"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רצח תאיר ראדה: ״לבדוק אם ילדים היו מעורבים"

הסנגורית הפלילית עו"ד נעמה אלחדד משוכנעת שרומן זדורוב זוכה בגלל הד ציבורי ומזהירה כי חוקרים שהעלימו ראיות צריכים לשבת בכלא • "אם יוכח שהיו ראיות שצוות החקירה העלים במכוון, כל צוות החקירה צריך לעמוד לדין"

0השמעה
תאיר ראדה ז"ל , דרור ארצי/ג'יני
תאיר ראדה ז"ל. צילום: דרור ארצי/ג'יני

השאלות הקשות סביב פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל מסרבות לדעוך, במיוחד כעת על רקע החלטת המשטרה לחדש את החקירה בתיק. בצל התפתחויות דרמטיות אלו התארחה עורכת הדין הפלילית נעמה אלחדד בפודקאסט של אליאב טעטי מבית "All IN”.

השניים צללו אל מאחורי הקלעים של מערכת המשפט, וניתחו את המנגנונים שמעורבים בניהול תיקים בסדר גודל שכזה. במענה לשאלות הישירות על התיק ועל זיכויו של רומן זדורוב, עו"ד אלחדד לא מותירה מקום לספק ומביעה עמדה נחרצת בנוגע לחפותו: ״חושבת, לא קובעת, חושבת... אני חושבת שהוא זכאי. כן, כן, אני חושבת שהוא זכאי״.

רומן זדורוב. "חושבת שהוא זכאי",צילום: גיל אליהו-ג׳יני

בהתייחסות לאחד המכשולים המרכזיים שליוו את התיק לאורך השנים – הודאתו הראשונית של זדורוב – היא מזכירה אמנם כי "הודאה היא מלכת הראיות" במשפט הפלילי, אך מדגישה שהתיק עבר תהפוכות קיצוניות. לדבריה, הלחץ הציבורי והחשיפה התקשורתית מילאו תפקיד מכריע בתוצאה הסופית: ״אני חושבת שאם לא היה הד תקשורתי כזה, זדורוב לא היה מזוכה באמת. הציבור מאוד השפיע כאן״.

הכיוון האפל: האם ילדים היו מעורבים?

אחד הרגעים הטעונים והמטלטלים ביותר בשיחה נוגע לשאלה המטרידה מכל: מי עמד באמת מאחורי הרצח המזעזע. אלחדד בוחרת להציף סברה קשה שרבים במערכת העדיפו להדחיק: ״שאלה אחרונה שהיא קשה, אבל היא תמיד עולה לי: אולי ילדים עשו את זה, ומזה המדינה מפחדת? זו דעתי, שזה קבוצה של ילדים שקרה משהו... ההערכה שלי היא שילדים יודעים [להסתיר], בוא נמתין לחקירה של ימ"ר תל אביב״.

קו אדום לחוקרים

הביקורת של אלחדד חורגת הרבה מעבר לדיון המשפטי הטכני, ומופנית בחריפות כלפי התנהלות גורמי אכיפת החוק וצוותי החקירה המקוריים. לדבריה, אם יוכח באופן חד-משמעי שחוקרים פעלו בזדון והסתירו או העלימו ראיות מהותיות שיכלו לשנות את התמונה, המחיר המשפטי חייב להיות נוקב: "אם יוכח שהיו ראיות שצוות החקירה העלים אותן במכוון – כל צוות החקירה שם צריכים לעמוד לדין ולשבת מאחורי סורג ובריח, זו דעתי... חזקת התקינות רובצת לפתחכם, ואם פעלתם בצורה מכוונת – אתם צריכים לקבל את הדין הכי חמור שיש".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר