במדינה שחייבת לאתגר כל קונספציה, גם נשים חייבות להיות בחדר

במסגרת האתגרים העומדים כיום בפני מדינת ישראל במישור הגיאו-אסטרטגי, אין ספק שיש חשיבות רבה לגיוס המוחות הטובים ביותר במדינה לטובת חשיבה אסטרטגית, השפעה ופעילות במעגלים המדיניים-ביטחוניים.

מתוך אותו "סל" של מוחות יצירתיים ומצוינים הקיימים במדינה, ברור שאין כל היגיון שלא להרחיב את המעגל גם לנשים, המהוות חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה. הגבלת שילובן בתחומי המפתח הללו מצמצמת באופן אוטומטי - וחסר היגיון - את המאגר שממנו ניתן לבחור את הטובים ביותר.

יתרה מזו, ככל שיהיה ריבוי דעות, גיוון בגישות ופרספקטיבות יוצאות דופן, כך יתרחבו יכולת הניתוח והאפשרות להציע דרכי פעולה שונות למתן המענים הטובים ביותר. מתיחת גבולות היצירתיות, הניתוח, החשיבה והבנתם של מצבים שונים אינה פריבילגיה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר עליה. הצורך בחשיבה מסוג "היפכא מסתברא", שנועדה לאתגר כל קונספציה בכל יום ובכל רגע נתון, הוא הכרח עבור המדינה והעם.

אין צורך להכביר במילים באשר לתרומתן הענפה והמשמעותית של נשים חכמות ומרשימות לתהליכי קבלת החלטות בתחומים מדיניים וביטחוניים בהיסטוריה הקצרה והסוערת של המדינה. בוודאי שבחלוף השנים, קל יותר להעריך בחיוב את תהליך קבלת ההחלטות של מי שכיהנה כראשת ממשלה באחת התקופות המאתגרות ביותר שידעה המדינה - גולדה מאיר.

נכון שלא רבות שמות לעצמן למטרה את היעד הספציפי הזה, אולם המדינה צריכה לעודד, לאתר ואף ליזום יצירת הזדמנויות להשתלבות נשים במקומות שיש בהם כדי להשפיע באופן מהותי על החלטות מדיניות וביטחוניות, חרף הקשיים והמחירים האישיים שהדבר טומן בחובו. הפרספקטיבה והתרומה שלהן חיוניות, שונות ומגוונות, ולכן חשובות לכל תהליך שכזה.

בנימה אישית, אני, כאישה העוסקת כמעט מדי יום בניתוח מצבה הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית בכלל, ובזו הערבית והמוסלמית בפרט, מרגישה שהתרומה שלי, ההתבוננות שלי והתובנות שלי מעניקות לא אחת זווית שונה מזו של גברים רבים באולפנים ובמכוני המחקר השונים. בין אם הניתוחים הללו מקובלים על הכול ובין אם לאו, עצם השונות שבהם חשובה ולא אחת מאתגרת את הלך הרוח הרווח בקרב מעגלי קבלת ההחלטות.

חכ"ל רות וסרמן לנדה היא מומחית לעולם הערבי, ועמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי