"מפוטרי הקיץ", והערים עם המספר הנמוך ביותר של מחפשי עבודה

נתוני שירות התעסוקה לחודש יולי 2026 מצביעים על המשך ההתאוששות של שוק העבודה, לצד עלייה עונתית במספר דורשי העבודה. מספר הרשומים עלה מכ-169 אלף ביוני לכ-173.5 אלף ביולי - תוספת של כ-4.6 אלף.

בשירות התעסוקה מדגישים כי העלייה החודשית אינה מעידה על שינוי בכיוון שוק העבודה, ומוסברת במידה רבה בתופעת "מפוטרי הקיץ" - תופעה עונתית המאפיינת את חודשי הקיץ ונוגעת בעיקר לעובדי מערכת החינוך ולמקצועות נוספים המושפעים מחופשת הקיץ. מתוך כ-40 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו ביולי, כ-8.1 אלף היו מפוטרי קיץ - כ-20% מכלל הנרשמים החדשים.

במקביל, נתון המגמה של דורשי העבודה המשיך לרדת, מכ-177.6 אלף ביוני לכ-171.6 אלף ביולי. בשירות התעסוקה מציינים כי הנתונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג של מרץ-אפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את המגמה לאורך זמן ולא על בסיס השינוי החודשי בלבד.

התחזקות הביקוש לעובדים

ההתאוששות ניכרת גם בצד הביקוש. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 2026 עמד מספר המשרות הפנויות על כ-150.2 אלף - עלייה של כ-8.4 אלף לעומת החודש הקודם.

היחס בין המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה. בשירות התעסוקה מציינים כי השילוב בין הירידה בנתון המגמה להתאוששות במשרות הפנויות מעיד על חזרה הדרגתית לשוק עבודה הדוק יותר, לאחר הזעזוע שנרשם באביב.

השפעת הקיץ ניכרת במיוחד בהרכב דורשי העבודה, ובעיקר בקרב נשים, עובדי חינוך והחברה החרדית. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ-58% - עלייה הקשורה בעיקר לפיטורי הקיץ במערכת החינוך.

משקלם של בעלי משלח יד אקדמי עלה לכ-20.3% מכלל דורשי העבודה, אך בשירות התעסוקה מדגישים כי אין לפרש זאת כהרעה רוחבית בתעסוקת האקדמאים. חלק ניכר מהגידול מוסבר כפיטורי הקיץ בחינוך.

כך, מספר המורים בחינוך העל-יסודי בקרב דורשי העבודה עלה בין מאי ליולי בכ-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף. לצד זאת נרשמה עלייה גם בקרב מפתחי תוכנה, מנתחי יישומים ובעלי מקצוע בתחום מסדי הנתונים והרשתות; מספר דורשי העבודה בהייטק עמד ביולי על כ-17 אלף - עלייה של כ-3% בחודשיים.

מספר דורשי העבודה מהחברה החרדית עלה ביולי בכ-24.4%, בעיקר ביישובים חרדיים: במודיעין עילית מ-2.6% ל-4.1%, בביתר עילית מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%. גם כאן מדגישים בשירות התעסוקה כי העלייה עונתית ומתיישבת עם דפוס פיטורי הקיץ, ואינה מעידה על הרעה מבנית.

בהקשר רחב יותר, נמשך בשנים האחרונות שינוי בהרכב דורשי העבודה: ביולי 2026 כ-20.4% מהם השתייכו לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (8–10) - שיעור הגבוה בכ-3.4 אחוזים לעומת יולי 2023.

הפערים הגיאוגרפיים נמשכים

לצד התנודות העונתיות, נמשכים הפערים המבניים בין שוקי העבודה המקומיים. שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט (כ-6.0%), אום אל-פחם (כ-5.6%), עכו ועפולה (כ-4.7%), קריית גת (כ-4.6%) ונצרת (כ-4.5%).

מנגד, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא (כ-2.3% בכל אחת), וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה (כ-2.5%). בשירות התעסוקה מציינים כי הפערים בין יישובים ערביים ויישובי פריפריה לבין יישובים חזקים במרכז נותרו בעינם גם לאחר דעיכת השפעת הזעזועים הביטחוניים.

שינוי בהרכב מקבלי הקצבאות

השינוי בשוק העבודה ניכר גם בהרכב מקבלי הקצבאות: משקלם של תובעי דמי האבטלה עלה בעקביות, בעוד משקלם של תובעי הבטחת ההכנסה ירד. במונחי ממוצע שנתי, שיעור תובעי דמי האבטלה עלה מכ-55.3% ב-2022 לכ-73.5% ב-2025, והגיע לשיא של כ-78.2% בינואר-יולי 2026. במקביל, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה צנח מכ-40.8% ב-2022 לכ-22.7% ב-2025, ועד לשפל של כ-18.7% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של 2026.

בשירות התעסוקה מסבירים כי המגמה נובעת משינוי עקבי בהרכב הפונים: שוק העבודה מאופיין כיום בשיעור גבוה יותר של עובדים המגיעים אליו בשל תנודות זמניות או מחזוריות בלבד — כמו חופשת הקיץ או משבר ביטחוני - שבסיומן רובם צפויים להשתלב מחדש במהירות. זאת, במקביל לירידה מתמשכת במספר דורשי העבודה השרויים באבטלה ממושכת וכרונית.

בשירות התעסוקה מציינים כי נתוני יולי מציגים תמונה מורכבת אך ברורה: מספר דורשי העבודה עלה, אך בעיקר בשל פיטורי הקיץ, בעוד מגמת דורשי העבודה המשיכה לרדת והביקוש לעובדים התחזק. לצד ההתאוששות עדיין קיימים פערים משמעותיים בין אוכלוסיות, מקצועות ואזורים, ולכן האתגר הנוכחי אינו רק להחזיר את מספר דורשי העבודה לרמות שקדמו לזעזועים, אלא לשפר את ההתאמה בין דורשי העבודה למשרות הפנויות ולוודא שההתאוששות מגיעה לכל חלקי השוק.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "התמונה הכוללת היא של שוק עבודה שממשיך בתהליך התאוששות, גם אם הדרך חזרה לשגרה אינה אחידה בין אוכלוסיות ואזורים. תפקידו של שירות התעסוקה הוא לוודא שההתאוששות הזו מתורגמת להזדמנויות תעסוקה בפועל עבור דורשי עבודה".