"לאן נעלמו המיליארדים?": יו"ר חירייה מתריע מקריסת מערך המיחזור בישראל

האם משק הפסולת בישראל עומד בפני קריסה? במכתב רשמי וחריף ששלח עו"ד ראובן לדיאנסקי, המכהן כיו"ר איגוד ערים דן לתברואה (חירייה) מתריע על שורה של נזקים חסרי תקדים הצפויים בעקבות הקפאת פעילותה של קרן הניקיון.

המכתב, שיועד ליו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס וליו"ר פורום ה-15 רון חולדאי, מפרט כיצד עצירת המשאבים תערער את היציבות הסביבתית והכלכלית של הרשויות המקומיות, ותוביל לפגיעה ישירה גם בכיסו של האזרח.

לדיאנסקי מבהיר כי הנזק המיידי והחמור ביותר יהיה שיתוק מוחלט של מערכי המיון והמיחזור במדינה. לדבריו, הקפאת פעילות קרן הניקיון תיצור כאוס תפעולי בתחום חיוני זה ותפגע קשות בשירות לאזרח.

הוא מדגיש כי תחנות מיון מתקדמות – דוגמת מפעל ה-RDF בחירייה, המשרת עשרות רשויות – תלויות לחלוטין במענקי התפעול של הקרן על מנת לתעדף מיחזור על פני הטמנת פסולת בקרקע. תמיכה זו מסבסדת לרשויות המקומיות את עלויות המיון המכני של הפסולת בשיעור של  20 שקלים לכל טונה. ללא סבסוד זה, מתריע לדיאנסקי, יזנקו עלויות הטיפול בפסולת באופן שיכביד ישירות על הקופה הציבורית.

היכן מיליארדי השקלים של הקרן?

מעבר לנזק התפעולי, לדיאנסקי מצביע במכתבו על עוול כלכלי משמעותי כלפי הרשויות המקומיות. לטענתו, הרשויות ממשיכות לשלם היטלי הטמנה בסכומים אדירים, המוערכים בכ-650 מיליון שקלים בשנה. לפיכך, הוא מגדיר כ"תמוהה ולא מובנת" את הודעת משרד האוצר ולפיה קופת קרן הניקיון ריקה.

הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח דו"ח מבקר המדינה, שמצא כי בקרן הצטברו יתרות כספיות של מיליארדי שקלים. לדיאנסקי חושף במכתבו את המספרים מאחורי הקלעים: משרד האוצר נטל מקופת הקרן הלוואות בהיקף של 2  עד 3 מיליארד שקלים שטרם הוחזרו. יתרה מכך, בשל אופן ניהול הקרן, אבדו הכנסות של ריבית והצמדה בסך של למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים  - כספים שיועדו במקור לשמש את השלטון המקומי לפיתוח סביבתי.

לסיכום, יו"ר איגוד ערים דן מתריע כי המשך המצב הקיים יביא בהכרח להתדרדרות מהירה של משק הפסולת במדינה ולעצירה מוחלטת של ההשקעות בהקמת מתקני קצה מתקדמים.

הוא קורא להתערבות דחופה של הנהגת השלטון המקומי כדי להסדיר את פעילותה הכספית של הקרן מול הממשלה, ולהבטיח שמנגנון המענקים יימשך במלואו, על מנת למנוע קריסה סביבתית וכלכלית רחבה ברחבי הארץ.