק ובסיוע עם כלל זרועות הביטחון הפועלות במרחב, לטובת חיזוק ביטחון והגנת הבסיס ומחוצה לו".