קוף אחרי בן אדם: התכונה המפתיעה שנמצאת גם בחיות

לכבוד יום השמאליים הבינלאומי, יצאנו לבדוק האם גם בטבע קיימת העדפה לצד מסוים של הגוף. משיחה עם יותם בר, זואולוג מהספארי, עולה כי התופעה המדעית המכונה "לטרליזציה" - העדפה עקבית של צד אחד של הגוף - נפוצה מאוד בקרב מינים רבים בעולם החי.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשמאליות בטבע היא הקנגורו. בניגוד לרוב בני האדם המעדיפים את יד ימין, מחקרים מראים כי אצל מינים מסוימים של קנגורו קיימת נטייה מובהקת להשתמש דווקא ביד שמאל למשימות יומיות כמו אכילה וטיפוח הגוף.

תמונה מורכבת יותר עולה בקרב הקופים. בעוד ששימפנזים, בונובו וגורילות נוטים להיות ימניים - ממש כמו בני האדם - האורנגאוטנים מציגים נטייה הפוכה דווקא לשמאליות. בקרב פרימטים בכלל, העדפת הצד מתבטאת בבירור בפעולות יומיומיות כמו איסוף מזון, טיפוס ושימוש בכלים.

גם אצל הפילים האסיאתיים נרשמה העדפת צד מובהקת, המתבטאת בשימוש בחדק. פיל עשוי להעדיף באופן עקבי לפתל את החדק לימין או לשמאל בעת ליקוט מזון. העדפה זו חזקה עד כדי כך שהיא מובילה עם הזמן לשחיקה א-סימטרית של השערות והקמטים בקצה החדק שלו.

עולם הזוחלים והציפורים מציג גם הוא חלוקת תפקידים מרתקת. אצל תוכים וציפורים נוספות, ההעדפה ניכרת ברגל שבה הם אוחזים את המזון, או בעין שבה הם בוחנים חפצים. לטאות, לעומת זאת, משתמשות בעין ימין כדי להתמקד בטרף, אך עוברות לעין שמאל כדי לזהות איומים וטורפים בסביבה.

הסיבה לתופעה אינה מקרית, אלא משקפת חלוקת עבודה יעילה בין שתי המיספרות המוח. הצד השמאלי של המוח, השולט בצד ימין של הגוף, אחראי על פעולות ממוקדות ושגרתיות כמו ציד וליקוט. לעומתו, הצד הימני של המוח, השולט בצד שמאל של הגוף, אחראי על עיבוד רגשי, תגובה לאיומים וזיהוי אירועים בלתי צפויים. לסיכום, נראה ש"להיות שמאלי" אינו עניין אנושי בלבד, אלא עיקרון אבולוציוני רחב המסייע לבעלי החיים לשרוד ולהתנהל ביעילות בעולם.