67% מהחיילים העולים העידו: היה חוסר במידע על תהליך הגיוס | זה המהלך שבדרך

מחקר נרחב שמיפה את צורכי החיילים העולים לאורך כל שלבי השירות מצא כי הפער המרכזי מתחיל עוד לפני הגיוס: כ-67% מהחיילים דיווחו על חוסר במידע נגיש לגבי התהליך וזכויותיהם. בעקבות כך, במסגרת כנס "ביחד בדרך" שהתקיים הבוקר (שני), הוצג מהלך בין-משרדי מקיף של משרד הביטחון, משרד העלייה והקליטה ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, בשיתוף הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, שנועד להעניק גב איתן לצעירים שבוחרים לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל. 

היוזמה נולדה בהמשך להחלטת ממשלה מחודש מאי, במסגרתה תוקם יחידה ייעודית במשרד העלייה והקליטה שתספק רצף ליווי, סיוע במיצוי זכויות, מענה במצבי משבר והנגשה שפתית - כולל תיווך והכוונה למשפחות החיילים השוהות בחו"ל.

חשיבות המהלך מקבלת משנה תוקף על רקע נתוני הלחימה: מאז 7 באוקטובר לקחו חלק פעיל בלחימה 6,906 חיילי מילואים עולים, שמחציתם בודדים. זאת בנוסף לכ-5,300 חיילים עולים המשרתים מדי שנה בשירות סדיר (כ-3,000 מהם בודדים). לפי המחקר, הניסיון מהשנים האחרונות הוכיח כי חיילי מילואים עולים - ובפרט אלו הנעים על הקו שבין ישראל לביתם מעבר לים - זקוקים למעטפת ייחודית מעבר לזו הניתנת לכלל המילואימניקים.

שביעות רצון ממענקים, פערים במידע ובמענה הרגשי

במהלך הכנס הציגה מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, דגנית סנקר לנגה, את המחקר הנרחב דכלל סקר בקרב 255 צעירים עולים לפני הגיוס, חיילים עולים בשירות חובה וחיילים עולים משוחררים, לצד ראיונות עומק עם הורים וגורמי מקצוע, ובחן את צורכי החיילים לאורך הרצף - משלב טרום הגיוס, דרך השירות הצבאי ועד לאחר השחרור. ‎מהנתונים עולה כי הפער המרכזי מתחיל עוד לפני הגיוס: כ-67% מהחיילים דיווחו על חוסר במידע נגיש לגבי התהליך וזכויותיהם.

במהלך השירות הצבאי נרשמה שביעות רצון גבוהה מהסיוע הכלכלי הישיר - 65% מהמשיבים דיווחו שקיבלו סיוע בשכר דירה, 56% זכו למענק חודשי ו-45% קיבלו ליווי מגורמי ת"ש. עם זאת, רק 30% מהמשיבים חשו כי המענים הקיימים מספקים מענה לצרכים משניים כמו תמיכה רגשית, סיוע במקרים רפואיים וימי סידורים.

נתון נוסף מהמחקר מראה כי חיילים עולים שאינם מוגדרים כבודדים סובלים לעיתים מחוסר מענה, שכן ההנחה שיש לצידם תמיכה משפחתית גורמת להם "ליפול בין הכיסאות". בעוד ששיעור חוסר שביעות הרצון בקרב חיילים בודדים עמד על 21% בלבד, בקרב חיילים עולים שאינם בודדים הנתון זינק ל-39%.

האתגר אינו מסתיים עם גזירת החוגר: המחקר מצביע על כך שפחות מחצית מכלל החיילים העולים (43%) מקבלים מענה או ליווי כלשהו לאחר השחרור. המשתתפים בכנס שהשתחררו הצביעו על צורך עמוק בהכוונה בתחומי התעסוקה, הלימודים, הדיור ומיצוי הזכויות. כעת, ישנה ציפייה כי התובנות שצפו בשולחנות העגולים שנערכו בכנס ישמשו כבסיס לבניית תוכנית עבודה ממשלתית שתבטיח מעטפת רציפה וחזקה - מההגעה לארץ ועד לשילוב מלא בחיים האזרחיים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "חיילים עולים ומתנדבים שבוחרים לעזוב את ביתם, לעלות לישראל וללבוש את מדי צה"ל הם ביטוי מרגש לציונות, לערבות הדדית ולשותפות הגורל של העם היהודי. מדינת ישראל מחויבת לעמוד לצידם כפי שהם עומדים להגנתה. המהלך המשותף שאנו מובילים נועד להבטיח שכל חייל וחיילת יקבלו מעטפת מלאה ורציפה מההגעה לישראל והגיוס, לאורך השירות ועד להשתלבות בחיים האזרחיים. נשמע את החיילים ואת משפחותיהם, נזהה את הפערים ונפעל יחד כדי לתת להם את המענה הטוב ביותר. מי שבחרו במדינת ישראל ובחרו להגן עליה ראויים לכך שמדינת ישראל תהיה שם עבורם".

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "יש לנו אחריות עצומה להעניק לצעירים הרבים מהתפוצות, שבחרו ובוחרים להגיע לישראל ולהתגייס לצה״ל וביתר שאת מאז ה־7.10 מעטפת ראויה, יציבה ומקצועית. לשם כך קידמנו החלטת ממשלה משמעותית להקמת יחידה ייעודית במשרד העלייה והקליטה, שתשמש כתובת אחת עבור הורי החיילים הבודדים ותעניק להם ליווי רציף ומענה מיטבי לצורכיהם. כחלק מהתהליך קיימנו היום כנס משמעותי, יחד עם משרדי הביטחון והתפוצות, צה״ל וכלל הארגונים והעמותות הפועלים בתחום, במטרה ליישם את ההחלטה ולהביא לתוצאות״.

שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי: "החיילים הבודדים שחוזרים לקהילות שלהם אחרי השירות הצבאי שלהם צריכים סיוע ותמיכה. הקמת הצוות הבינמשרדי הוא צעד חשוב. תפקידנו לתת לחיילים ולמשפחות כח ולחזק אותם. מי שבחר להיות כאן עבור עם ישראל מדינת ישראל צריכה להיות שם בשבילו".