הזמר והמשורר יהודה פוליקר חשף אתמול (שבת) בחדשות 12 כי הוא חולה בפיברוזיס ריאתי - מחלה שפוגעת בריאותיו וגורמת לקוצר נשימה חריף. פוליקר העיד כי כבר מזה תקופה הוא נאלץ לישון עם חמצן וכי אפילו אחרי 10 צעדים הוא מרגיש קושי - אך הוסיף כי הוא ימשיך להופיע.
עד לפני 12 שנה, המחלה הייתה חשוכת מרפא - אך כיום קיימות בסל התרופות של משרד הבריאות כמה תרופות שהוכחו כיעיליות בעיכוב התפתחות המחלה, שמוגדרת כמחלה פרוגרסיבית - כלומר מחלה מתקדמת.
המחלה ש"מקורה אינה ידוע" - וגורמת לקוצר נשימה
"פיברוזיס ריאתי היא קבוצה של מחלות שבהן יש דלקת לא זיהומית של הריאה, המובילה לאט-לאט להצטלקות של הרקמה", מסביר פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק, "משמעות הדבר היא שרקמת הריאה הבריאה מוחלפת באופן הדרגתי על ידי רקמה צלקתית שלא מתפקדת ולא עובדת כמו שצריך, מה שגורם בהדרגה לקוצר נשימה".
פרופ' איזביצקי אומר כי קיימת קבוצה גדולה של מחלות שיוגדרו כ"פיברוזיס ריאתי". לדבריו, בחלק מהמקרים מדובר בפיברוזיס ריאתי אידיאופטי (IPF) - כלומר מחלה שמקורה אינו ידוע. בנוסף, במקרים אחרים, הפיברוזיס עלול להתפתח כתוצאה ממחלות אוטואימוניות (הגוף תוקף את עצמו), או עקב טיפולים תרופתיים מסוימים, בעיקר טיפולים כימותרפיים והקרנות.
מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק אומר כי אחד הקשיים הגדולים במחלה הוא הזיהוי המוקדם: "התסמינים מאוד לא ספציפיים. זה מתחיל בשיעול יבש קל שהופך לטורדני, ובקוצר נשימה שמופיע בהתחלה רק אחרי מאמץ רב ועם הזמן מחמיר ומופיע גם במאמצים קלים. בגלל שהסימפטומים דומים לעשרות מחלות אחרות, לרופאי המשפחה יש אתגר באבחון המחלה וחולף זמן בין הופעת הסימפטומים הראשונים לבין האבחון (ומשום כך האבחון לעיתים מגיע בשלב שהמחלה כבר התקדמה מספר שלבים)".
פרופ' איזביצקי מבהיר כי בניגוד לדלקת ריאות רגילה (Infection) שנגרמת מנגיף או חיידק ומגיבה לאנטיביוטיקה, פיברוזיס ריאתי היא דלקת לא זיהומית (Inflammation): "טיפול אנטיביוטי לא יעזור כאן. לעיתים מטופלים מקבלים כמה סבבים של אנטיביוטיקה שלא עוזרים, ורק אז נשלחים לבירור מעמיק". הנורה האדומה של רופא המשפחה נדלקת לרוב כשאזנה בסטטוסקופ מגלה "חרחורים מיוחדים" (בהגהה הרפואית צלילי ולקרו) בבסיסי הריאה. האבחון הסופי מבוצע באמצעות בדיקת תפקודי ריאה מורחבת וצילום CT.
הדרכים לטיפול שכבר אושרו - והתקווה שבדרך
כאמור, עד לפני כ-12 שנים לא היה כל טיפול יעיל למחלה, והחולים טופלו בסטרואידים שבהמשך נחשפו במחקרים כלא יעילים ואף מזיקים. פריצת הדרך הגיעה בשנת 2014 עם אישורן של שתי תרופות ייעודיות (Esbriet ו-Ofev), הנמצאות כיום בסל הבריאות.
"חשוב להסביר למטופל שהטיפולים התרופתיים הקיימים אינם מבריאים מהמחלה ואף אינם מפחיתים את התסמינים כמו השיעול או קוצר הנשימה, אך הם מצליחים להאט באופן משמעותי את קצב ההידרדרות", מציין פרופ' איזביצקי, ומוסיף כי בימים אלו פורסמו מחקרים על תרופה חדשה המציגה תוצאות טובות עוד יותר, והרופאים מקווים שתועמד להיכנס לסל הבריאות הקרוב.
לצד הטיפול התרופתי, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק אומר כי קיימים טיפולים לא-תרופתיים חיוניים: מתן חמצן במקרים שבהם רוויית החמצן בדם יורדת, ושיקום ריאות. "שיקום הריאות מוכר בסל הבריאות (24 מפגשים שנתיים) והוא קריטי משום שהוא מטפל באופן ישיר בשיפור סבולת המאמץ של המטופלים. בשערי צדק ובשאר בתי החולים הגדולים בארץ, מספקים את השירות", הוא מדגיש.
במקרה הצורך - אפילו השתלת ריאה
במצבים מתקדמים של המחלה, בעיקר אצל מטופלים מתחת לגיל 70 הסובלים מקשיי נשימה קשים ומרותקים לכיסא גלגלים ולחמצן, עולה על הפרק האפשרות של השתלת ריאה. פיברוזיס, אומר פרופ' איזביצקי, היא אחת משתי הסיבות העיקריות להשתלת ריאה בארץ ובעולם, לצד מחלות חסימתיות של מעשנים.
לסיכום, ממליץ פרופ' איזביצקי לכל אדם המאובחן במחלה להגיע בהקדם לרופא ריאות: "חשוב להתחיל את הטיפולים השונים - התרופתיים והשיקומים (שיקום ריאה) - מוקדם ככל האפשר, כדי למזער נזק בלתי הפיך ולשמור על איכות חיים סבירה לאורך זמן. בנוסף, כשיש חשד למחלה פיברוטית בריאה, מומלץ לפנות בהקדם לבירור אצל רופא ריאות - גילוי וטיפול מוקדמים יכולים להציל חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו